ארכיון הקטגוריה: תקשורת

ההצבעה מתחילה היום

החל מהיום: תוכלו להצביע בנושאים שחשובים לכם

אתם תבחרו, תנועת "עורו" תשמיע את קולכם: בשבועיים הבאים את מוזמנים להכריע בסוגיות הבוערות

ב-4 בספטמבר ייערכו בכל הארץ בחירות לקביעת סדר היום הציבורי החדש, אולם אתם יכולים להצביע כבר מעכשיו – באתר "עוּרוּ".

מאת: יובל קרני, פורסם במקור: ידיעות אחרונות 19.8.12 (עמוד 16)

לחצו להגדלה:

ההצבעה מתחילה - ידיעות אחרונות - 19.8.12

ההצבעה מתחילה – ידיעות אחרונות – 19.8.12

עורו היא תנועה חברתית חדשה, ששמה לה למטרה לייצג את הרוב בישראל. כדי לתת לאזרחים הזדמנות לומר את דברם, הכריזה התנועה כי בתאריך שבו היו אמורות להתקיים השנה בחירות כלליות אמיתיות (עד שהקדמת הבחירות בוטלה), הציבור יוכל לגשת לקלפיות בכל זאת. אלא שבמקום לבחור מפלגות, יהיה עליו להכריע בסוגיות החשובות לו ביותר.

על בסיס סדר העדיפות הציבורי החדש, מבטיחה תנועת עוּרוּ לפנות לנבחרים ולפעול לשינוי המציאות בישראל. "עורו אינה מפלגה ואינה תנועת מחאה, אלא תנועה לשינוי", מסביר תומר טרבס, מנכ"ל התנועה. "בכל החלטה חשובה בישראל נשמיע את קולו של הרוב חזק וברור. ביחד, נפעל בשטח, ברשת, בתקשורת, בכנסת ובממשלה עד שנביא לשינוי. למה שרק לאלפיון העליון יהיה לוביסט?"

עד לביצוע ההצבעה בקלפיות, מוזמן הציבור להצביע בצורה וירטואלית, באתר עורו www.uru.org.il. האתר יבקש מכם לדרג הצעות שונות לשינוי חברתי, תחת הנושאים שבהם עוסקת התנועה: חינוך, משק וכלכלה, תעסוקה וביטחון חברתי, שוויון בזכויות ובחובות, ממשל ודמוקרטיה, ביטחון אישי, וסביבה אנרגיה וקיימות.

כחלק מהרצון "לעורר" את אזרחי ישראל, יצאו בסו, השבוע פעילי השטח של "עורו" למסע בחירות ברחבי המדינה, שיימשך עד ליום הבחירות. המסע התחיל בצפון, יגלוש למישור החוף ולדרום ובהמשך יגיע למוקד קבלת ההחלטות – ירושלים. בתנועה מקווים כי היענות גדולה תביא לתחילתו של שינוי בסדר העדיפות הלאומי. "אנחנו, שעובדים, משלמים מסים, משרתים, מצביעים פעם בכמה שנים, ואז מה? לא סופרים אותנו!", אומר טרבס, "לא סתם קוראים לנו הרוב הדומם, אבל נמאס לנו לשתוק".

פורסם גם באתר Ynet – מהיום: תוכלו להצביע בנושאים שחשובים לכם.

הרוב כן קובע – טור מתוך ידיעות אחרונות 12.8.12

תומר טרבס – המחאה החברתית

ההפגנה האחרונה במוצאי שבת בכיכר המוזיאון בתל-אביב הייתה קטנה יחסית. הציבור הרחב נשאר בבית, מבולבל ואדיש. ההתעוררות המרגשת של הקיץ שעבר אמנם הביאה לשינוי תודעה חשוב  העם עדיין דורש צדק חברתי  אבל חלפה שנה ונראה שאי אפשר לשחזר ספונטניות בצורה מאורגנת.

ובכל זאת, הרקע למחאה החברתית עדיין כאן. יוקר המחיה, חוסר השוויון, התחושה שלא סופרים אותנו, הכמיהה לתקווה חדשה. יש סיבות רבות לרצות שינוי במציאות החיים בישראל. הפירורים שנשארו מהמלצות ועדת טרכטנברג לא מרגיעים את תחושת הרעב והגזירות החדשות ממילא מוחקות את ההישגים. לכן, המחאה החברתית לא מתה, היא פשוט עוברת לשלב הבא.

הרוב כן קובע - טור של תומר טרבס - ידיעות אחרונות - 12.8.12

הרוב כן קובע – טור של תומר טרבס – ידיעות אחרונות – 12.8.12

השלב הבא הוא התארגנות נכונה, שתשפר את הסיכוי לקדם את ישראל להיות מקום שטוב וראוי לחיות בו. הקבוצה הקוראת לשינוי בסדרי העדיפות היא גדולה מאוד, ובכל זאת קולה כמעט אינו נשמע במערכת הפוליטית. דווקא קבוצות קטנות מצליחות למנף את כוחן הרבה מעבר לגודלן היחסי, בעיקר בזכות ארגון יעיל, אך גם בזכות התמדה ולכידות סביב נושאים מוסכמים. הסקטורים ובעלי ההון הגדולים משפיעים הרבה מעבר לכוחם היחסי מבחינה מספרית. הרוב כבר מזמן לא קובע. הגיעה העת ללמוד מהם, להתארגן, ולהחזיר לרוב את כוחו.

קיים רוב ישראלי. אנשים שהצביעו בבחירות האחרונות למפלגות הגדולות, ומרגישים היום לא מיוצגים. אנחנו קבוצה גדולה ומשמעותית, עובדים, משלמים מסים, משרתים, אבל לא סופרים אותנו. כדי לשנות את המצב, אנחנו צריכים להתעלות מעל מחלוקות בנושא המדיני, שמפלגות אותנו שנים ארוכות, ולהתבונן במראה הלאומית. אנחנו עדיין רוב, אנחנו מסכימים על רוב הנושאים, אבל כבר מזמן שאיננו מכתיבים את הנעשה במדינה. למעשה, אם לא נתעורר, לא נהיה רוב.

בתור התחלה, לא נוכל להתאחד בתוך מפלגה. זו דרישה קשה מדי, וממילא בתנאי השיטה הקיימים המפלגות לא מצליחות לשנות. קבוצת הרוב חייבת לעצב מחדש את המפה הפוליטית ולהכיל רכיבים אנושיים מקצוות הימין, המרכז והשמאל במפה הישנה. ולאותה התארגנות יש משמעות כפולה: ראשית, יצירת תשתית רעיונית מוסכמת, המבוססת על ערכים משותפים וחזון. שנית, ביסוס רב-שיח ומערכת תקשורת המאפשרת קידום רעיונות משותפים והפעלת כוחו של הרוב בכלים דמוקרטיים.

כאשר יתארגן הרוב מחדש וייקח לידיו עמדה של השפעה, יחל שלב המעשה. ההפגנות סייעו בעיצוב התודעה, ההתארגנות תניח את התשתית לפעולה, ואז נצטרך גם ליישם. נפעיל לחץ מתמשך ואינטנסיבי על גורמי קבלת ההחלטות, גם באמצעות הפגנות אבל גם בכלים רבים אחרים. בשטח, ברשת, בתקשורת, בתוך המפלגות, ואם יהיה צורך  גם בכנסת ובממשלה, עד שנחזור למצב הדמוקרטי הרצוי שבו הרוב כן קובע. אין הדבר אומר, חלילה, לרמוס את זכויות המיעוט, אך המצב ההפוך היום, שבו דעת הרוב לא נחשבת כלל, הוא בלתי נסבל.

הציבור הרחב בישראל רוצה תקווה חדשה ודורש שינוי אמיתי, והוא בשל לשלב הבא של המחאה החברתית – התארגנות לקראת פעולה מתמשכת. המוני ישראל שיצאו בקיץ שעבר לרחובות, צמאים לאלטרנטיבה שתאפשר תקשורת נוחה, ללא מגבלות גיאוגרפיות, לתשתית לגיבוש הסכמות ולארגון מקצועי טוב לפחות כמו של קבוצות המיעוט. זה יהיה השלב הבא של המחאה החברתית.

פורסם במקור: ידיעות אחרונות, 12.8.12 (עמוד 24).

עוד על ההתארגנות: תנועת עורו.

סדר יום חדש – ראיון גל"צ עם יעל דן 12.8.12

תנועת עורו מכריזה על בחירות בארבעה בספטמבר

ראיון של מנכ"ל תנועת עורו, תומר טרבס, עם יעל דן בתכנית "עושים צהריים" בגלי צה"ל

שודר במקור: 12.8.12 בשעה 13:40

לחצו להאזנה:

 

הראיון במלואו

יעל דן: עורו – תנועה שמבטיחה לנו בחירות בארבעה בספטמבר. אמנם הבחירות לכנסת לא יתקיימו, המועד הזה בוטל, אבל תנועת עורו מבטיחה לנו יתקיימו גם יתקיימו בחירות. שלום תומר טרבס, מנכ"ל תנועת עורו.

תומר טרבס: צהריים טובים, יעל.

יעל דן: מה אנחנו בוחרים בארבעה בספטמבר?

תומר טרבס: קודם כל מה אנחנו לא בוחרים. אנחנו לא בוחרים מפלגות, כדי שעוד פעם נתאכזב. אלא במקום לבחור אנשים, אנחנו בוחרים את הנושאים. אבל אולי בכמה שניות על מה זה עורו –

יעל דן: אנחנו צריכים לעשות את זה בקיצור, אבל אתה מעמיד לנו את רשימת הנושאים ומתוכה אנחנו צריכים לבחור?

תומר טרבס: יותר מזה. תנועת עורו היא תנועה לייצוג הרוב בישראל. מתוך הרגשה שלא ממש סופרים אותנו, ושפעם בכמה שנים לזרוק פתק זה לא מספיק, הקמנו תנועה רחבה מאוד שבאה לאגד הרבה אנשים, שיחליטו יחד מה חשוב להם, ואז בכל החלטה חשובה בישראל, להשמיע את הקול של הרוב חזק וברור. כדי להתחיל, אנחנו מזמינים באמת לבחירות בארבעה בספטמבר. חברי התנועה, שזה בעצם הציבור הרחב בישראל, יקבע מה הדברים הראשונים שעליהם נצא לדרך.

יעל דן: באיזה אופן זה יהיה?

תומר טרבס: קודם כל יש לנו אתר אינטרנט מדהים שבו כל אחד יכול לקחת חלק, גם אחרי הבחירות בכל מה שנעשה, וזה פשוט – או באינטרנט, באתר שלנו, או — בקלפיות.

יעל דן: מה אנחנו צריכים לעשות שם? יש לנו אפשרויות בחירה? אנחנו צריכים להמציא את סדר העדיפויות שלנו… מה אתם נותנים לנו לבחור בעצם?

תומר טרבס: האלפים הראשונים של החברים בתנועת עורו קבעו רשימה של נושאים שבהם התנועה עוסקת.

יעל דן: או! אוקיי.

תומר טרבס: תחת כל נושא בחרנו שתי הצעות לטיפול, שהן כרגע נמצאות כבר בדיון ומעצבים את מה אפשר לעשות בהן.

יעל דן: אז אנחנו צריכים לבחור אחת משתי אפשרויות בכל נושא שאתם בחרתם?

תומר טרבס: פחות או יותר. בגדול, אפשר לבחור חמש אפשרויות מתוך מגוון, אפשר גם להציע דברים נוספים, כאשר בסוף הבחירות אנחנו עם הדברים האלה נצא החוצה.

יעל דן: דוגמה?

תומר טרבס: למשל, תחת משק וכלכלה, חברי התנועה הציעו את הנושא של עמלות וריביות הבנקים ללקוחות ועסקים קטנים כמשהו שצריך לטפל ולעסוק בו כדי לעשות שינוי אמיתי בישראל.

יעל דן: אוקיי.

תומר טרבס: יש עוד הרבה דוגמאות. תחת נושא ביטחון אישי, מדובר על החמרת אכיפה בנושא עבריינות. דברים שבדרך כלל לא זוכים לתשומת לב בבחירות רגילות, כי אנחנו רגילים להתחלק על הנושאים המדיניים ולא לעסוק בסדר היום –

יעל דן: תומר טרבס, כשאני מסתכלת על הרשימה של האנשים שחברים בתנועה, זה באמת רשימה מאוד מפוארת של אנשים שלא מזוהים פוליטית אלא יש להם עניין אזרחי מאוד חשוב, אבל תן לי להגיד לך – אתם קצת מדברים על סדר היום של הקיץ שעבר. נדמה שהיום בקיץ הנוכחי, לקראת הסתיו הבא, סדר היום הוא אחר לגמרי, הוא יהיה בטחוני לחלוטין, ולא נראה לי שהציבור באמת יודע לתת פה תשובות. סדר היום הבטחוני לא נתון בידיו של כל אחד.

תומר טרבס: אין ספק, במשך 40 שנה, לקראת שנת בחירות אנחנו חוזרים לדבר על הביטחון, מתפצלים בנושא המדיני, ולא מצליחים לקדם שום דבר בנושא האזרחי, מערכת הבריאות למשל –

יעל דן: תראה מה עומד על הפרק – תקיפה באירן!

תומר טרבס: לכן עורו אומרת – תמשיכו לדון בנושא המדיני והבטחוני, יש מספיק מקומות לעסוק בזה, אבל אנחנו נהיה כאן גם יום אחרי הבחירות בשביל להזכיר שאם לא נתקן את מה שקורה בתוך הגבולות שלנו, אז עד שלא ייקבעו פה הגבולות והביטחון, כבר אף אחד לא ירצה לגור פה יותר.

יעל דן: כן. אוקיי. היום זה מתחיל, אתה עוברים במין מסע ברחבי הארץ?

תומר טרבס: התנועה עצמה היא תנועה כלל ארצית. שלושים המייסדים הראשונים של התנועה באמת מגיעים מקריית שמונה ועד אילות, מכל מני מקומות, מכל מני מגזרים וסוגים של אנשים. אנחנו מנסים להרחיב את היריעה כמה שיותר והיום אנחנו יוצאים ממש לשטח עם אנשים שיעברו מכרמיאל ועד באר שבע, ירושלים, תל אביב, בכל מקום.

יעל דן: תודה רבה, תומר טרבס, מנכ"ל תנועת עורו.

תומר טרבס: יעל, עוד מילה אחת.

יעל דן: אתה יכול לעשות את זה על הרקע של דני סנדרסון, הוא האורח הבא שלי – מילה אחת, כן.

תומר טרבס: דני סנדרסון, גם אתה בבקשה, בואו לאתר שלנו uru.org.il ותצטרפו לבחירות.

יעל דן: תודה רבה, תומר, תודה.

החלמה איטית – משפרים את הרפואה הציבורית עם עורו

שנה להסכם בין הרופאים לאוצר

ההסכם שסיים את מאבק הרופאים לשיפור הרפואה הציבורית בן שנה – אך הדעות לגביו חלוקות. תומכיו טוענים כי העלה את מספר התקנים, הפחית בתורנויות הרופאים והעשיר את משכורותיהם. אך המתמחים מתעקשים: לא כל ההמלצות יושמו, וחלק מהתשלומים לא הועברו. תמונת מצב

מאת: שרית רוזנבלום וירון קלנר

פורסם במקור: ידיעות אחרונות, 10.8.2012 (עמוד 4)

ידיעות אחרונות - משפרים את מערכת הבריאות עם עורו - 10.8.12

ידיעות אחרונות – משפרים את מערכת הבריאות עם עורו – 10.8.12

השפיעו על מצב הרפואה

מצבה הירוד של מערכת הבריאות הינו אחד הנושאים שמקדמת "עורו", התנועה החברתית לייצוג הרוב בישראל. "עורו", בשיתוף "ידיעות אחרונות", מזמינה אתכם לעצב מחדש את סדר היום הציבורי במדינת ישראל, זאת באמצעות הצבעה על הנושאים החשובים לכם ביותר. בנושא הבריאות הציבה לעצמה התנועה כמטרה להעלות משמעותית את מספר מיטות האשפוז בבתי-החולים וכן לדאוג למצב הסגל הרפואי. כדי לקדם את הנושא הזה (או לחלופין כל אחד מהנושאים האחרים שנוגעים לחינוך, לכלכלה, לביטחון, לממשל ועוד) היכנסו לאתר עורו והצביעו: www.uru.org.il

קובעים את סדר היום של ישראל

בחרו את הנושאים שחשובים לכם

ב-4 בספטמבר ישראל הולכת לבחירות לקביעת סדר היום הציבורי של רוב אזרחי המדינה. מה חשוב לכם יותר?

כיתות יותר קטנות, פחות עמלות בנקים, יותר מיטות אשפוז, עוד שוטרים ברחובות.

בואו להצביע ולבחור באתר עוּרו: www.uru.org.il

עוד על מסע הבחירות של תנועת עורו בכתבה קודמת – אתם קובעים:

"ב-4 בספטמבר היו אמורות להיות בחירות בישראל, אבל תרגילים פוליטיים הביאו לביטולן תוך התעלמות מרצון הציבור", אומר מנכ"ל התנועה החדשה, תומר טרבס. "אנחנו עובדים, משלמים מיסים, משרתים, מצביעים פעם בכמה שנים, ואז מה? בסוף לא סופרים אותנו. לא סתם קוראים לנו הרוב הדומם, אבל נמאס לנו לשתוק. המטרה שלנו היא לייצג את הרוב בישראל, ולתת לו הזדמנות לקבוע את סדר היום הציבורי בנושאים החשובים לו ביותר".

איך הם יעשו זאת? "בכל החלטה חשובה נשמיע את קולו של הרוב בצורה חזקה וברורה", מסביר טרבס. "נבחרי הציבור נקרעים בין לוביסטים ולסקטורים, ונראה שהם שכחו את מי הם מייצגים. 'עורו' קמה כדי להזכיר להם ולייצג אותנו מולם. אנחנו נפעל בשטח, ברשת, בתקשורת, בכנסת ובממשלה עד שנביא לשינוי. למה שרק לאלפיון העליון יהיה לוביסט?"

אתם קובעים – ידיעות אחרונות 3.8.12

אתם קובעים: תנועה חברתית חדשה קוראת לכם לשנות את סדר היום הציבורי בישראל

מה חשוב לכם יותר: כיתות קטנות? פחות עמלות בבנק? יותר מיטות אשפוז? עוד שוטרים ברחובות? ב-4 בספטמבר תקיים תנועת "עורו" בחירות אלטנרטיביות שבהן תקבעו אתם במה הכי בוער לטפל. אתם תבחרו – והם יפעלו לקדם את זה בכנסת

אתם קובעים - על הבחירות של עורו בידיעות אחרונות 3.8.12

אתם קובעים – על הבחירות של עורו בידיעות אחרונות 3.8.12

מאת: יובל קרני

פורסם במקור: ידיעות אחרונות, עמוד 8 בעמודי החדשות, יום ו' 3.8.12

הידיעה המלאה

ראש הממשלה אמנם ביטל את הבחירות שתוככנו ל-4 בספטמבר כשצירף בזמנו את קדימה לממשלה, אבל יש מי שלא מוותר על התאריך: תנועה חברתית חדשה הכריזה על בחירות אלטרנטיביות שיתקיימו באותו יום, ובהן תקבעו אתם מה יעמוד בראש סדר היום הציבורי.

הבחירות שיוזמת תנועת "עורו" לא יהיו למפלגות ולא ייבחר בהן ראש ממשלה. הן יעסקו בנושאים אזרחיים כמו חינוך, כלכלה, בריאות, תעסוקה, סביבה וביטחון אישי. בפתקים שתשלשלו בקלפיות שיוצבו באותו יום ברחבי הארץ ובאתר התנועה (www.uru.org.il) תבחרו אתם מה הכי חשוב לכם: כיתות לימוד קטנות יותר? עוד שוטרים ברחובות? גיוס לכל? העלאת אחוז החסימה? הפחתת עמלות הבנקים? או אולי עוד מיטות אשפוז? הבחירה שלכם תשמש את אנשי התנועה כבסיס לפעולה לשינוי המציאות בישראל.

"ב-4 בספטמבר היו אמורות להיות בחירות בישראל, אבל תרגילים פוליטיים הביאו לביטולן תוך התעלמות מרצון הציבור", אומר מנכ"ל התנועה החדשה, תומר טרבס. "אנחנו עובדים, משלמים מיסים, משרתים, מצביעים פעם בכמה שנים, ואז מה? בסוף לא סופרים אותנו. לא סתם קוראים לנו הרוב הדומם, אבל נמאס לנו לשתוק. המטרה שלנו היא לייצג את הרוב בישראל, ולתת לו הזדמנות לקבוע את סדר היום הציבורי בנושאים החשובים לו ביותר".

איך הם יעשו זאת? "בכל החלטה חשובה נשמיע את קולו של הרוב בצורה חזקה וברורה", מסביר טרבס. "נבחרי הציבור נקרעים בין לוביסטים ולסקטורים, ונראה שהם שכחו את מי הם מייצגים. 'עורו' קמה כדי להזכיר להם ולייצג אותנו מולם. אנחנו נפעל בשטח, ברשת, בתקשורת, בכנסת ובממשלה עד שנביא לשינוי. למה שרק לאלפיון העליון יהיה לוביסט?"

רשימת המייסדים של תנועת "עורו" כוללת אישים מתחומי הביטחון, העסקים, החברה והתרבות. אפשר למצוא שם את ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, את איש העסקים מריוס נכט (ממייסדי צ'ק-פוינט), את הפעיל החברתי רוני דואק, את עו"ד חנינא ברנדס ואת אנשי התרבות מיכה שטרית, נורמן עיסא ואוהד נהרין. שמות נוספים: ד"ר יואב בן-דרור, אלי אלאלוף, חגית בכר, איל מלמד, רו"ח יורם טיץ, מנכ"לית ויצ"ו העולמית מירלה גל, הרב יצחק גרוסמן והרב שי פירון.

מי בתמונה?

חברי פורום המייסדים וצוות "עורו" (שהגיעו לפגישה באותו יום – הרשימה המלאה באתר התנועה).

מימין לשמאל, עומדים: אהרן פורת, איל מלמד, תומר טרבס, מריוס נכט, מיכל שטופר-וקס, יורם טיץ, דרור אלוני, רוני דואק, במבי שלג, ליאת לביא (מאחורה), אופיר יחזקאלי, שי כהן, מיכה שטרית, יובל אדמון, עמר בר לב.

מימן לשמאל, יושבים: יואב בן דרור, דור קונפורטי (מאחור), חגית בכר, מירלה גל, מירב בן ארי, דפנה בן דוד (על המשענת), נדב עבודי.

עוד על עורו?

הרשמו, הצביעו ובואו לקבוע את סדר היום: תנועת עורו.

את מי הם מייצגים?

פעם קראו לנו מעמד הביניים, אבל ירדנו מנכסינו. עם משיכת היתר בבנק, העזרה מההורים ואפס חסכונות, זה לא מרגיש כמו מעמד בכלל, ביניים או אחר. פעם גם כינו אותנו הרוב הדומם, אבל נמאס לנו לשתוק.

פורסם במקור באתר הארץ, 18.7.2012

החבירה של קדימה והליכוד לקואליציה הרחבה, בניגוד גמור להלך הרוחות בקרב המצביעים שלהן, ועכשיו הפיצול מחדש על רקע מאבקי כוח ולא אידאולוגיה, מזכירים עד כמה מנותקים הנבחרים מהציבור. מנהיגי שתי המפלגות הגדולות בישראל שוקלים בעיקר את מאזן הכוחות מול מפלגות לשון המאזניים אחרי הבחירות הבאות, ומתעלמים מרצון הרוב בישראל.

את מי הם מייצגים? תומר טרבס, הארץ 18.7.12

את מי הם מייצגים? תומר טרבס, הארץ 18.7.12

לא באמת היינו צריכים את ריקוד הקדימה-אחורה הפוליטי, כדי להבין שבמצב הקיים, המפלגות בישראל לא מסוגלות לייצג את דעת הרוב. נתניהו, מופז, ליברמן ויחימוביץ' מסתכלים לנו בעיניים, מדברים על שוויון ועל צדק חברתי, אבל חושבים ופועלים לצליליו של חליל אחר. גם בקואליציה הבאה שלהם הם יהיו תלויים באינטרסים צרים ולא יעבדו בשבילנו. לפני כל החלטה, יעמדו נציגי הציבור תחת לחץ של לוביסטים בשם בעלי ההון ותחת השפעה מכרעת של מפלגות וארגונים סקטוריאליים. אף אחד לא יזכיר להם בשליחות מי הם נבחרו, ולמרבה הצער, הם באמת ישכחו. אנחנו, המצביעים של המפלגות הגדולות, איבדנו את קולנו הפוליטי.

פעם קראו לנו מעמד הביניים, אבל ירדנו מנכסינו. עם משיכת היתר בבנק, העזרה מההורים ואפס חסכונות, זה לא מרגיש כמו מעמד בכלל, ביניים או אחר. פעם גם כינו אותנו הרוב הדומם, אבל נמאס לנו לשתוק. יצאנו להפגנה בקיץ, לחצנו כמה פעמים לייק בפייסבוק, והתחלנו לשאול שאלות. עכשיו, תחושת הבטן כבר מזמן אינה שקטה, בטח לא דוממת. פעם התגאנו להיות הנושאים בנטל, אבל הפכו לנו את זה לשם גנאי. הסתכלנו סביב וגילינו שמי שמשרת בצבא ובמילואים, יוצא פראייר מול המשתמטים. פעם אפילו הגדרנו את עצמנו לפי היחס לפלסטינים, אבל זה התנפץ לנו בפרצוף. מימין ומשמאל אנחנו יודעים שאם לא נתקן את המדינה, אז עד שכבר יהיו פה גבולות, אף אחד לא ירצה לגור כאן.

פעם חשבנו שהצבעה בבחירות מייצגת אותנו, אבל התפכחנו. התרגילים הפוליטיים האחרונים הוכיחו שוב שהמפלגות נלחמות ביניהן על כסאות ולא על עקרונות, ובין הלוביסטים וקבוצות האינטרסים, אותנו פשוט לא סופרים.

אבל נשארנו אנחנו. נשארנו אנחנו בזמן שמנסים לתאר אותנו מחדש: הבלתי מחוברים, הלא מזוהים, המרכז החסר, חסרי הייצוג. באמת תודה. זה מחזק את הידיעה שאנחנו אכן קבוצה, אבל מדגיש דווקא את השלילי או הנעדר.

נשארנו אנחנו, הישראלים. לא חדשים ולא ישנים. אנשים שרואים בישראל את הבית, אבל חושבים שצריך לתקן בו כמה דברים. מקווים שגם ילדינו יבחרו בו יום אחד כבית. רוצים שישראל תהיה מקום שטוב וראוי לחיות בו. יש לנו הרבה משותף. רובנו מסכימים על רוב הדברים. נשארנו אנחנו, עם מנה גדושה של ציניות, אבל לא איבדנו תקווה. אנחנו לא לבד, זה ברור. אנחנו הקבוצה הגדולה ביותר בישראל. אנחנו עדיין נושאים בכל נטל אפשרי כמעט, ואנחנו אלה שאמורים גם לבנות את המדינה הלאה. נשארנו אנחנו, מוכנים לקחת אחריות, אבל מאסנו בהבטחות ריקות של מפלגות ובהפגנות לשם הפגנות. אנחנו רוצים לעשות באמת. ביחד. בצורה מאורגנת ומתמשכת לשנות את המציאות.

אז איך בעצם קוראים לנו? מה אכפת. בואו נקרא אנחנו לעצמנו. לא נחכה לעוד תרגיל פוליטי. נקרא לעצמנו להתעורר, נקרא לעצמנו להתאחד סביב המשותף, ונעניק לעצמנו שם על פי מה שנעשה. נמשיך לעבוד ולשלם מסים, נמשיך למלא את חובותינו ולתבוע את זכויותינו, נשתתף בבחירות ונעמוד על קיום דעתו של הרוב, נשמור על זכויות המיעוט, נדבוק במדינת ישראל כבית. למול הזלזול הפוליטי במה שחשוב לנו, לא נסכים להתייאש. הגיעה העת לקחת את גורלנו בידיים. אף אחד לא יעשה זאת במקומנו.

בלי קשר לתאריך שייבחרו נתניהו ומופז לבחירות הבאות, אנחנו חייבים לכוון את המפלגות הגדולות לפעול בשם ציבור הבוחרים שלהן. בחודשים הקרובים נישא יחד בנטל נוסף ונשיק תנועה חברתית שתחזיר לנו את קולנו. נתלכד סביב נושאים מוסכמים, בלי הבדלי ימין ושמאל ישנים, וניצור כוחות משימה חוצי-מגזרים למען צדק חברתי ואזרחי. נרתום את היוזמה של ההיי-טק עם החמלה של המגזר השלישי וחוכמת ההמונים של הרשת לכדי תנועה יעילה שתביא שינוי אמיתי. אנחנו עדיין הרוב, אבל המפלגות הגדולות שאנו בוחרים זקוקות לגוף אזרחי שיכוון אותן ויפקח על פעילות נציגי הציבור, כדי שלא ישכחו את מי הם מייצגים. ביחד, נגיע להסכמה לגבי סדר היום האזרחי החדש, ותוך שיתוף פעולה עם ארגונים ואנשי מקצוע, נפעיל לחץ מתמשך על גורמי קבלת ההחלטות. בשטח, ברשת, בתוך המפלגות, בכנסת, ובכל אמצעי, נפעל בהתמדה עד לשינוי המציאות בישראל.

——

תומר טרבס הוא מנכ"ל תנועת עוּרוּ

פורסם במקור באתר הארץ (כאן מובא הטקסט המלא, לפני עריכה)

"עורו" מציגה: מלחמה בריכוזיות, צמצום פערי שכר וכלכלה אנושית – מתוך TheMarker

רוני דואק, מאריוס נכט ועשרות שותפים מייסדים חשפו את התנועה החברתית החדשה שלהם ■ "אנו מבקשים ליצור סדר יום אזרחי חדש שידרוש אחריות מנציגי הציבור ויחזק את שלטון החוק ואת הכבוד לחוק"

הקמת תנועת עורו - TheMarker 4.5.12

הקמת תנועת עורו - TheMarker 4.5.12

כתבה מתוך TheMarker, מיום 4.5.2012

מאת: עידו אפרתי, ענת ג'ורג'י

מובאים כאן קטעים מתוך הכתבה. מצורף למטה קישור לנוסח המלא.

"אנחנו לא מביאים תוכנית מפורשת – את זה אתם תעשו, הציבור יעשה, וזה יקרה מלמטה למעלה", הסביר מנכ"ל תנועת עורו, תומר טרבס, לקהל שהגיע בשני ללופט שבבניין הכי מוזנח ברחוב התעשייה בתל אביב. "אין אירוע ייסוד רשמי של התנועה ואנחנו נמצאים בשלב של השקה חשאית. בעוד חודש יעלה לאוויר האתר שלנו וחשוב שתירשמו ותביאו עוד חברים. אנחנו לא מבקשים מכם לעזוב בית פוליטי כזה או אחר, רק שתרימו יד ותגידו 'אני בפנים'".

היה זה המפגש השני מתוך סדרה של מפגשים אישיים, כמעט מחתרתיים, שהחלה לקיים התנועה המתהווה. כ-100 איש זרמו פנימה, ביניהם פעילים חברתיים מבוגרים עם קילומטרז', חברים שהוזמנו על ידי המייסדים ומעט צעירים אקטיביסטים – יבול של הקיץ האחרון. "אני מ'ישראל יקרה לנו' ומ'מכסחי הטייקונים', הציגה את עצמה אחת המשתתפות. "אני מתנועת 'מתפקדים', סיפר אחר, רגע לפני שנקראו לעזוב את הבופה הצנוע ולהתיישב על הכיסאות לקראת הרצאתו של ד"ר יואב בן דרור, מגרעין המייסדים.

על פניו, תנועת עורו יכולה להיתפש כבדיחה: היא מציגה מסרים רוחביים וטריוויאליים, מודל הפעולה שלה קשה לעיכול, בראשה לא עומד מנהיג או פרצוף ציבורי מוכר והיא אינה נתמכת על ידי ח"כים ושרים. מבחוץ היא נראית כמו עוד התפרצות של אקטיביזם אימפולסיבי אחרי קיץ חם ומגניב במאהל רוטשילד. ובכל זאת, יש יותר מסיבה טובה אחת להפנות את הזרקור לעברה של התנועה האזרחית החדשה, שמבוססת על מודל התנועות החברתיות MoveOn האמריקאית ו-Get up האוסטרלית – תנועות מבוססות אינטרנט, שמבקשות לקיים את מודל הדמוקרטיה הישירה הלכה למעשה ולהשיב את הכוח לרוב הדומם. אם תתממש ההבטחה הגדולה של התנועה, כפי שקרה בארה"ב, מקימיה סבורים שהיא עשויה ליהפך לבסיס כוח ציבורי משמעותי שעשוי להוביל שינוי ביחסים שבין העם לשלטון, ייצוג פוליטי מאוזן יותר ושינוי בדרך קבלת ההחלטות בכל הקשור לחלוקת המשאבים.

"לא רשמנו על עורו פטנט, זה מודל קיים ומצליח שהוכיח את עצמו במקומות אחרים", מסבירים המייסדים. "העיקרון שעומד לפנינו הוא עיקרון ה-'70-70': ערכנו סקרים ובדיקות וגילינו שיש הסכמה של 70% מהציבור לגבי 70% מהנושאים הבעייתיים, ובכל זאת לא קורה עמם שום דבר בגלל הפוליטיקה הישראלית. לא מדובר רק במעמד הביניים, אלה דברים שרלוונטיים גם למי שנמצא קצת מעל או מתחת לאותו מעמד שמהווה את הרוב בחברה הישראלית", הסביר בן דרור בהרצאתו. לדבריו, ההסכמה סביב חוסר שביעות הרצון של הציבור בנושאים כמו חינוך, בריאות ורווחה נמצאים כיום מעל לנושאים מדיניים וביטחוניים.

חובת ההוכחה מוטלת עדיין על מטה התנועה שכולל שבעה עובדים, אבל בעיקר על הגרעין המייסד, שבשלב הזה מהווה את הגורם העיקרי לסקרנות המתגברת ולבאזז סביב התנועה לקראת חשיפתה לציבור בעוד כחודש. במציאות שבה צצים מדי יום עמותות וגופים חברתיים, כלל האצבע של "התייחסות רצינית לאנשים רציניים" משחק תפקיד מכריע בשלבי ההתנעה.

המחאה דחתה את ההשקה

עד שתפרוץ עורו לתודעה הקולקטיבית, המידע המועט שאפשר למצוא עליה כולל רשימת מייסדים מרשימה של בכירים לשעבר במגזר הציבורי, פעילים חברתיים מוכרים, אנשי אקדמיה ומשפט, דמויות מתחום התרבות והאמנות ואנשי עסקים (פירוט נוסף אודות פורום המייסדים מופיע בכתבה המלאה).

חלק קטן מהרשימה נכחו באותו המפגש. "כל ערב מרצה אחד המייסדים והוא גם זה שאחראי להביא 100 איש למפגש", הסביר טרבס לפני שהחלו להגיע אנשים. בינתיים, מלמד, שהרצה יום קודם לכן, התרוצץ במשרד קטן בפינה שמאחורי קיר זכוכית כדי לפקח על ההכנות מקרוב. בן דרור היה עסוק בהכנות לקראת ההרצאה שלו בזמן שדואק נכנס והתעניין, כמו גם נכט. הניסיונות להציב אותם בחזית או בהנהגת התנועה נכשלים והם מבקשים להוריד פרופיל. אם הפרצופים המוכרים לא ניצבים בראש, היכן המנהיגים? "אנחנו מזמינים את האנשים פנימה, מתוך כוונה שתצמח כאן הנהגה טבעית", מסביר טרבס.

בחזרה לכנס: טרבס, 37, מציג עצמו בפני הקהל ופורש את סיפור חייו במצגת קצרה. הוא מספר איך כאיש היי-טק מצליח היה כבר עם רגל אחת בעמק הסיליקון בדרך לתפקיד רציני ולמשכורת שמנה, והחליט בכל זאת להישאר ולהצטרף לתנועה. ב-2006 פירסם טרבס ספר בשם "ללקק את המרפק – מדריך אישי לשיפור קולקטיבי", אותו הגדיר כ"ניסיון לתת סטירה לדור שלם שנרדם בשמירה" ובמקביל פתח את הבלוג החברתי שלו בשם "הישראלים". "כיום קיימים קצוות רעשנים בחברה הישראלית שמושכים אליהם כוח ותקציבים, ודווקא לליבה אין ביטוי פוליטי או ציבורי. אנחנו רוצים לבנות כוח סביב אותה הסכמה", הוא מסביר.

אבל מי שמבקש לחלץ ממנו אמירות מקוממות או חדשניות יותר, נדרש להסתפק בכמה עקרונות שמגדירים את גבולות הגזרה של התנועה. היא מגדירה את עצמה כתנועה פוליטית, אבל לא מפלגתית ("אין לנו בעיה שאת הסכמותיה יאמצו ח"כים מימין או משמאל"). היא מבקשת להדיר רגליה מעיסוק בסוגיות של דת וביטחון או מאג'נדה נקודתית אחרת ולהתמקד רק בעיקרון של לאפשר לרוב לדון, לגבש הסכמה רחבה ולהשפיע בסוגיות חברתיות כמו סדר עדיפויות בחלוקת משאבים, יוקר המחיה ושינוי שיטת הממשל. היא רואה עצמה כתנועה לטווח ארוך, בוודאי לא כהתארגנות שתהיה רלוונטית לבחירות הקרובות.

"אנחנו לא מאמינים בקיצורי דרך. זה תהליך ארוך שדורש תיקונים והתחדשות תוך כדי, אבל הוא יוכל לספק מנגנון שיאפשר לא רק להגיע להסכמה אלא גם לשמש כגוף שקוף לציבור שיוכל להראות בכל נקודת זמן מה בוצע לעומת מה שהובטח", מסבירים המייסדים.

לא מסתפקים ב"לייק"

על אף שהשיח האינטרנטי מתעצם ומתגלה ככלי חברתי חשוב, הוא מתעתע. אפשר לנפנף במהפכה בתוניסיה, במחאת הקוטג' או ב"איבנט" הפייסבוקי של דפני ליף שהצית את מחאת הדיור שהתרחבה – כולם נזקפים לזכות התארגנות חברתית אינטרנטית, שבשילוב מטען ציבורי נפיץ מספיק מובילים את ההמון לכיכרות. ואולם אם שמים לרגע בצד את ההישג התודעתי של המחאה, הישגיה בפועל היו מועטים והתמסמסו בכברת הדרך שבין מסקנות ועדת טרכטנברג להחלטות הממשלה. יש לכך טיעונים וסיבות רבות, ביניהם הטיעון שמה שהספיק כדי להנחית את "המכה הראשונה" לא היה בכוחו לשמר את ההתגייסות ולהנחית את "המכה השנייה" הנדרשת.

הנוכחות של הרשתות החברתיות היא כבר חלק בלתי נפרד מההוויה המקומית, ופוליטיקאים, נשיאים וראשי ארגונים עושים בה שימוש. הציבור, לעומת זאת, לא הגיע למיצוי אפקטיבי של היתרון שבהעברה ובשיתוף המידע. כיצד תתגבר עורו על הפער הזה והאם הציבור בישראל יידע לנצל נכון את מה שהיא מציעה ועד כמה אפשר לסמוך על חוכמת ההמונים הישראלית? הסוגיות האלה יידרשו לעמוד במבחן המציאות.

"התנועה מבוססת על שלושה רבדים", מסביר טרבס. "הראשון הוא גיוס בסיס רחב של אנשים, השני הוא פעילות של שיח רחב באמצעות אינטרנט ומפגשים בעולם האמיתי. לאחר מכן יתקיים רובד נוסף של עבודת מטה שתיקח את תוצרי הדיון, ההסכמות והמסקנות ותקדם אותה לעשייה בפועל, בין אם במסדרונות הכנסת ובין אם בפעילויות שונות".

בסוף מאי תעלה עורו לאוויר את אתר האינטרנט שלה שפותח במיוחד לצורכיה ומהווה את התשתית הקיומית שלה שמבוססת כולה על חוכמת ההמונים. העובדה שבפיתוחו מעורבים נכט, מלמד ואנשי טכנולוגיה מוערכים נוספים מעוררת ציפיות גבוהות. "האתר בנוי כך שהוא יביא למיצוי של חוכמת ההמונים ויכלול גם שלוחות לרשתות חברתיות ולטלפונים ניידים", מסביר טרבס לפני שהוא מספק הצצה ראשונית אליו.

הדיונים באתר אמורים להתבסס על מידע רב שנצבר לאורך השנים על ידי המגזר השלישי. הוא יאפשר לנהל פורומים רחבים לפי חתכים שונים, ולנסח באופן משותף מסמכים כמו עצומות, ניירות עמדה או הצעות לחקיקה. "זה סוג של פלא, אבל זה עובד. אפשר יהיה לעשות כל דבר ולהניע אנשים לפעול מחוץ לרשת", אומר טרבס. חלק אחר של מערכת ינהל מעקב מתמיד אחר הטיפול של הפוליטיקאים בסוגיות השונות. "בלחיצת כפתור אחת תוכל לדעת מה עושה כל אחד מ-120 הח"כים בכל נושא ועניין".

הקיץ האחרון העניק רוח גבית למייסדי התנועה ויצר תחושה שיש עם מי לעבוד. אבל בין ישראל לארה"ב המרחק עדיין רב. חוכמת ההמונים הישראלית והנכונות של האזרח לתרום מכיסו, כמו גם קוצר הרוח שלו, יידרשו לעמוד במבחן שמציב בפניה המודל החדש. כל שנותר לאנשי עורו הוא לקוות ולהאמין שהמהפכה האזרחית הבאה לא תיפול בין העכבר למקלדת.

————————

קישור לפרסום המלא במקור: עורו ב- TheMarker.

כנס התעוררות – מפגש הקמה של תנועת עורו – מתוך זמן תל אביב

במקביל לקולות הקוראים לחידוש המחאה החברתית ולפני תקופת הבחירות, התקיים השבוע בשקט-בשקט כנס של "עורו", תנועה חדשה, על-מפלגתית, שבין מייסדיה נמנים האמנים יעל אבקסיס ומיכה שטרית ואנשי העסקים רוני דואק, מריוס נכט ודוד פתאל. אנחנו היינו שם

כתב: יוסי פנטילט

פורסם: זמן תל אביב, 4.5.2012

כנס התעוררות - מפגש הקמה של תנועת עורו - מתוך זמן תל אביב

כנס התעוררות - מפגש הקמה של תנועת עורו - מתוך זמן תל אביב

ריח הבחירות כבר באוויר ומילים כמו "שינוי בסדר העדיפויות", "שוויון בנטל" ו"מעמד הביניים" נזרקות בתדירות הולכת וגדלה. ובין מסיבות עיתונאים וכנסים מתוקשרים של מפלגות שבהקמה ומלפגות קיימות או מתפרקות, נערך ביום שלישי השבוע בשקט-בשקט כנס של "עורו", תנועה חברתית-פוליטית חדשה, על-מפלגתית, ששואפת להביא לשינוי חברתי ארוך טווח בישראל.

האירוע התקיים בקומה השנייה של בניין תעשייתי אפור במרכז תל אביב, וצוות ההיגוי של התנועה הדגיש כי לא מדובר בכנס השקה או כנס יסוד של התנועה, שיתקיימו בקרוב. עם מייסדי התנועה נמנים בני הזוג השחקנית יעל אבקסיס ואיש העסקים רוני דואק וכן ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר אלוף משנה במיל' עומר בר-לב, בנו של הרמטכ"ל חיים בר-לב, המוזיקאי מיכה שטרית, הכוראוגרף אוהד נהרין, השחקן נורמן  עיסא, כוכב "עבודה ערבית", דוד פתאל, בעליה של רשת מלונות פתאל, מריוס נכט, ממייסדי חברת "צ'ק פוינט", עו"ד חנינא ברנדס, הפעילים החברתיית יצחק (ג'קי) אדרי, משה קריף ואופיר יחזקאלי והרב יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק. שני מייסדים נוספים, יואב בן דרור ואיל מלמד, הם בין הוגי הקמפיין הפוליטי של יאיר לפיד. באירוע נכחו גם השרה לשעבר יולי תמיר, יועץ התקשורת נסים דואק ואיש התקשורת רם לנדס. "תמהיל אנושי איכותי שכזה מעולם לא התכנס והקים תנועה", אומר מנכ"ל התנועה תומר טרבס.

דיקטטורה של הסקטורים

ב"עורו" מקווים להצליח איפה שנכשלו לפניהם לא מעט תנועות חברתיות לא מפלגתיות. הם מקווים לייצג את הרוב הדומם, והדוברים אף נקבו במספר מצטרפים של שלושה מיליון כיעד. "רק אנשים בעלי חזון גדול הצליחו לממש את חזונם", אומר טרבס, איש היי-טק, בעל הבלוג "הישראלים" ומחבר הספר "ללקק את המרפק".

"מטרתנו היא לגייס 70 אחוז מהציבור ל"עורו", הכריז נכט בכנס. "רבים מהנוכחים באולם הם אנשים אמידים ומבוססים, החיים שלהם מאוד טובים. אנחנו יכולים להמשיך לנסוע לחופשות סקי ולטמון את הראש בחול בזמן שהחרב מונפת מעל ראשינו. המדינה שלנו ממשיכה בהידרדרות ערכית ומוסרית, מעמד הביניים קורס תחת הנטל ומערכת הבריאות שוקעת".

"אנחנו, הרוב השקט, הליבה של המדינה, המתגייסים לצה"ל ומלשמי המסים, נושאים את האלונקה על גבנו כבר עשרות שנים", אמר בכנס רוני דואק. "בו בזמן מתי מעט קובעים עבורנו ומחליטים בשבילנו באמצעים אנטי-דמוקרטיים. המצב הנוכחי לא יכול להימשך, ולכן אנחנו פה ולא בשביל ללכת. לא כדי לרוץ לכנסת אלא כדי לקיים דו-שיח ולהגיע להסכמות רחבות בנושאים מאוד חשובים עליהם רוב הציבור בישראל חושב אותו דבר".

"במקום דמוקרטיה, קיבנו דוקטטורה של הסקטורים", המשיך נכט. "בכנסת פורסים אותנו לפרוסות קטנות.המפלגות הקטות, לשון המאזניים, מרכזות סביבן כוח שלא מגיע להן. הן קובעות לנו את סדר היום. ההשפעה שלהן על מדיניות הממשלה היא עצומה ללא יחס לגודלה. המפלגה הכי גדולה בכנסת, עם 28 מנדטים, לא משפיעה כמעט במאומה. הרוב, שזה אנחנו, אוכלים אותה כבר שנים. מטריד אותי מה נשאיר אחרינו לילדינו. אנחנו רוצים לשנות את המצב, לייצר דמוקרטיה אמיתית בה הרוב כן קובע וקולו נשמע בצורה ישירה וכל הזמן, ומי שלא יקשיב ויפעל על פי הרוב – ייענש".

פעילות התנועה תממון באמצעות תרומות של חבריה. "מה שנהרס בהרבה מאוד שנים קשה לתקן ברגע", אומר טרבס. "לתנועה שלנו יש תקציב לחמש שנים, מה שמאפשר לנו אורך רוח. אנחנו לא מדברים במונחים של זבנג וגמרנו, אלא על תהליך. אנחנו תנועה בהתארגנות שמטרתה היא להעיר את הרוב הדומם משנתו הארוכה, לקחת בחזרה את ההנהגה ואת קבלת ההחלטות מהשוליים, מהקצוות, מאלה ששומעים אותם העי הרבה בתקשורת וקוראים אותם הכי הרבה בטוקבקים".

בין היתר שוקלים בתנועה להוציא לאור עיתון יומי. בינתיים עמל בימים אלה דור קונפורטי מצוות ההיגוי, מאנשי מחאת האוהלים ברוטשילד ודוקטור לחקר המוח בהשכלתו, על פיתוח פלטפורמה טכנולוגית חדישה, שבאמצעותה יתאפשר באתר האינטרנט של התנועה רב-שיח בין עשרות ומאות אלפי חברי התנועה.

"הטכנולוגיה שינתה כל כך הרבה ביחסים הבין-אישיים", אומר טרבס. "רק הדמוקרטיה נשארה תקועה לפני 100 שנה. אנחנו עדיין הולכים אחת לארבע שנים לשים פתק בקלפי. בחזון שלנו תהיה דמוקרטיה דינמית ומתחדשת, קשובה לציבור. אנשים שלנו עמלים כרגע על מאגר מידע עצום של פרוטוקולים מוועדות שונות בכנסת. נדרוש שקיפות ונקבע סדר יום. לא נחזור על טעויות של קודמינו ונישאר רק ברשת. כשנגיע להסכמות רחבות, נארגן לפי הצורך הפגנות בשטח".

אבל בלי ייצוג בכנסת, איך בדיוק תשנו חוקים? איך תשפיעו על החלטות שמתקבלות בכנסת בנושאים חברתיים ואחרים?

"כדי להשפיע צירפנו כמייסדים אנשים מובילים בעסקים, בתקשורת, בשיווק ובלובינג. במהות, אנחנו א-פוליטיים. המצטרפים לתנועתנו יוכלו להמשיך להיות חברים במפלגה זו או אחרת ולהחזיק בדעות ובעמדות הפוליטיות שלהם. אחנו נדאג שאלה שאינם משתייכים למפלגה יתפקדו באלפיהם למפלגות הגדולות ויצביעו בפריימריז. ככה נשפיע גם מבפנים".

צדק חברתי. מוכר?

שני נושאי ליבה – התחום המדיני-ביטחוני ונושא דת ומדינה – משאירים בתנועה מחוץ לתחום. "לא ניגע בזה", אומר טרבס, "מכיוון שאלה בדיוק נושאים שבהם יוכלו לבצע בנו 'הפרד ומשול' ולהוציא את הרלוונטיות של התנועה. נפעל כדי שכבר בבחירות הקרובות ובאלה שיבואו אחריהן אג'נדת הצדק החברתי תהיה זו שתניע את האנשים ללכת לקלפי ולהצביע. לפני הבחירות נזמין את כל ראשי המפלגות לפאנלים ונבקש מהם להצהיר כי בקטע החברתי הם מאוחדים ויפעלו על פי הסכמת הרוב. יום אחרי הבחירות נשב להם על הראש. לא נרפה עד שיישמו את הבטחותיהם לבוחר".

"בכל מערכות הבחירות בעשורים הקודמים הבוחר הצביע על פי השאלה אם יש או אין פיגועים", אמר נכט בכנס, "אבל יש מספיק נושאים חשובים אחרים מטרידים, כמו חינוך, בריאות, ביטחון אישי, משילות, בירוקרטיה, שלטון החוק, שוויון וכן הלאה. אנחנו מבקשים לבנות הסכמה רחבה ככל האפשר. אנחנו לא קופצים על עגלת הקדמת הבחירות והגינו את הרעיון להקמת התנועה לפני מחאת האוהלים".

ב"עורו" מביאים כמודלים לחיקוי את תנועת move on האמריקנית, שמנתה עשרה מיליון איש בארצות הברית ולה מניות רבות בבחירתו של אובמה לנשיא; ואת תנועת Get up האוסטרלית, שהעלתה ליוטיוב סרטון על עמלות הבנקים המוגזמות, שזכה ל-30 מיליון צפיות. "המצב הקיים בו השוליים הקיצוניים מושכים את הרוב דורש תיקון", מסכם טרבס, שוויתר על הצעה קוסמת המחברת היי-טק היושבת בעמק הסיליקון בקליפורניה כדי להשפיע חברתית בישראל. "אנחנו שלושה מיליון אנשים שמסכימים על 70 אחוזים מהנושאים. אפשר לבחור בדרך הקלה: הרוב הדומם ימשיך לגלות ייאוש, להיות אדיש, נאיבי וציני למתרחש במדינה שלו. אפשר גם אחרת. הגיע הזמן שהרוב בציבור הישראלי, זה שנושא בנטל, ייתן את הטון. אם לא נעשה מעשה היום, מחר ילדינו ירצו לרדת מהארץ ולנסוע לאמריקה".

עורו - זמן תל אביב - חלק ראשון - 4.5.12

עורו - זמן תל אביב - חלק ראשון - 4.5.12

 

עורו - זמן תל אביב - חלק שני - 4.5.12

עורו - זמן תל אביב - חלק שני - 4.5.12

ראיון רדיו בנושא הקמת תנועת עורו

ראיון רדיו ברשת ב', "הכל דיבורים" עם עודד שחר

תומר טרבס בנושא הקמת תנועת עורו

עם הכתב לענייני מפלגות יואב קרקובסקי

30.4.2012 10:50

להשמעה: לחצו על המשולש –

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


התמליל המלא מופיע למטה.

ראיון רדיו עם תומר טרבס בנושא הקמת תנועת עורו

ראיון רדיו בנושא הקמת תנועת עורו

עודד שחר:        נעבור לעוד תנועה שנקראת "עורו", כי תומר טרבס על הקו.

יואב קרקובסקי: הוא עומד בראש התנועה הזאת והתנועה הזאת הוקמה בין היתר על ידי שניים, איל מלמד ויואב בן דרור, השניים האלה הוזכרו על ידי האיש הזה ביוני לפני שנתיים (הקלטה של יאיר לפיד). הם ארגנו ליאיר לפיד את אותו ערב, שהתחיל את קמפיין הבחירות של יאיר לפיד שמסתיים בתנועה "יש עתיד".

עודד שחר:        שלום תומר טרבס.

תומר טרבס:      בוקר טוב עודד, בוקר טוב יואב.

עודד שחר:        תגיד לי, אין לנו הרבה זמן, לצערי, באמת זה לא תוכנן כך, אבל אני אוהב את זה שעדיין יש אנשים שמאמינים שאפשר לשנות כאן דברים, זה יפה.

תומר טרבס:      זה פשוט מאוד, אם לא נשנה דברים, אז למה להישאר בישראל. אנחנו מאמינים שאם נשארים בישראל, חייבים לתקן כאן. ועורו עומדת לעשות את זה.

עודד שחר:        אז אם כך, למה אתה לא רץ לכנסת?

תומר טרבס:      מסיבה פשוטה, אנחנו ראינו מה המפלגות יכולות לעשות. המפלגות היום כלואות בשיקולים קואליציוניים, יש עליהן לחצים של קבוצות קטנות, והקול שלנו – של הרוב – לא נשמע שמה. והגיע הזמן לשנות את זה.

עודד שחר:        אבל הקול שלך לא יישמע אם אתה לא חבר כנסת, הרי אף אחד לא סופר אותך. הרי במחאה כל הזמן הייתה ביקורת על זה שאמרו מי שמחליט בסוף זה הכנסת. אני כבר לא זוכר מי זה היה, נדמה לי שאפילו סטנלי פישר, אמר להם: רוצו לכנסת, אם אתם רוצים לשנות.

יואב קרקובסקי: פרס אומר את זה.

תומר טרבס:      בדיוק. עורו היא תנועה חברתית שתייצג את הרוב האזרחי, וכמו שלהתנחלויות של את מועצת יש"ע או להבדיל את "שלום עכשיו", עורו תיתן קול ועוצמה פוליטית לנו, לקבוצה שנושאים בכמעט כל נטל אפשרי, אבל היום, עודד, לא סופרים אותנו.

יואב קרקבוסקי: ומה הקשר ביניכם לבין יאיר לפיד? הרי אותם שניים, יואב בן דרור ואיל מלמד, ארגנו ליאיר לפיד את מה שהתחיל לו את קמפיין הבחירות לפני כשנתיים.

תומר טרבס:      תנועת עורו לא קשורה ליאיר לפיד או לכל מפלגה. אני אגב מברך על כל אדם טוב שרץ, מאחל בהצלחה, אבל ברגע שהם בכנסת, קבוצות קטנות, לוביסטים, מפעילים עליהם לחץ והם לא יכולים לעשות שינוי אמיתי.

עודד שחר:        אז רגע, אז אתם תהיו…

תומר טרבס:      למה שרק לאלפיון העליון יהיו לוביסטים? אנחנו רוצים לבנות כוח לרוב האזרחי והשניים שהזכרת הם מייסדים חשובים, אבל הם חלק מקבוצה של שלושים אנשים מכל חלקי המדינה, כמו מריוס נכט ויואב בן דרור, שהזכרת, וחגית בכר, אפרים הלוי, ראש המוסד לשעבר, איל מלמד, עורך דין חנינא ברנדס, רואה חשבון יורם טיץ, אוהד נהרין, מיכה שטרית, רוני (דואק), אפילו הרב יצחק גרוסמן.

עודד שחר:        תומר, אין ויכוח שאתם אנשים איכותיים ואין ויכוח שהרצון שלכם הוא טוב, אבל אני עדיין לא מצליח להבין איך משפיעים מבחוץ.

תומר טרבס:      יפה, אז אנחנו ראינו מודלים דומים, בארצות הברית תנועת MoveOn, באוסטרליה תנועת GetUp. אנחנו לוקחים את ההמון, את אותה קבוצה מרכזית בישראל, נותנים לה פלטפורמה טכנולוגית לדיון שממצה את חכמת ההמונים, מוסיפים על הפלטפורמה הטכנולוגית ארגון חזק, מקצועי, ממומן היטב לשנים ארוכות, שיכול להוציא את ההסכמות של הציבור הרחב אל הפועל, וגורמים למעקב ארוך ומתמשך ולחץ, דרך תקשורת, ופוליטיקה, ושטח, שיתופי פעולה עם ארגונים כמו "יש סיכוי" שהזכרתם, וכל מה שצריך בשביל לוודא שנבחרי הציבור באמת פועלים עבור הציבור ומייצגים את הרוב.

עודד שחר:        תומר, אחרי שהם ייבחרו ואתה תתקשר לחבר הכנסת, אז יגידו לך, תומר, תזכיר לי מאיפה אתה? מה שם המשפחה שלך, תזכיר לי בדיוק. סלח לי על הציניות, כן.

תומר טרבס:      תשמע, המחסום המרכזי שעומד בפנינו זה ציניות ויאוש.

עודד שחר:        אני דברתי מעמדת היאוש, תומר, לא הציניות.

תומר טרבס:      אבל ברגע שמסירים את מחסום היאוש, אפשר לראות שיש לנו כאן כלי אמיתי, שכמו שיש היום לאלפיון העליון ולכל חברה בישראל גוף חזק שמייצג אותם, גם לנו יהיה. ברשותך, במשפט אחד, אנחנו היום אומרים, שבעים אחוז מהאנשים מסכימים על שבעים אחוז מהנושאים – חינוך, שוויון, בטחון אישי – אבל זה לא קורה. למה? עושים לנו הפרד ומשול סביב הנושא המדיני, לא סופרים אותנו, ואנחנו נשים לזה סוף. אנחנו מתעוררים, לוקחים אחריות, ואנחנו נהיה שם, אגב, לא בשביל הבחירות, אנחנו כאן לשנים ארוכות, נעמוד מנגד, מול הנבחרים, נזכיר להם מה אנחנו רוצים, ונוודא שביום שאחרי, הם לא יהיו נתונים רק ללחצים של אותן קבוצות קטנות.

יואב קרקובסקי:  במילה אחת, מאיפה אתם חיים, מה מממן אתכם?

תומר טרבס:      אנחנו גייסנו כסף מקרב המייסדים, עם תקציב רב שנתי שיאפשר לנו פעילות. בנוסף, אנחנו בונים על תרומות קטנות של חברי התנועה. גם הקמפיין של אובמה בארצות הברית עשה דברים דומים וגייס המון כסף מהמון אנשים, כדי שלא נהיה תלויים באף אחד. יש לנו היום מספיק בשביל להפעיל ארגון חזק, בשביל לאפשר פלטפורמה טכנולוגית לרוב להביע את דעתו ואת קולו. ואנחנו מאמינים שגם בבחירות הקרובות וגם באלה שאחריהן, הקול של הרוב, של הקבוצה המרכזית בישראל, סוף סוף יישמע ויהיה לו נציגות דרך תנועת עורו, שמאגדת הרבה אנשים וארגונים שרוצים לפעול יחד על המוסכם ולא על המפריד.

יואב קרקובסקי:  והערב הכינוס המייסד שלכם?

תומר טרבס:      אנחנו מגייסים הרבה מאוד אנשים שמגיעים לבית עורו לדבר, לדון, להגיע להסכמות ולהקים יחד תנועה אמיתית שתשנה את המפה הפוליטית.

עודד שחר:        יפה. על זה אומרים ארץ ישראל היפה.

תומר טרבס:      תודה רבה. בהצלחה לכולנו. עורו היא בעצם של כולנו.

עודד שחר:        תודה רבה. תודה יואב.

 ——————–

מקור תמונה: וויקיפדיה.

כאן כדי להישאר – סימה קדמון כותבת בידיעות אחרונות על התארגנות תנועת עורו

מעבר לפינה מתארגנת בימים אלה תנועה חדשה, שרוצה לשנות את פני החברה הישראלית

סימה קדמון, המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 27.4.2012 (עמוד 2)

סימה קדמון, ידיעות אחרונות - הקמת תנועת עורו 27.4.2012

סימה קדמון, ידיעות אחרונות - הקמת תנועת עורו 27.4.2012

במהלך חודש מאי, כשהכנסת תהיה בעיצומו של מושב הקיץ שבו ייקבע, כלל הנראה, תאריך לבחירות, תושק בתל-אביב תנועה חברתית חדשה, שונה מכל תנועה שידענו עד כה, שמטרתה לשנות את פניה של המפה הפוליטית ואת אופייה של החברה הישראלית. הרחק מעין המצלמות מקימה בימים אלה קבוצת יזמים חברתיים בולטים את "עורו", תנועה לייצוג הרוב האזרחי.

נשמע מופרך? נאיבי? יומרני? עוד תנועה שקמה בסמיכות לבחירות, מכנה עצמה חברתית וקורצת לפוליטיקה? לא קשה להבין את מי שמתייחס בסקפטיות להיווסדה של תנועה חברתית חדשה. הרי ידענו בשנים האחרונות לא מעט תנועות שקמו בתרועה גדולה וקרסו בקול ענות חלושה. ואלמלא היה מדובר באנשים רציניים ומצליחים, שאינם מזוהים עם פוליטיקה אלא עם פעילות מקצועית וחברתית, אולי הייתה סיבה לפקפק גם בתנועה החדשה.

אבל קשה להישאר אדישים, כשבפורום המייסדים של התנועה נמצאים יזמי היי-טק מצליחים כמו מריוס נכט, ממקימי צ'ק פוינט; רוני דואק, שתרומתו למגזר השלישי באמצעות "שיתופים"ו"ציונות 2000" יוצאת דופן; איש העסקים והפיננסים ד"ר יואב בן דרור; עו"ד חגית בכר, שותפה בהתנדבות בניהול עמותות חינוכיות וחברתיות; איל מלמד, בכיר לשעבר במערכת הביטחון ושותף בהתנדבות בניהול עמותות חברתיות; אלי אלאלוף, מנכ"ל קרן רש"י, ורבים אחרים, שידועים בפעילותם החברתית, לצד אנשי מקצוע מהשורה הראשונה – עורכי דין, רואי חשבון וצעירים מארגוני הסטודנטים ותנועת המחאה.

מנכ"ל התנועה, תומר טרבס, מביא גם הוא ניסיון ביצועי מעולם ההיי-טק, לצד מעורבות חברתית ופוליטית. לפני כמה שנים פירסם ספר בשם "ללקק את המרפק", שבו כתב על המחאה החברתית שבדרך. טרבס, כמו המייסדים האחרים בתנועה, מאמין כי בישראל יש הסכמה על לא מעט נושאים אזרחיים מרכזיים, כמו חינוך, צמצום פערים, ביטחון אישי, שינוי שיטת המשטר ושוויון בנטל, וזה בניגוד לפיצול שקיים בחברה בנושא המדיני. לכן יש הסכמה בין מייסדי "עורו", שבשלב זה הנושא המדיני יישאר מחוץ לדיון בתנועה.

מה שמאפיין את האנשים האלה זה שהם אינם מחפשים פלטפורמה ליצירת מפלגה פוליטית. הם אינם חותרים לכסף או לתהליה. מזה יש להם למכביר. מה שדוחף אותם זה רצון אמיתי לשנות את פני החברה. הם חשים שהדמוקרטיה הפסיקה לייצג את דעת הרוב, שיש צורך להפעיל את אותו רוב לא מיוצג ולמנף אותו ליצירת שינוי פוליטי ולתיקון משמעותי בסדר היום האזרחי.

בשבוע הבא, בבניין תעשייתי בתל-אביב, יתכנסו מאות אנשים למפגש היכרות והכרה של התנועה. בשונה מתנועות אחרות, לא תתקיים מסיבת עיתונאים. לא עוד הפורמט השחוק של במה, שולחן ארוך, בקבוקי מיץ ופנים מוכרות לעייפה. התנועה הזאת מתכוונת לפעול בדרכים שונות מכפי שהורגלנו אליהן ומציבה לעצמה יעדים אגרסיביים ומדידים לגיוס המוני של חברים.

בלב הפעילות ניצבת מערכת דיונים מתוחכמת, שתפעל דרך רשתות חברתיות וטלפונים חכמים. מי שעומד בראש המערכת הזאת הוא דור קונפורטי, דוקטורנט לחקר המוח, שבלט במחאה בשדרות רוטשילד כשניסה לארגן דיון אינטרנטי. עכשיו הוא מוביל ב"עורו" פיתוח של "כיכר ציבורית" וירטואלית, שתאפשר לכל מי שמעוניין להשתתף בדיון בצורה פעילה ולהשפיע על פעילות התנועה ועל סדר היום הישראלי. את היכולת שלהם הם כבר הראו בפרויקטים שצמחו ממחאת הקיץ, כמו פרויקט המתפקדים, כשתנועת "עורו", שהייתה עדיין בחיתוליה, תמכה בהם בתקציב ובאירוח, מתוך מטרה לאמץ פעילים חברתיים צעירים לתוך התנועה.

מייסדי התנועה מנוסים מכדי להאמין שתנועה כזאת יכולה לפעול בשיטת זבנג וגמרנו. הם כאן להרבה זמן. מצד שני, הם נרתעים מחשיפת יתר וחוששים מכל מה שעלול להריח כמו מפלגתיות.

מפלגתיות – לא, כוח פוליטי, כן וכן.