הקפיצה של שאול מופז לתוך הקואליציה השבוע עוררה גל של תגובות גועל משולבות בדימויים של נוזלי גוף, כולל השתנה מהמקפצה, אבל אפילו בכוס של שתן אפשר לראות את החצי המלא.

אין ויכוח, התוצאה המיידית היא שלילית. מבחינה דמוקרטית, לא אמורים להיות יותר שרים מאשר חברי כנסת באופוזיציה. גרוע מכך, הדרך שבה גובשה הקואליציה החדשה במחשכים פוגעת קשות באמון הציבור בכנסת ובמערכת הפוליטית.

אבל נכון יותר להתמקד בחצי הכוס המלאה. בסך הכל, בתחילת הקדנציה של הכנסת הנוכחית רבים מאיתנו העדיפו ממשלת אחדות. בדומה, רק לאחרונה התנגדו רבים מאיתנו להקדמת הבחירות ללא סיבה אמיתית. מי מאיתנו שקורא לשינוי שיטת הממשל לטובת משילות ויציבות קיבל עתה בפועל ראש ממשלה איתן מאין כמוהו וכנסת שתאריך לכהן יותר מכל קודמותיה. במקום להתלונן על שאול מופז, מוטב לנו להתמקד בהזדמנות שהוא הציב לפתחה של הממשלה.

חצי כוס (שתן) מלאה

הזדמנות היסטורית

אני מציע להסתכל על השנה הקרובה הקרובה כהזדמנות היסטורית. הקואליציה הרחבה מאפשרת לראש הממשלה לפעול באין מפרע כמעט והוא יכול לממש הבטחות נושנות: חובת לימודי ליבה לכלל תלמידי ישראל, יישום היעד כי על כל הכשירים לעבוד ולהשתלב בשוק התעסוקה, שוויון בנטל הגיוס, שינוי שיטת הממשל ואולי אפילו כינון חוקה. אם יפעל ראש הממשלה בנושאים אלה, תהיה השנה שלפנינו שנת מפנה בהיסטוריה של ישראל ובנימין נתניהו יהיה חתום על כך.

התקופה הקרובה מציבה הזדמנות גם לפעילים החברתיים לדחוף את הממשלה לביצוע הרפורמות הדרושות ולעקוב אחר ביצועיה. אם אכן תממושנה ההבטחות, מה טוב. ואם לאו, אפשר יהיה להאיר בזרקור חזק את חוסר הביצוע ולהגיע לבחירות הבאות עם מידע מוצק וסל מסרים טוב יותר עבור הציבור בבואו להצביע.

בשורה התחתונה, זוהי שנת מבחן. מבחן לראש הממשלה, אשר לא יוכל לתרץ חוסר עשייה במבנה קואליציוני רעוע. מבחן למפלגות הקואליציה, אשר תהיינה חייבות להתגבר על מחלוקות כדי להגשים את ההזדמנות ההיסטורית. מבחן לאופוזיציה, להציע אלנטרנטיבה ראויה. וגם מבחן עבורנו, הציבור הרחב, להיות עירניים ומעורבים, כדי לדחוף את הממשלה לביצוע ולהגיע למערכת הבחירות הבאה מוכנים יותר.

השבוע החולף לא החמיא לכנסת ולישראל, אבל בהתבוננות דרך חצי הכוס המלאה – ולא משנה במה היא מלאה – החודשים הקרובים מציבים לא פחות מהזדמנות היסטורית.

———————-

מקור תמונה: Mountainside.