ארכיון תגיות: סימה קדמון

כאן כדי להישאר – סימה קדמון כותבת בידיעות אחרונות על התארגנות תנועת עורו

מעבר לפינה מתארגנת בימים אלה תנועה חדשה, שרוצה לשנות את פני החברה הישראלית

סימה קדמון, המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 27.4.2012 (עמוד 2)

סימה קדמון, ידיעות אחרונות - הקמת תנועת עורו 27.4.2012

סימה קדמון, ידיעות אחרונות - הקמת תנועת עורו 27.4.2012

במהלך חודש מאי, כשהכנסת תהיה בעיצומו של מושב הקיץ שבו ייקבע, כלל הנראה, תאריך לבחירות, תושק בתל-אביב תנועה חברתית חדשה, שונה מכל תנועה שידענו עד כה, שמטרתה לשנות את פניה של המפה הפוליטית ואת אופייה של החברה הישראלית. הרחק מעין המצלמות מקימה בימים אלה קבוצת יזמים חברתיים בולטים את "עורו", תנועה לייצוג הרוב האזרחי.

נשמע מופרך? נאיבי? יומרני? עוד תנועה שקמה בסמיכות לבחירות, מכנה עצמה חברתית וקורצת לפוליטיקה? לא קשה להבין את מי שמתייחס בסקפטיות להיווסדה של תנועה חברתית חדשה. הרי ידענו בשנים האחרונות לא מעט תנועות שקמו בתרועה גדולה וקרסו בקול ענות חלושה. ואלמלא היה מדובר באנשים רציניים ומצליחים, שאינם מזוהים עם פוליטיקה אלא עם פעילות מקצועית וחברתית, אולי הייתה סיבה לפקפק גם בתנועה החדשה.

אבל קשה להישאר אדישים, כשבפורום המייסדים של התנועה נמצאים יזמי היי-טק מצליחים כמו מריוס נכט, ממקימי צ'ק פוינט; רוני דואק, שתרומתו למגזר השלישי באמצעות "שיתופים"ו"ציונות 2000" יוצאת דופן; איש העסקים והפיננסים ד"ר יואב בן דרור; עו"ד חגית בכר, שותפה בהתנדבות בניהול עמותות חינוכיות וחברתיות; איל מלמד, בכיר לשעבר במערכת הביטחון ושותף בהתנדבות בניהול עמותות חברתיות; אלי אלאלוף, מנכ"ל קרן רש"י, ורבים אחרים, שידועים בפעילותם החברתית, לצד אנשי מקצוע מהשורה הראשונה – עורכי דין, רואי חשבון וצעירים מארגוני הסטודנטים ותנועת המחאה.

מנכ"ל התנועה, תומר טרבס, מביא גם הוא ניסיון ביצועי מעולם ההיי-טק, לצד מעורבות חברתית ופוליטית. לפני כמה שנים פירסם ספר בשם "ללקק את המרפק", שבו כתב על המחאה החברתית שבדרך. טרבס, כמו המייסדים האחרים בתנועה, מאמין כי בישראל יש הסכמה על לא מעט נושאים אזרחיים מרכזיים, כמו חינוך, צמצום פערים, ביטחון אישי, שינוי שיטת המשטר ושוויון בנטל, וזה בניגוד לפיצול שקיים בחברה בנושא המדיני. לכן יש הסכמה בין מייסדי "עורו", שבשלב זה הנושא המדיני יישאר מחוץ לדיון בתנועה.

מה שמאפיין את האנשים האלה זה שהם אינם מחפשים פלטפורמה ליצירת מפלגה פוליטית. הם אינם חותרים לכסף או לתהליה. מזה יש להם למכביר. מה שדוחף אותם זה רצון אמיתי לשנות את פני החברה. הם חשים שהדמוקרטיה הפסיקה לייצג את דעת הרוב, שיש צורך להפעיל את אותו רוב לא מיוצג ולמנף אותו ליצירת שינוי פוליטי ולתיקון משמעותי בסדר היום האזרחי.

בשבוע הבא, בבניין תעשייתי בתל-אביב, יתכנסו מאות אנשים למפגש היכרות והכרה של התנועה. בשונה מתנועות אחרות, לא תתקיים מסיבת עיתונאים. לא עוד הפורמט השחוק של במה, שולחן ארוך, בקבוקי מיץ ופנים מוכרות לעייפה. התנועה הזאת מתכוונת לפעול בדרכים שונות מכפי שהורגלנו אליהן ומציבה לעצמה יעדים אגרסיביים ומדידים לגיוס המוני של חברים.

בלב הפעילות ניצבת מערכת דיונים מתוחכמת, שתפעל דרך רשתות חברתיות וטלפונים חכמים. מי שעומד בראש המערכת הזאת הוא דור קונפורטי, דוקטורנט לחקר המוח, שבלט במחאה בשדרות רוטשילד כשניסה לארגן דיון אינטרנטי. עכשיו הוא מוביל ב"עורו" פיתוח של "כיכר ציבורית" וירטואלית, שתאפשר לכל מי שמעוניין להשתתף בדיון בצורה פעילה ולהשפיע על פעילות התנועה ועל סדר היום הישראלי. את היכולת שלהם הם כבר הראו בפרויקטים שצמחו ממחאת הקיץ, כמו פרויקט המתפקדים, כשתנועת "עורו", שהייתה עדיין בחיתוליה, תמכה בהם בתקציב ובאירוח, מתוך מטרה לאמץ פעילים חברתיים צעירים לתוך התנועה.

מייסדי התנועה מנוסים מכדי להאמין שתנועה כזאת יכולה לפעול בשיטת זבנג וגמרנו. הם כאן להרבה זמן. מצד שני, הם נרתעים מחשיפת יתר וחוששים מכל מה שעלול להריח כמו מפלגתיות.

מפלגתיות – לא, כוח פוליטי, כן וכן.