העם דורש חינוך איכותי

תוצאות הבחירות לייצוג הרוב בישראל שת תנועת "עורו": יותר השקעה בחינוך, יותר מיטות בבתי-החולים והפחתת הריביות

מאת: יובל קרני

פורסם במקור: ידיעות אחרוונות 19.9.2012 (עמוד 20)

הציבור במדינת ישראל חושב כי קבלת חינוך איכותי יותר, הפחתת יוקר המחיה ונגישות לשירותי רפואה הם שלושת הנושאים המטרידים והחשובים ביותר בסדר היום של המדינה.

כך עולה מתוצאות הבחירות לייצוג הרוב בישראל, שקיימה תנועת "עורו" בשבוע שעבר במסגרת הקמפיין לשינוי מציאות החיים בישראל.

מתוצאות הבחירות עולה כי תחום החינוך הוא הנושא המטריד ביותר את הישראלים. הציבור בישראל רוצה חינוך איכותי יותר, תוך הגדלת ההשקעה בתגמול המורים ובהכשרתם ובמעבר לכיתות קטנות יותר. יוקר המחיה הוא הנושא השני בחשיבותו המפריע לציבור בישראל. בראש סולם הדרישות של הישראלים בתחום זה: הפחתת עמלות וריביות הבנקים ללקוחות ועסקים קטנים. במקום השלישי נמצא תחום הבריאות עם הדרישה להגדיל את מספר מיטות האשפוז ואת מספר הרופאים בבתי-החולים.

בתנועת "עורו" הביעו שביעות רצון מהשתתפותם של כ-20 אלף איש שהצביעו באתר האינטרנט ובקלפיות שפוזרו ברחבי הארץ. "אחרי מגע עם אלפי אנשים, התחושה היא שהישראלים כמעט איבדו את האמונה שאפשר עוד לתקן את מציאות החיים בישראל", סיכם תומר טרבס, מנכ"ל תנועת "עורו". "אבל עדיין לא מאוחר מדי. ההתעוררות של הציבור הרחב וההתלהבות היחסית מהפעילות של התנועה נותנות תקווה חדשה. צעקו לנו ברחוב 'הלוביסטים של העם' ואנחנו מתכוונים לממש את הכינוי הזה. 'עורו' תפעל לקידום מה שחשוב לציבור הישראלי בשטח".

מה אנחנו רוצים? הנושאים החשובים ביותר לישראלים

מה אנחנו רוצים? תוצאות בחירות עורו – ידיעות אחרונות – 19.9.2012

מסרונים של שנה טובה

לכבוד ראש השנה, נתקלתי בהתארגנות צרכנים הקוראת לא לשלוח מסרונים של שנה טובה כדי להתנגח בחברות הסלולר. אבל אני דווקא מתכוון לשלוח עשרות הודעות טקסט וקורא גם לכם להצטרף – אבל לא סתם הודעות… יש לכם שלוש דקות כדי להציל את המשק בישראל?

** עדכון – עוד ברכת שנה טובה מקורית: שעה טובה – ברכה מיוחדת לראש השנה התשע"ד

לקראת החגים – המחירים עולים או יורדים?

הבוקר התקשרו אלי מרדיו "גלי ישראל" לראיון בנושא התייקרויות והוזלות לקראת החגים. סיפרתי להם כי פורסם ב- TheMarker שחברת יוניליוור מעלה מחירים בישראל, אבל רק לפני שבועיים דווח שם, כי אותה החברה דווקא מוזילה מחירים באירופה. בישראל מייקרת, באירופה מוזילה – למה? כי היא יכולה. באירופה התחרות עזה יותר, ואם הקורנפלקס יקר, אנשים יקנו אחר. בישראל התחרות מוגבלת מאוד ולצדו של "קורנפלקס תלמה" יש במקרה הטוב מתחרה אחד במחיר זהה.

אפשר להחרים גם את הקורנפלקס, זה כנראה יעזור בטווח הקצר. אבל חרם צרכנים מטיל את האחריות על יוניליוור ויתר החברות, במקום לקחת אחריות ולכוונה למקבלי ההחלטות. אנחנו לא יכולים באמת לצפות מהמונופולים להתנדב לוותר על העוצמה שלהם.

פירוק הריכוזיות ועידוד התחרות

מה כן אפשר לעשות? צריך לתקן את מבנה המשק ולעודד תחרות אמיתית שתביא להורדת יוקר המחיה. אתמול ערכנו בבית עורו מפגש בנושא "איך מפרקים את הריכוזיות במשק?" בשיתוף עם התנועה למען איכות השלטון. בשורה התחתונה, למדתי מן המומחים שריכוזיות היא מצב של היעדר תחרות. עשרים קבוצות מסחריות, רובן משפחתיות, שולטות על מרבית המשק בישראל, ובמצב כזה, אין תחרות והמחירים מנופחים. עו"ד נילי אבן חן העריכה שפירוק הריכוזיות יוביל לחיסכון של אלפי שקלים לכל משפחה.

עוד נאמר, שבעיית הריכוזיות היא שחיתות חוקית, הכל נעשה כדין. כדי לפתור אותה, יש לשנות את החוק, ובימים אלה ממש דנה הכנסת בהמלצות הוועדה לעידוד התחרות.

הוועדה מטעם הממשלה הגישה הצעת חוק טובה למדיי, אבל מאז המלצות הביניים שלה ועד עכשיו, היא הולכת ומתרככת. בדיון בכנסת נכחו לוביסטים רבים ותחת הלחץ שלהם, החוק נשחק ומאבד את כוחו. מישהו צריך להתייצב לטובת הציבור.

הזדמנות היסטורית

יש לנו הזדמנות היסטורית לשנות את מבנה המשק, לפרק גופים בעלי שליטה מוגזמת ולפתוח את השוק לתחרות שתוריד מחירים לטובת הצרכנים. חברי הכנסת, הנציגים שלנו מימין ומשמאל, צריכים עכשיו אותנו, הציבור הרחב, לעודד אותם לפעול למען הציבור הרחב. רק אם נשמיע את קולו של הרוב חזק וברור, תיגבר הקריאה לפירוק הריכוזיות על קולם של הלוביסטים מטעם המונופולים.

לא מאמינים שזה אפשרי? תחשבו מה קרה בשוק הסלולר. במשך שנים שילמנו מאות שקלים על שירות שעכשיו עולה פחות מחצי. מה השתנה? שינוי רגולציה שעודד תחרות.

מסרון שנה טובה לחברי הכנסת

בזכות השינוי בשוק הסלולר, אין טעם בחרם נגד מסרוני שנה-טובה, כי עכשיו ברוב החבילות כלולות הודעות ללא הגבלה. אפשר פשוט לוותר על מסרוני שנה טובה, שאינם באמת ברכה אישית, ולהחליף אותם במטרה טובה. השנה, במקום מסרונים להמונים, בואו נשלח כולנו מסרוני שנה-טובה לחברי הכנסת שלנו ונעודד אותם לקדם ולאמץ חוק נוקשה לפירוק הריכוזיות במשק.

אם תקשיבו לקול הרוב – תהיה שנה טובה באמת

צריכים עזרה בניסוח?

"חברי כנסת יקרים, לכבוד השנה החדשה, אנחנו תומכים בכם במאמצים לקדם חוק לפירוק הריכוזיות ולעידוד התחרות. הציבור קורא לכם לבטל את הפירמידות לגמרי, להפריד נכסים ריאלים ופיננסים לחלוטין, ולעודד את התחרות במשק להורדת יוקר המחיה. אם לא תקשיבו ללוביסטים של בעלי ההון, אלא תשמעו את קולו של הרוב – תהיה לכולנו שנה טובה יותר". (או לחצו על התמונה להגדלה)

כל כתובות הדואר האלקטרוני והרבה ממספרי הטלפון של חברי הכנסת גלויים באתר הכנסת. קחו דקה, בחרו אחת או אחד לפחות ושלחו הודעה. מעדיפים פייסבוק? קחו את התמונה מכאן או מעמוד הפייסבוק (קישור משמאל) והדביקו אותה על עמודים של חברי כנסת. אחר כך, אם נשאר לכם עוד כוח, היכנסו לאתר עורו והשתתפו בפעילות לפירוק הריכוזיות. שנה טובה לכולם.

עדכון: לבקשת הקהל, מצורפת גם ברכה תמציתית יותר:

שנה טובה לכולנו – בלי ריכוזיות!

התנועה החברתית עורו ניצלה את התאריך שבו היו אמורות להתקיים הבחירות, וקיימה קמפיין אלטרנטיבי שבו הציבור מצביע על מה שצריך לשנות במדינה. התוצאות בקרוב

מאת: מעיין יחבס

פורסם במקור: TimeOut תל אביב 6.9.2012 (עמוד 23)

צילום: בן קלמר

בשנת 2006 פסרם תומר טרבס (37) את ספרו הראשון "ללקק את המרפק", הנפתח בדיאלוג בין שני צעירים תל אביביים, הצועדים בשד' רוטשילד ומדברים על כך שבחיים לא יוכלו להרשות לעצמם לרכוש שם דירה: "כולנו קורעים את התחת כל יום מתוך ידיעה שבמקרה הטוב, אם נחסוך שקל לשקל, אולי נצליח לקנות מכונית יד שלישית שבקושי עולה את הקסטל. מאיפה בדיוק אנחנו אמורים לממן דירה? מאיפה בדיוק נביא כסף כדי לגדל ילדים יום אחד? ואנחנו עוד אמורים להיות דור ההמשך של מעמד הביניים. הכל פיקציה. אין יותר מעמד ביניים ואין נעליים".

חלפו להן שש שנים, והיום טרבס הוא המנכ"ל של תנועת עורו, תנועה חברתית ששמה לה למטרה לייצג את אלה שמרגישים שנבחרי הציבור כבר לא מייצגים אותם. עורו החלה להתגבש עוד בטרם מחאת קיץ 2011, אך החלה לפעול רק בקיץ האחרון. אם תשאלו את טרבס מי עומד בראש התנועה, הוא מיד ישיב: "הציבור. עורו נוסדה מתוך תחושה שלא סופרים אותנו, יש נתק שהולך וגדל בין נבחרי הציבור והמצביעים. לפני כל הצבעה חשובה מתייעצים עם הלוביסטים, אבל לא עם הציבור, ועורו נוסדה כדי לאפשר תקשורת טובה יותר בין המצביעים ונבחרי הציבור", מתאר טרבס את אחת הסיבות שהביאה להיווסדות התנועה.

עורו שואבת את ההשראה שלה מתנועות דומות בהפועלות בהצלחה בעולם, כמו Move On האמריקאית, ו- !GetUp האוסטרלית, עם דגש על פעילות אינטרנטית. "האתר נועד לעזור לנו לבסס את חכמת ההמונים באמצעות הרשת. יש מאגר מידע, מערכת מתקדמת של דיונים ומעגלי תנופה, שנועדו לקדם פעולות ולהוציא לפועל את אותן ההסכמות שהציבור הגיע אליהן בדיונים".

אחרי חודש בו חרשו חברי התנועה את הארץ לאורכה ולרוחבה, השבוע הם ניצלו את התאריך שבו אמורות היו להתקיים הבחירות הארציות ופתחו בקמפיין בחירות אלטרנטיבי. "פרשנו קלפיות בכל הארץ והזמנו את הציבור לבוא ולהגיד מה הוא רוצה לשנות בישראל", מתאר טרבס. "יש לכך שתי מטרות – לעורר אנשים לעשות, ולהביע את הדעה שלהם. המטרה השנייה, היא שיום אחרי הבחירות עורו תתחיל לפעול כדי לשנות את המציאות בישראל – להגשים את מה שאנחנו רוצים, ולא את מה שכל מיני לוביסטים אומרים". התוצאות בקרוב.

אתר הבית: uru.org.il

(לחצו על התמונה להגדלה)

עורי עורו – טיימאאוט תל אביב 6.9.2012

הערה אישית: אני זוכר לטובה את טיימאאוט תל אביב, שהיה אחד העיתונים הראשונים לסקר את הספר "ללקק את המרפק" כאשר הוא יצא לאור.

היום בחירות – כנסו והשפיעו

"בדקה אחת שפויה / הצלחתי לראות את אניות הצער טובעות / בים גדול של תקוות קטנות ויין" כתב ושר מיכה שטרית באחד משירי הייאוש והתקווה היפים ביותר. ואכן, יש לא מעט ייאוש בישראל. המועקה של יוקר המחייה, ההיפרדות הסקטוריאלית, חוסר השוויון, האכזבה מהמערכות החינוך והבריאות. אבל יש גם תקווה. לא במקרה ממשיך השיר: "בדקה אחת שפויה / הצלחתי לראות מלאכים בשמי העיר הזאת / אלוהים לא מוותר עלינו עדיין". גם לנו אסור לוותר.

אלוהים לא מוותר עלינו עדיין. מיכה שטרית

דקה אחת עושה לפעמים את כל ההבדל. וממש היום יש לכל אחת ואחד מאיתנו הזדמנות להקדיש דקה אחת כדי לעורר תקווה חדשה בישראל. אנחנו, שעובדים, משלמים מסים, משרתים, אבל בסוף היום מרגישים שלא סופרים אותנו – אנחנו מתעוררים. אחרי שנים של פער הולך וגדל בין נבחרי הציבור והמצביעים שלהם, במקום להרים ידיים, אנחנו מתלכדים סביב נושאים מוסכמים ויוצאים למסע משותף לשינוי המציאות בישראל.

עוּרו. זה שמה של התנועה החברתית לייצוג הרוב בישראל, אשר באה להזכיר לנבחרי הציבור עבור מי הם צריכים לעבוד. לא לוביסטים ולא סקטורים צרים אמורים להכתיב את סדר היום בישראל, אלא אנחנו. גם מיכה שטרית המקסים חבר בפורום המייסדים של תנועת עורו, לצד אנשי עסקים, תרבות וחברה מכל קצוות הארץ ורבדי האוכלוסייה. אליהם הצטרפו כבר אלפים והגיעה השעה שכולנו נתעורר ביחד איתם.

עורו החלה את פעילותה בהכרזה על בחירות כלליות. אחרי מסע של חודש ברחבי ישראל מגיע מסע הבחירות לשיאו ממש היום. אלא שהפעם לא מדובר בבחירות במפלגות, אלא בחירות על הנושאים שחשובים לנו באמת. חינוך טוב יותר, הפחתת יוקר המחיה, חיזוק הביטחון האישי, ועוד. הציבור הרחב מוזמן להצביע ולדרג את הנושאים החשובים ביותר ולסייע בעיצוב מחדש של סדר העדיפות במדינה. לאחר הבחירות, תפעל תנועת עורו לקידום הנושאים שנבחרו – בשטח, ברשת, בתקשורת, בכנסת ובממשלה – עד להצלחה המשותפת של כולנו.

בדקה אחת גם אתם יכולים להשפיע על עתידנו. הגיע הזמן לקחת אחריות על ישראל. זו המדינה שלנו ואף אחד אחר לא יעשה זאת במקומנו. כנסו ממש עכשיו לאתר של עורו, הצביעו והשפיעו: www.uru.org.il.

"אז מה בינתיים? על הברכיים, / קרוב לאדמה רחוק מהשמיים, / צמוד אלייך בינתיים."

שיהיה לכולנו בהצלחה.

—

תומר טרבס הוא מנכ"ל תנועת עוּרוּ – לייצוג הרוב בישראל

ואם זה עשה לכם חשק לשיר הנפלא הזה, אפשר לנגן אותו כאן:

—

פורסם במקור באתר עורו.

סוף המסע

תנועת "עורו" השלימה אתמול בירושלים את מסעותיה ברחבי הארץ. "עורו" היא תנועה אזרחית המבקשת לייצג את הרוב בישראל, בלי מפלגות ובוחרים, בנושאים החשובים כמו חינוך, דמוקרטיה, יוקר המחיה, ביטחון אישי ושוויון. פעילי התנועה סיירו ברחבי הארץ בניידת מיוחדת ונציגיה ענו על שאלות ועורכים דיונים בנושאים העומדים על הפרק.

(לחצו על התמונה להגדלה)

הסיירת של עורו בירושלים

בתמונה (משמאל לימין): דרור יונה, שי כהן, ליאת בירון, תומר טרבס.

מקור: ידיעות אחרונות 30.8.2012 (עמוד 20)

כתב: דני אדינו אבבה

צילום: אלכס קולומויסקי

הערה שלי: אל תאמינו לכל מה שאתם קוראים בעיתונים… סיירת עורו ממשיכה לחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה. אמנם מסע הבחירות הנוכחי מגיע לשיא, אבל המסע האמיתי לשינוי המציאות בישראל רק מתחיל.

סרטון הח"כים המעופפים של עורו

סרטון וידיאו שווה במיוחד של תנועת עורו שזכה למעל 50,000 צפיות ביום הראשון שלו.

אם ממש תתאמצו, אני מופיע בו לשבריר שנייה, אבל זה לא קל למצוא… 🙂

אם כבר צפיתם… אתם מוזמנים כמובן גם להשתתף באתר תנועת עורו.

מתי בפעם האחרונה הבעת את דעתך? פעם בארבע שנים אנחנו שמים פתק בקלפי… וזהו. שתיים או שלוש אותיות בתוך מעטפה ואחריהן שתיקה מתמשכת.

כמו המעופפים בסרטון, גם חברי הכנסת, הנציגים שלנו ברשות המחוקקת, לא באמת מחוברים אל המצביעים. אין תקשורת מתמשכת, דו-סטרית ופתוחה בין המצביעים ובין הנבחרים.

תנועת עוּרוּ קמה כדי לשנות את המצב ולגשר על הפער ההולך ומתרחב בין הפוליטיקאים והעם. חברי התנועה מתלכדים סביב נושאים מוסכמים ופועלים כדי להשמיע את קולו של הרוב ולהשפיע על מקבלי ההחלטות – בשטח, ברשת, בתקשורת, בכנסת ובממשלה.

מה חשוב לך? חינוך טוב יותר? הפחתת יוקר המחיה? מאבק בעבריינות? משאבי טבע לכל? שוויון?

בדקה אחת גם דעתך תישמע! עוּרוּ הזמינה את הציבור הרחב להצביע על הנושאים החשובים ביותר שאותם נתחיל לקדם. כולנו יחד נשנה את סדר העדיפות במדינה ונשפר את מציאות חיינו.

הצביעו עכשיו – לחצו כאן כדי לחבר את חברי הכנסת לקרקע

כל העולם השתנה, רק תהליך הבחירות נשאר אותו דבר. גם הקשר בין הציבור והנבחרים יכול להתקדם אל תוך המאה ה-21. פתק בארבע שנים זה כבר לא מספיק

כמעט הכל בחיינו מתקדם בקצב מסחרר. חשבו למשל על הדרך שבה אנחנו מאזינים למוסיקה. אבא שלי שמר על טייפ הסלילים שלו בזמן שכולם עברו לתקליטים. אני עוד זוכר איך שמרתי על הקלטות המזייפות שלי בזמן שיצאו הדיסקים הראשונים. והיום עם מאות דיסקים בבית, אין אפילו איך לנגן אותם וכל המוסיקה נמצאת במחשב וברשת. התהליך הזה עובר עלינו כמעט בכל תחום. אפילו בבורסה, שם סוחרים בניירות ערך, כבר אין ניירות בכלל. וגם לא אנשים.

קלטת, עיפרון ומה שביניהם – גם הבחירות צריכות להתעדכן

רק הבחירות נשארו אותו הדבר. פתק קטן עם כמה אותיות, אחת לארבע שנים. את כל דעתנו המורכבת במגוון נושאים משתנים אנחנו נדרשים לצמצם לתוך מעטפה קטנה. ואז לשתוק למשך שנים. ומה אם הנבחרים פועלים בניגוד לדעתנו? ומה אם עלו נושאים חדשים לסדר העדיפות שלנו? בשיטה הנוכחית, אנחנו צריכים לזכור, להתאפק, ואז כעבור כמה שנים לבטא את הכל שוב בפתק אחד קטן. הגיע הזמן שגם הדמוקרטיה שלנו תתחדש.

בתור חזון, ראוי לתכנן שיטה שבה הקשר בין הנציגים והציבור הרחב הוא הדדי ומתמשך. מותר אפילו לקוות לדמוקרטיה ישירה. אבל אפשר וצריך לבצע שינויים מהירים יותר כבר עכשיו. לא חייבים להמתין לשינוי שיטת הממשל, בשביל לייצר הקשבה ותקשורת בין חברי הכנסת והבוחרים.  זה טוב ונכון לנו, כי בתור הרוב הדומם, נמאס לנו לשתוק. וזה טוב ונכון גם לחברי הכנסת, שכיום נמצאים תחת לחץ מתמיד של לוביסטים והיו שמחים לחזור ולפעול למען בוחריהם.

אחת הדרכים לגישור הפער שבין חברי הכנסת והמצביעים היא באמצעות עוּרוּ – התנועה החברתית לייצוג הרוב. עורו מאפשרת לציבור המתעורר להשתתף בקביעת סדר יום חדש לישראל. בכל החלטה חשובה, עורו תשמיע את קולו של הרוב בצורה כזו שאי אפשר יהיה להתעלם מאיתנו. במקום פתק קטן פעם בארבע שנים, אפשר עכשיו להשמיע את דעתנו, להתלכד סביב נושאים מוסכמים, ויחד לפעול לשינוי המציאות בישראל.

כדי להתניע את פעילות התנועה, הכריזה עורו על בחירות בדיוק ביום שאו אמורות היו להיערך בחירות כלליות, ה-4 בספטמבר. אבל הפעם, לא בוחרים במפלגות אלא בנושאים שחשובים לנו. אנחנו שמים בצד נושאים של ימין ושמאל מדיני ובוחרים את הפעולות הראשונות שהתנועה תקדם עבורנו. חינוך טוב יותר, הורדת יוקר המחייה, שיפור מערכת הבריאות – מה חשוב לכם?

בבחירות האלה חייבים להשתתף. זה לוקח בדיוק דקה וזו האמירה שלנו – אנחנו מתעוררים. אחרי הבחירות, תנועת עורו תפעל לקדם את הנושאים שייבחרו וכולנו נוכל לקחת חלק בעיצוב הפעילות. עוד לא הצבעתם? כנסו כבר עכשיו לאתר של עורו – ההצבעה המוקדמת נפתחה. הצבעתם כבר? מצויין, עכשיו הזמינו בבקשה עוד חברים להצביע ולהשפיע.

—

פרסום במקור: אתר תנועת עורו, 20.8.2012

זוכרים שדיברו על בחירות ב-4 בספטמבר אבל הן בוטלו בגלל הצטרפות קדימה לממשלה? מי שלא יכול בלי להצביע מוזמן להשתתף במיזם שיתקיים בתאריך המיועד, בשני הבדלים: האינטרנט יחליף את הקלפי, ובמקום מפלגות יועמדו לבחירה נושאים בוערים. מאחורי הפרויקט עומדת "עורו", תנועה חדשה שמתעקשת לשנות כאן את סדר היום

מאת: עינת פישביין

צילום: אילן ספירא

פורסם במקור: המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 24.8.2012

עורו הביטו וראו – ידיעות אחרונות – 24.8.2012

(אפשר ללחוץ להגדלה)

קטעים מתוך הכתבה:

איראן שבתוכנו

כמות אדירה של כוונות טובות מתרכזת בשעת ערב בהאנגר משופץ ברחוב התעשייה בתל-אביב. סביב שולחן יושבים כשליש מהגרעין של 30 המייסדים. יש בחדר מיליארדר היי-טק אחד, איש עסקים מולטי-מיליונר, פעילה חברתית ממוצא אתיופי, סוכנת מוסד בדימוס ולוחם צדק מובטל מדימונה. השיחה אינה סוטה מהנושא ולו לרגע: כולם רציניים ומרוכזים במטרה.

הם הקימו צוות מקצועי שמטרתו להבין את הדיסוננס, אותו מגדיר איש העסקים רוני דואק, "בין המנהיגות הפוליטית והמפלגות שאמורות לייצג אותנו לבין רוב דומם, מסה קריטית של אזרחים שקולם לא נשמע. יש פה דמוקרטיה, ועדיין לרוב אין קול".

"הרוב איבד את יכולת השליטה שלו", אומרת מירלה גל, אשת מוסד במשך 20 שנה ובעבר יו"ר ויצו העולמית. … "אנחנו רוצים להחזיר את האמונה לציבור, שהוא יכול להשפיע".

ידו הארוכה של הציבור

תומר טרבס, מנכ"ל התנועה: "לא נוכל להחליט על תקציב, למשל, אבל אפשר להחליט על דרישה לבטל את חוק ההסדרים, לדוגמה…".

"אנחנו מביאים כלי חזק מאוד, שיאפשר לאנשים לקבל שליטה על המשאבים וחלוקה צודקת שלהם", משוכנע ג'קי אדרי, פעיל חברתי מדימונה. "אם תפעיל את המערכת בצורה נכונה, יקומו תושבי ישראל שמתמודדים עם בעיה ספציפית, למשל תאונות דרכים, וידרשו את המשאבים לטבל בה. יבקשו ויצליחו לשנות את החלוקה".

הקיר ייפול בסוף

מקורות המימון של עורו בשלב זה הם בעלי האמצעים מבין מייסדיה – נכט, דואק ובן-דרור – שהשקיעו תקציב של מיליונים בשנה שחלפה ולארבע השנים הבאות. התוכנית היא שבעתיד החברים יממנו את הפעילות באמצעות תרומות קטנות שיצטברו לסכומים משמעותיים.

בין המייסדים נמצאים אלי אללוף, מנכ"ל קרן רש"י, אפרים הלוי, ראש המוסד לשעבר, הרב יצחק דוד גרוסמן ממגדל-העמק, השחקן נורמן עיסא, העיתונאית במבי שלג, המוזיקאי מיכה שטרית, הכוריאוגרף אוהד נהרין, עו"ד חגית בכר, עומר בר-לב שהקים את תנועת "אחריי", איש החינוך דרור אלוני והשחקנית יעל אבקסיס, זוגתו של דואק.

מייסדי עורו – ידיעות אחרונות – 24.8.2012

"סוף-סוף אני מובילה משהו שהוא לא רק של הקהילה האתיופית, כמו תמיד", אומרת פנינה גדאי-אגניהו, מנהלת הלל תל-אביב, המרכז לחיים יהודיים באוניברסיטת תל-אביב, וחברת המועצה להשכלה גבוהה. "אני יושבת פה עם קבוצת אנשים מרשימה שדואגת לכלל, שרוצה לצאת ולהיות כלי של העם, של הרוב. אנחנו לא סגורים בעצמנו אלא מחפשים אנשים שרוצים להעלות את הרעיונות שלהם – הכל, תוכניות שלא חשבנו עליהן בכלל – כדי שנוכל ליישם אותם".

"יש כאלה שיגידו שאנחנו תמימים ונאיבים", מוסיף מלמד, "אבל זה דבר מצחיק להגיד על 30 אנשים שבשום תחום בחיים לא נחשבו כאלה, ועכשיו פתאום כן. תמים או לא, לא יודע, אבל באתי עם אמונה".

—

עוד על התנועה ולהצבעה בבחירות: אתר תנועת עורו.

סדר יום ציבורי חדש? ב-4 לספטמבר ישראל הולכת לבחירות

השקמתי מוקדם בבוקרו של יום ב', ה-20 באוגוסט 2012, והצטרפתי לשיחה עם אורלי וילנאי וגיא מרוז בתכניתם בערוץ 10 בנושא מסע הבחירות של עורו והיכולת של אנשים לשנות את המציאות בישראל. הצטרף לשיחה גם המרואיין הקודם, חבר הכנסת כרמל שאמה הכהן.

מתוך הראיון

הכל השתנה בעולם שלנו, הטכנולוגיה, דברים זזים, הכל מהר – חוץ מהבחירות. פעם בארבע שנים שמים פתק, ויותר לא שואלים אותנו. מתי פעם אחרונה הקשיבו לנו?

הקבוצה הרחבה ביותר בישראל, שפעם קראו לה מעמד הביניים, אבל זה לא ממש מרגיש ככה, ופעם קראו לנו הרוב הדומם, אבל באמת נמאס לנו לשתוק בקיץ האחרון – אנחנו לא נשמעים באמת.

בפעם הבאה ששר החינוך יקבל תקציב… היום הוא מקבל טלפון מסקטורים מאוד מסויימים ומלוביסטים שאומרים לו איזו חברה קבלנית תבצע, וזהו. אבל עורו תתקשר אליו ותגיד לו, אנחנו מדברים בשם מיליון אנשים, שמתוכם 50 אלף הזדהו כמצביעים למפלגה שלך, עשרת אלפים הזדהו כמתפקדים למפלגה שלך, ורגע אחרי שתקבל את ההחלטה, אנחנו שולחים חזרה הודעה מה החלטת. אם תעשה את ההחלטה הנכונה לדעת הרוב, נחבק וניתן מחמאות, ואם לא – נפעל ברשת, בתקשורת, בשטח, בכנסת ובממשלה. אין היום אף לובי שמייצג את דעת הרוב.

נקודה אישית

במהלך השיחה אמרה לי אורלי: "תומר, עיניך נוצצות, זה מקסים". נמסתי. הם לא עשו לי הנחות או עבודה קלה בראיון, אבל אפשר היה להרגיש שזה מתוך אכפתיות שלהם ורצון כן לשינוי המציאות בישראל ולתיקון חברתי. עיתונות עם אג'נדה חיובית.

להצביע ולהשפיע

כדי להצביע ולהשפיע על תוצאות מסע הבחירות של עורו – התנועה לייצוג הרוב בישראל, בקרו באתר התנועה כאן: עורו.