תעמולת בחירות באינטרנט – מסגרת הדיון ויתרונותיה

1. תעמולת בחירות באינטרנט

זהו פרק מתוך "תעמולת בחירות באינטרנט ובתנאים של טכנולוגיה משתנה", עבודת גמר לתואר מוסמך במשפטים מאת תומר טרבס בהנחיית פרופ' דפנה ברק-ארז (2003). להבנת ההקשר, אנא התחילו את הקריאה כאן: תעמולת בחירות באינטרנט.

התקשורת האלקטרונית, ובמרכזה האינטרנט, הוצגה זה מכבר כשלב נוסף בהתפתחות התקשורת האנושית, לאחר התפתחות הדיבור, הכתיבה, הדפוס והשידור[1]. בהינתן העובדה, כי השיח הפוליטי בשיטה הדמוקרטית נסמך על תקשורת אנושית, הולידה הרשת העולמית תחזיות אוטופיות באשר לשינוי הצפוי בפוליטיקה עם הרחבת השימוש בה. לפי חלק מן התחזיות, הכוחות הפוליטיים הקיימים כיום – מפלגות וקבוצות לחץ – יוחלפו על ידי כלל הציבור, אשר באמצעות האינטרנט ישלוט במעין דמוקרטיה ישירה ורבת משתתפים[2]. האינטרנט, כך צפו העתידנים, תפזר מחדש את מוקדי הכוח לידי האזרחים ותשנה את שיטת השלטון הדמוקרטית ללא הכר[3].

עם השנים וההיכרות המתפתחת עם הטכנולוגיה החדשה, הונמכו הציפיות מהשינוי הצפוי לחול בשיטת השלטון, או לפחות נדחו באופן משמעותי לוחות הזמנים[4]. יחד עם זאת, השפעותיה של רשת האינטרנט על השיח הפוליטי החלו להתרחש בפועל בכל מקום אליו חדרה. ממשלות ברחבי העולם החלו להפעיל שירותים מקוונים לאזרחיהן, מפלגות הקימו אתרי אינטרנט, מועמדים ניהלו קשר עם הציבור באמצעות תקשורת אלקטרונית, שתדלנים גייסו תמיכה דרך הרשת. רשת האינטרנט, ככל אמצעי תקשורת לפניה, גויסה אל המערכה השלטונית והפוליטית.

הפעילות הפוליטית הענפה שהתפתחה באינטרנט הולידה סדרה של שאלות משפטיות, וכך גם הרעיונות הרבים להרחבת פעילות זו: החל מפרסום פוליטי ועד לעריכת הצבעה מקוונת בבחירות. פעילויות מעין אלה עוררו סוגיות מתחומי המשפט הציבורי והחוקתי, ומדינות רבות, בעיקר במערב, נדרשו להתייחס לתופעה. בין היתר, אף תעמולת הבחירות מצאה את דרכה לתוככי המרחב הממוחשב. בהיותה תחום הנתון לפיקוח ולרגולציה, המשלב בתוכו זכויות יסוד עילאיות, כדוגמת חופש הביטוי הפוליטי ועקרון השוויון, לצד אינטרסים ציבוריים מובהקים, הפכה תעמולת הבחירות מקרה מבחן מוביל, אשר ההכרעות המשפטיות לגביו תלמדנה גם באשר לתמונה הרחבה יותר של כלל הפעילות הפוליטית והשלטונית באינטרנט[5].

מטרתו של פרק ראשון זה הינה למקד את הדיון בתעמולת הבחירות באינטרנט בכלל ובתנאים של טכנולוגיה משתנה בפרט ולהכין את התשתית העובדתית הדרושה לדיון זה. לשם כך, אשרטט בפרק זה את גבולות מסגרת הדיון. הסוגיה הנידונה במחקר זה, אף שהינה רחבה ועמוקה, היא תת נושא של שני תחומים מקיפים יותר, אשר יוצגו לשם המיקום במרחב – "הדמוקרטיה האלקטרונית" וחופש הביטוי במרחב הממוחשב. כמו כן, אעמוד בפרק זה על סוד הצלחתה המהירה של תעמולת הבחירות באינטרנט ועל התפשטות התופעה, על מנת להעמיד בסיס עובדתי איתן להמשך הדיון בסוגיות המשפטיות הכרוכות בה.

בחלקו הראשון של הפרק אציג בקצרה את מסגרת הדיון – מהי תעמולת בחירות ומהו האינטרנט, וכן אתחום את מסגרת הדיון. בחלקו השני של הפרק אנתח את היתרונות של רשת האינטרנט מבחינת יישום חופש הביטוי הפוליטי והפצתה של תעמולת בחירות, וזאת משלושה היבטים – התאמת הרשת לתעמולה, היתרונות עבור מפיצי התעמולה, וכן היתרונות לנמעניה, המייצגים למעשה את היתרון לשיטה הדמוקרטית עצמה. בחלקו השלישי של הפרק אסקור את התפתחות השימוש באינטרנט לצורך הפצת תעמולת בחירות, את הכלים הנמצאים כיום בשימוש וכן את הטכנולוגיה הצפויה להתפתח בעתיד הקרוב. בחלקו הרביעי והאחרון של פרק זה, אייחד התייחסות לתעמולת הבחירות המקוונת בישראל, להתפתחותה ולמצבה כיום, כל זאת כבסיס לדיון בשאלות המשפטיות הייחודיות המתעוררות בישראל סביב יישום חופש הביטוי הפוליטי באופן מקוון.

1.1 מסגרת הדיון: תעמולת הבחירות והאינטרנט

בשנת 1998 נבחר למשרת מושל מדינת מינסוטה בארה"ב המתאבק לשעבר ג'סי ונטורה (Ventura), בבחירות שבהן ייצג את המפלגה הרפורמית הקטנה יחסית (Reform Party) והתמודד כנגד מועמדים פופולריים משתי המפלגות הגדולות. סוד כוחו של המתאבק לשעבר טמון היה לא בשריריו, כי אם דווקא במסע תעמולה מבוסס אינטרנט, שסייע לו לגייס תמיכה ציבורית ותרומות. הייתה זו הפעם הראשונה שבה הועמדה תעמולת הבחירות באינטרנט במרכז הבמה, אך בהחלט לא הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש באינטרנט לצורכי תעמולה.

ההיסטוריה מלמדת, כי השתלשלותה של התפתחות תעמולת הבחירות באינטרנט מתחילה עוד קודם, בסמוך לאחר הרחבת האינטרנט לשימוש ציבורי, בשנת 1992 בארה"ב, עת נערך מסע תעמולה באמצעות הדואר האלקטרוני בקליפורניה[6]. בשנת 1993 הקים הסנאטור טד קנדי את האתר הראשון של חבר סנאט אמריקאי, בשנת 1994 הקימה המועמדת לסנאט דיאן פיינסטיין את האתר הראשון של מתמודדת בבחירות, ובשנת 1996 פורסם כבר הספר הראשון בנושא אינטרנט ופוליטיקה[7]. מאז ועד היום הוסיפה תעמולת הבחירות באינטרנט לפרוץ גבולות ולעשות שימוש כמעט בכל אמצעי טכנולוגי שפותח.

ואולם, בהיעדר צורך ממשי, לא התגבשה הגדרה ברורה למונח תעמולת בחירות באינטרנט. יתרה מזאת, לאור קצב השינוי המהיר וכיווני ההתפתחות הבלתי צפויים, לא נעשו ניסיונות לגדור את המונח בגבולות ברורים. עם זאת, על מנת למקד את הדיון שלפנינו, נידרש להגדרה מסוימת. הגדרה זו תכלול יסוד פוזיטיבי, שעניינו משמעותה של תעמולת בחירות באינטרנט, ויסוד נגטיבי, אשר יוציא מחוץ לגבולות השיח נושאים מסוימים.

1.1.1 הגדרה פוזיטיבית

המונח "אינטרנט" מצוי כבר בפי כל בשפה העברית[8]. תמו הימים בהם כל מאמר הנוגע לרשת המחשבים העולמית הקדיש פרק נפרד לתיאור התפתחותה, למן ימיה הראשונים כפרויקט צבאי בשנת 1969 ועד לתצורתה הנוכחית. יחד עם זאת, לצורך הדיון שלפנינו נידרש לפרוט את האינטרנט למרכיביו, על מנת לבחון האם ההתייחסות המשפטית לתעמולת הבחירות משתנה ביניהם – וכך אעשה בהמשך[9].

לעת עתה, נסתפק בהגדרת רשת האינטרנט כפי שהיא נתפסת בשפת היומיום – אותה רשת-על של רשתות מחשבים, המאפשרת לציבור המשתמשים לחלוק ביניהם מידע בדרכים שונות ומגוונות. יתרה מזאת, מכיוון שעניין עבודת מחקר זו טמון דווקא בתנאי הטכנולוגיה המשתנים, אין אנו נדרשים להגדרה מדויקת. תחת זאת, בהתייחסי לאינטרנט מכוון אני אף מעבר לרשת עצמה, לשלל האמצעים של טכנולוגיית המידע, אשר חלקם כלולים באינטרנט וחלקם חורגים ממנו[10].

בנוסף להגדרה האמורפית משהו של האינטרנט ולהשלמת ההגדרה הפוזיטיבית, דרושה לנו גם הגדרה לצמד המלים "תעמולת בחירות". מפתיע לגלות, כי דווקא חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט – 1959 (לעיל ולהלן: "חוק דרכי התעמולה"), המסדיר את הנושא, אינו מספק הגדרה למונח כלל. תחת זאת, יצקה הפסיקה את התוכן הנדרש לתוך המושג, בעיקר בפסיקתו המנחה של הנשיא ברק בעניין זוילי[11].

סיכום הלכת זוילי מפיו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 16, השופט מישאל חשין, קובע כי[12]:

"השאלה אם פרסום מסויים יפול בגדרי תעמולת בחירות אם לאו תיבחן על-פי השפעתו הצפויה על הצופה או על המאזין הסביר. המבחן הוא אובייקטיבי, והשאלה היא מה התוצאה מן הפרסום שנאמר עליו כי תעמולה הוא. כוונתו של המפרסם אין בה כדי להעלות או להוריד, והשאלה אינה אלא כיצד יפרש האדם הסביר את הפירסום; … אכן, במקרי גבול ניעזר בנסיבות העניין."

הנה כי כן, הגדרת צמד התיבות "תעמולת בחירות" שמה את הדגש על התוצאה. זהו מבחן תוצאה אובייקטיבי, המחפש השפעה על מקבל המידע. מטבע הדברים, נסיבות העברתו של המידע המדובר צריכות להיות קשורות לבחירות.

יש לציין, כי אין במבחן זה כל התייחסות ברורה לאופן העברת המידע, זולת הדרישה ל-"פרסום" ולהיות מקבל המידע "צופה או מאזין". באשר להגדרתו של מקבל המידע, דומה כי מונחים אלה נגזרו מתוך נסיבות העניין באותו מקרה, שהרי תעמולת בחירות יכול שתהא גם בדפוס, שם אין צופים ומאזינים. באשר למונח "פרסום", נראה כי רכיב נדרש להיותו של מידע חלק מתעמולת בחירות הוא אכן היותו חלק מן השיח האנושי, כלומר תקשורת בין בני אדם. כך, מידע שהוכן ונשמר בידי הפרט לא יוכל להיכנס לגדרה תעמולת בחירות, אך פרסומו – במובן רחב וללא כל מגבלות טכנולוגיות – יאפשר החלת המבחן האובייקטיבי האמור.

התוצאה המתבקשת משני חלקי ההגדרה הפוזיטיבית הינה, כי העברתו של מידע באמצעות האינטרנט לא תוצא מגדר תחומי המבחן של "תעמולת בחירות" אך בשל השימוש הטכנולוגי ברשת. המבחן היה ונותר אובייקטיבי, והוא מכוון לאתר השפעה על מקבל המידע בנסיבות הקשורות לבחירות, וזאת אף אם התעמולה הועברה באינטרנט או באמצעי אחר.

לסיכום ההגדרה הפוזיטיבית, יש לחבר את המונחים יחדיו – תעמולת בחירות באינטרנט. הדיון בעבודת מחקר זו מתמקד במידע המועבר באמצעות האינטרנט, אשר יש לו השפעה על מקבל המידע הסביר, וזאת בנסיבות הקשורות לבחירות. בהמשך הדיון, כך אני מקווה, חיבור הפרטים יוליד תמונה רחבה ובהירה יותר. בשלב זה, אבקש להקל על קביעת גבולות מסגרת הדיון ולהבהיר אילו נושאים נמצאים מחוץ להם.

1.1.2 הגדרה נגטיבית

"פני הדמוקרטיה עומדים להשתנות ללא הכר. הדמוקרטיה הייצוגית הפעילה כיום, עשויה להראות כאילוץ היסטורי פרימיטיבי ביחס לעתיד. "

חזון עתידני זה אינו שאול מן הספרות הבדיונית, כי אם מתוך מסמך רשמי של מדינת ישראל, העוסק בנימוקים בעד ונגד הנהגתן של בחירות באמצעות האינטרנט[13]. כהקדמה לדיון בנושא עריכת בחירות כלליות ברשת, מתארים הכותבים את חזון "הדמוקרטיה ברשת", המכונה באנגלית E-Democracy, ומתייחסים לאזרחים המשתתפים באופן יומיומי בהחלטות מדיניוּת.

הגישה הצופה שינויים מרחיקי לכת ביישום שיטת המשטר הדמוקרטית בעקבות פיתוחי הטכנולוגיה, הינה תחום חדש ועולה בתחומי מדעי המדינה והמשפט. גישה זו, המכונה כאמור "דמוקרטיה אלקטרונית" או E-Government חודרת בהתמדה גם לפרקטיקה של מדינות. לשם המחשה, בסוף שנת 2002 התקבל בארה"ב חוק – "E-Government Act of 2002"[14], המקצה תקציב להקמת משרד ממשלתי מיוחד, שיקדם ויתאם הרחבה של שירותים מבוססי אינטרנט לאזרחים.

בנוסף לסוגיית הבחירות באמצעות האינטרנט, נמצאים תחת מטריית "הדמוקרטיה האלקטרונית" רעיונות נוספים, חלקם מיושמים כבר בפועל וחלקם הם עדיין בגדר תיאוריה. בין היתר, עולות סוגיות הקשר בין הממשלה לאזרחים, משאלי עם מקוונים, מעורבות אזרחית בתהליכים שלטוניים ועוד. בתוככי מסגרת רחבה זו ניתן לכלול גם את נושא עבודת מחקר זו – תעמולת בחירות באינטרנט.

אולם, יש להבחין בין תת-התחום הנדון כאן לבין הנושאים הנמצאים לצדו באותה קבוצה. הדיון בנושא תעמולת הבחירות באינטרנט עשוי ללמד אמנם על תחומים משיקים מתחום "הדמוקרטיה האלקטרונית", אך הוא אינו כולל אותם. על כן, אף כי ניתן לטעות בשל המושגים הדומים, אין להתפלא על כך, כי עבודה זו צרה מלהכיל מענה אף לסוגיות הנוספות האמורות, כדוגמת הצבעה באמצעות האינטרנט[15].

בנוסף לנושא "הדמוקרטיה האלקטרונית", סוגיית תעמולת הבחירות באינטרנט כלולה בתוך תחום מקיף נוסף המשלב משפט ואינטרנט[16], הבוחן את תחולתו ויישומו של עקרון העל של חופש הביטוי במרחב הממוחשב[17]. סוגיית חופש הביטוי באינטרנט הינה המשכה הישיר של שאלת חופש הביטוי באמצעי התקשורת בכלל, והיא טומנת בחובה שאלות מגוונות, החל ממעמדם של אמצעי התקשורת במרקם הדמוקרטי וכלה בהתייחסות המשפטית לרכיבים טכנולוגיים שונים.

חופש הביטוי באינטרנט הנו כותרת רחבה, אשר תחתיה מתכנסות שאלות מתחומים שונים. סוגיית המימוש במדיום החדש של חופש הביטוי הפוליטי בכלל, ותעמולת הבחירות בפרט, הינה אך אחת מני רבות. נכון לומר, כי המענה המשפטי לכל אחד מרכיבי הסוגייה יכול להשפיע על רכיביה האחרים, אולם הוא אינו זהה בהכרח. לפיכך, הדיון בעבודת מחקר זו בדבר תעמולת הבחירות באינטרנט יכול ללמוד וללמד באשר ליתר השאלות בתחום זה, אך הוא אינו מקיפן במסגרתו.

לסיכום ההגדרה הנגטיבית, אם כן, אבקש לגדור את תחומי הדיון שלפנינו ולמקדו בסוגיית תעמולת הבחירות באינטרנט ובתנאים של טכנולוגיה משתנה בלבד. נושא זה הוא חלק משני נושאים רחבים יותר – הדמוקרטיה האלקטרונית וחופש הביטוי באינטרנט – ואינו מקיף אותם. עתה, לאחר השלמת מיקוד הנושא מבחינה פוזיטיבית ונגטיבית כאחד, אעבור להעמדת בסיס עובדתי לדיון.

1.2 יתרונות האינטרנט לתעמולת הבחירות

בהקדמה לחוברת הדרכה בנושא שימוש באינטרנט לצורכי תעמולת בחירות בבריטניה התייחס חבר הפרלמנט פדי אשדאון (Ashdown) לחשיבות האינטרנט עבור חברי פרלמנט; לדידו, רשת האינטרנט הינה האמצעי הקל ביותר, הנוח ביותר והברור ביותר להעברת מידע מחברי הפרלמנט אל רבים מציבור הבוחרים[18]:

“We too are information providers – indeed our very survival as elected representatives depends on telling people who we are, what we have done and what we stand for. And voters expect us to provide that information in the easiest, most convenient and clearest means possible. Increasingly, for many, that will mean the Internet.”

אכן, האינטרנט מציע לפעילים במערכת הפוליטית יתרונות רבים לצורך העברת מידע ועריכת תעמולת בחירות. בחלק זה אנתח את היתרונות הללו מבחינת יישום חופש הביטוי הפוליטי והפצתה של תעמולת בחירות, וזאת משלושה היבטים. ראשית, ברמה הבסיסית ביותר, אתייחס להתאמת הרשת לתעמולה מבחינת מאפייניה. שנית, אמנה את היתרונות הגלומים באינטרנט עבור מנהלי תעמולת הבחירות. ושלישית, אתייחס ליתרונות מבחינת נמעניה של תעמולת בחירות – ציבור הבוחרים – המגלמים למעשה את היתרונות המוקנים לשיטה הדמוקרטית עצמה.

אקדים ואציין, כי חשיבותו של חלק זה, אף שהוא חורג במעט מן הדיון המשפטי, ניכרת בשני רבדים. מובן, כי הרקע העובדתי חשוב להנחת יסודות לדיון המשפטי שיבוא לאחריו. מעבר לכך, הדגשת יתרונות האינטרנט לצורכי תעמולה שופכת אור על חשיבותו של הדיון המשפטי בסוגיה זו, שכן היא מבהירה הן את עוצמתה של תופעה פוליטית-חברתית זו כיום והן את התחזית להרחבתה בעתיד הקרוב ולהפיכתה לחלק בלתי נפרד מן המערכת השלטונית הדמוקרטית.

עוד חשוב לציין, כי עריכת תעמולת בחירות באמצעות האינטרנט אינה חפה מחסרונות, ובראשם הפער הדיגיטלי, שמשמעו כי רק חלק מסוים מן הציבור הנו בעל גישה לרשת. אולם, אין בחסרונות אלה בכדי להפחית מיתרונותיה. מכיוון שבשלב זה אין התעמולה המקוונת מחליפה כליל את התעמולה באמצעים אחרים, אלא רק מוסיפה עליה ומשלימה, דווקא יתרונותיה, המפורטים להלן, מובילים למסקנה כי זו תוסיף להעמיק שורש בנוף הפוליטי.

1.2.1 התאמת מאפייני האינטרנט לתעמולה

האינטרנט כאמצעי תקשורת יחיד[19] ובמאפייני הפעילות בו כיום, מציע מספר יתרונות ברורים לעריכת תעמולת בחירות באמצעותו. בראש ובראשונה, עומד מחירה הנמוך באופן יחסי של הפעילות המקוונת. הגישה לרשת דורשת כיום אמצעים פשוטים, הנמצאים באופן נגיש למירב המתמודדים בבחירות מדינות הדמוקרטיות – מחשב, קו תקשורת, ספק שירותי אינטרנט. עלות הגישה לרשת, לרבות העלות של ניהול הפעילות עצמה, הינה נמוכה משמעותית מעלויות אלטרנטיביות. לשם השוואה, על מנת להגיע לקהל יעד בהיקף דומה באמצעות הפצת דברי דפוס או רכישת זמן שידור בטלוויזיה, הייתה נדרשת הוצאה גדולה בהרבה. בעידן בו ההוצאה הציבורית על מערכות בחירות מפוקחת, וממילא תלויה בחסדי תורמים, אמצעי תקשורת כדוגמת האינטרנט מציע פתרון יעיל למתמודדים.

יתרון חשוב נוסף של האינטרנט גלום בתכונה האינהרנטית שלו – אינטראקטיביות. בשונה מאמצעי תקשורת מסורתיים, המידע המועבר באמצעות האינטרנט הנו דו-כיווני, כאשר מקבל המידע יכול גם להשיב עליו. למעשה, מאפשר האינטרנט ליצור רב-שיח בין גורמים רבים. כך, הרשת מאפשרת למפיצי תעמולת בחירות לא להסתפק בהעברת מסרים אל הציבור, אלא אף לקבל מידע מן הציבור לצרכים שונים.

באופן משלים לתכונת האינטראקטיביות עומדת האפשרות שמציע האינטרנט להעברת מגוון סוגים של מידע – טקסט, תמונות וגרפיקה, קול ומוסיקה, אנימציה וסרטים. זוהי המולטימדיה, שאך מעצימה את יתרונה התחרותי של האינטרנט.

מאפיין חשוב נוסף, שהנו תוצאה של מבנה הרשת, הוא המהירות הגבוהה של העברת הנתונים. נכון, כי גם אמצעי תקשורת אלקטרוניים אחרים נהנים ממהירויות גבוהות, אלא ששם המידע מסונן על ידי גורמים שלישיים – בדרך כלל הכוונה לעורכים – עובדה המעכבת מאוד הפצה של מידע. באינטרנט, השליטה בחלק ניכר של הפצת המידע נתונה למפיצו, וכך ניתן לנצל את המהירות הגבוהה של העברתו.

שילוב תכונות אלה – מחיר נמוך, אינטראקטיביות ומהירות גבוהה – הופכים את האינטרנט לאטרקטיבי ביותר עבור המבקשים לערוך תעמולת בחירות. כפי שנראה בהמשך, הכלים שהתפתחו לצורכי תעמולת בחירות באינטרנט[20] נשענים על יתרונות אלה, הנובעים ממאפייניה של הרשת.

1.2.2 יתרונות האינטרנט למנהלי תעמולת הבחירות

ראינו לעיל, כי מאפייני האינטרנט יוצרים בו תכונות, המתאימות במיוחד לצורכי תעמולת בחירות. מאלה נגזרים יתרונות נוספים, וזאת מנקודת ראותם של מנהלי תעמולת הבחירות. כלומר, בשונה מן הרובד הראשון, בו הצבעתי על יתרונות הנובעים ממאפייני הרשת, אציין כאן יתרונות ברובד המקצועי של ניהול תעמולת הבחירות[21].

פעילות מקוונת יכולה להישען במידה רבה על פילוח קהל היעד באמצעים טכנולוגיים מדויקים למדי. המידע שנאסף בקשר לגולשים – אף שהוא מעורר שאלות בנושא פרטיות – מאפשר כיום לכוון את התעמולה לפלחים מדויקים של ציבור המצביעים, כלומר לבצע פרסונליזציה של התעמולה. נוסף על כך, התעמולה באינטרנט נערכת באופן ישיר, כאשר בין המפרסמים לבין קהל היעד אין מתווכים, כדוגמת העורכים במדיה המסורתית.

כמו כן ניתן לראות כי מחד גיסא, הגלישה באינטרנט מהווה כיום גם אמצעי בידורי במהלך שעות הפנאי, כך שתעמולת הבחירות מגיעה אל הציבור גם בביתו. מאידך גיסא, רבים מן הגולשים ברשת עושים זאת כיום במקום עבודה שלהם, בסביבה רצינית, שאינה קשורה להרגלי צריכה של בידור. יש בכך יתרון ברור כאשר הם נחשפים לתעמולה מקוונת, מאחר שמדובר באמצעי היחיד כמעט שמצליח לחדור אל הציבור במקום עבודתו, שם הוא מבלה חלק ניכר מזמנו.

תעמולת הבחירות המקוונת יכולה להוות גם מדיום משלים לתעמולה שנערכת באמצעי תקשורת אחרים. כך, בנוסף לשימוש שנעשה בעיתונות, בטלוויזיה, ברדיו, בפרסום חוצות וכו', מועבר מסר משלים גם באמצעות האינטרנט שמקיף את הציבור בכל מקום בו הוא נחשף למידע פוליטי.

בשונה מאמצעים אחרים, העומדים לרשותם של מנהלי תעמולת בחירות, השימוש באינטרנט נעשה, כאמור לעיל, במהירות גבוהה וללא מתווכים כמעט, ללא עיכוב. לפיכך, התעמולה המקוונת מאפשרת להגיב בזמן אמת להתרחשויות חשובות במערכת הבחירות. למשל, לאחר אירוע מפתיע או תעמולת נגד, יכול מנהל תעמולה מקוונת להשיב תגובתו באמצעים מקוונים במהירות גבוהה, ובדיוק כאשר הציבור מחפש תשובות. תגובות מעין אלה משמשות בפועל גם עיתונאים, הנדרשים לתגובת המועמד – ומקבלים אותה באופן מהיר ומסודר באמצעות הודעות מקוונות.

גם הממעטים ביותר בחשיבותה של תעמולת הבחירות באינטרנט[22] מסכימים על חשיבותה לביצוע שתי משימות הכרוכות בתעמולת הבחירות – גיוס תרומות והפעלת מתנדבים. אף אם נקבל את ההנחה הפסימית, לפיה עיקר הנחשפים לתעמולת הבחירות המקוונת בפועל הם המשוכנעים ממילא, הרי שזו מאפשרת ליצור עמם קשר אינטראקטיבי. קשר מעין זה יכול להוליד תרומה של אותו ציבור משוכנע לטובת המועמד – בין תרומה כספית ובין תרומה במסגרת התנדבותית אחרת.

לסיום הרשימה המתומצתת של היתרונות הגלומים באינטרנט לטובתם של מנהלי תעמולת הבחירות, חשוב לציין את התדמית הטכנולוגית והחדשנית שהרשת עודנה נושאת עמה. אם בתחילת דרכה, שויכה הפעילות ברשת לצעירים, לקִדמה ולעתיד, הרי שכיום דומה כי תדמית זו נחלשה עם הפיכת הרשת לנחלתו של ציבור רחב יותר. אולם היעדר מוחלט של פעילות מקוונת עשוי להפקיר ממד זה של פעילות לגורמים מתחרים, ובכך להאיר את המתמודד באור שלילי, המייחס לו תדמית מיושנת ובלתי רלבנטית.

1.2.3 יתרונות לשיטה הדמוקרטית

הזווית השלישית שממנה יש להעריך את יתרונותיו של האינטרנט לצורכי תעמולת בחירות הינה נקודת ראותו של הציבור, הנמען של תעמולת הבחירות. האינטרנט המבטיח גישה לכלל הציבור, אף אם לא באופן אחיד, תורם לשיטה הדמוקרטית עצמה[23].

דעת המיעוט המפורסמת של השופט האמריקאי הולמס (Holmes) משנת 1919 בדבר חשיבות חופש הביטוי הציבה כמטרה לחוקה האמריקאית להבטיח את קיומו של שוק חופשי של רעיונות[24]:

 “… free trade in ideas … in the competition of the market.”

והנה, האינטרנט מאפשר למתמודדים בבחירות ואף לכלל הציבור להציג את רעיונותיהם בהרחבה, ללא מסננת תכנים או מגבלת מקום מחייבת, באופן המרחיב במידה ניכרת את היקפו של אותו שוק חופשי של רעיונות. לשון אחר, אחד מיתרונותיו עבור השיטה הדמוקרטית בכללותה, הוא שהאינטרנט מאפשר להגדיל את היצע הרעיונות, כך שבפני הציבור יועמד מידע רחב יותר מבעבר והוא יוכל למצוא ולגלות את אותה אמת חבויה או את הגישה הרצויה לדעת הכלל.

עקרון יסודי נוסף של השיטה הדמוקרטית, היוצא נשכר מהרחבת זירת תעמולת הבחירות אל ממדי המרחב הממוחשב, הוא עקרון השוויון. המדיום החדש הנו זול ונגיש מאמצעי התקשורת שקדמו לו, ועל כן פותח פתח לביטוי פוליטי גם בפני בעלי אמצעים מועטים או בפני רעיונות אשר טרם זכו לאחיזה בקרב ציבור נרחב. כך, תעמולת הבחירות באינטרנט מגבירה את השוויון המהותי בין מתמודדים ותיקים וחזקים לבין מתמודדים חדשים, אף כאלה אשר הגישה לממון רב אינה נתונה להם.

יתרון שלישי ואחרון, שעליו אעמוד בשלב זה, הוא הפוטנציאל להעלאת מידת המעורבות האזרחית בשלטון. הירידה המתמשכת באחוזי ההשתתפות בהליך הדמוקרטי בכלל ובבחירות בפרט הינה מקור לדאגה באשר לעתידה של התנהלות הדמוקרטיה. אחת התקוות שהפיח האינטרנט בקרב העוסקים בנושא, היא התקווה כי קלות הגישה לזירה הפוליטית באמצעות האינטרנט תביא לפריחה מחודשת ברמת המעורבות של הציבור בשלטון. יתרון זה חורג במקצת מחוץ לגבולות הדיון אל התחום הנזכר לעיל של הדמוקרטיה האלקטרונית, אולם יש לו השלכות ברורות אף על התעמולה המקוונת. היות שתעמולת בחירות יכולה להיות פרי פעילותם של פרטים, להבדיל מן הפעילות המפלגתית, הרי שמאפייני האינטרנט מזמינים קבוצות חדשות מקרב הציבור להתערב במערכת הפוליטית ולהשמיע את קולן – בין כקבוצות ובין כיחידים.

יוצא אם כן, כי בנוסף ליתרונותיה של רשת האינטרנט לתעמולת הבחירות מבחינת מאפייני הרשת עצמה ומנקודת ראותם של מנהלי תעמולת הבחירות, טמונים בה יתרונות אף לשיטה הדמוקרטית עצמה. יתרונות אלה הנם, בתמצית, הרחבת שוק הרעיונות, הגברת יישומו של עקרון השוויון ויצירת פוטנציאל להעלאת רמת מעורבות הציבור בזירה הפוליטית.

זהו פרק מתוך "תעמולת בחירות באינטרנט ובתנאים של טכנולוגיה משתנה", עבודת גמר לתואר מוסמך במשפטים מאת תומר טרבס בהנחיית פרופ' דפנה ברק-ארז (2003). להבנת ההקשר ולקישורים ליתר הפרקים, אנא פנו לעמוד המבוא כאן: תעמולת בחירות באינטרנט.



[1] Ithiel de Sola Pool Technologies Without Boundaries (Cambridge, Mass., Harvard University Press, ed. by E. M. Noam, 1990) 7, כפי שמופיע אצל Davis, להלן הערה 33, בע' 4.

[2] A. Corrado & C. M. Firestone, eds. Elections in Cyberspace: Toward a New Era in American Politics (Washington D.C., The Aspen Institute, 1996).

[3] ראו תיאור יפה נוסף, גם כן תחת ביקורת כלפי תפיסה ראשונית זו – נ' אלקין-קורן "המתווכים החדשים "בכיכר השוק" הווירטואלית" משפט וממשל ו (תשס"ג) 381, 381: "רשת האינטרנט נתפסה כשחזור מודרני (או לפחות כגִרסה פוסט-מודרניסטית) של כיכר העיר, היוצרת מרחב ציבורי וירטואלי שבו יוכל כל אחד ואחד מן הפרטים ליטול חלק פעיל בשיח הציבורי". בהזדמנות זו אבקש להודות לד"ר ניבה אלקין-קורן, על כך שבמסגרת סמינריון שהנחתה באוניברסיטת תל-אביב פיתחתי חלק מן הרעיונות המופיעים בעבודה זו.

[4] לעניין ההתבוננות הביקורתית, דוגמה פוקחת עיניים – לאחר הסִנווּר הראשוני מעוצמת מגוון האפשרויות הגלומות באינטרנט – מתוארת היטב אצל שולמית אלמוג, שזיהתה כיצד הטכנולוגיה המהפכנית, לצד יתרונותיה, עשויה גם לפגוע בכישורים הנרטיביים, שהיו הכרחיים במסגרת שיטת המשפט; ראו ש' אלמוג "סיפורים אובדים ברשת – אינטרנט, נרטיב ומשפט" משפט וממשל ו (תשס"ג) 357.

[5] דוגמה לסוגיות המשפטיות העקרוניות המתעוררות כמעט בכל מערכת בחירות סביב תעמולת הבחירות התעוררה גם בבחירות בישראל בשנת 2003, עת נדרש בג"ץ להכריע בנוגע להיקף חופש הביטוי המוקנה במסגרת התעמולה, כאשר רשימת חרות ביקשה לפרסם תשדירי תעמולה בהם נראה דגל ישראל הופך לדגל פלשתין וכן מושר פזמון בערבית על פי לחן התקווה; ראו בג"ץ 212/03 חרות התנועה הלאומית נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה, פ"ד נז (1) 750 (להלן: "בג"ץ חרות"), וכן משה גורלי "מתי, אם בכלל, צריך לסתום למישהו את הפה" הארץ 21.1.03.

[6] מעקב אחר אבני הדרך נערך על ידי ארגון Politics Online תחת הכותרת “Political Milestones on the Internet”, ומפורסם בכתובת: http://www.politicsonline.com/pol2000/politicalfirsts.asp. כל אתרי האינטרנט המאוזכרים בעבודה זו נבדקו בספטמבר 2003.

[7] על הבכורה בין הספרים בנושא מתחרים "PoliticsOnline" שהוציא לאור הארגון הנ"ל, והספר בן זמנו:    B. Greenman, K. Miller & M. Wolff Netvote: Follow the 1996 Campaign Online! (Feb. 1996).

[8] יש לציין, כי מבחינת הלשון העברית הוצע המונח "מרשתת" לרשת מקומית, בעוד המונח "אינטרנט" ביחס לרשת העולמית הינו שם שנקלט כבר בשפה כמו שהוא, ומבחינת השפה המדוברת נראה כי נוטים להתייחס ל-"אינטרנט" כאל זכר, בעוד אל "רשת האינטרנט" כאל נקבה. עמדה זו אושרה באופן ראשוני גם על ידי האקדמיה ללשון העברית.

[9] ראו למשל, סעיפים 1.3.1 ו- 5.1.2 בהמשך.

[10] בנושא המשך התפתחות הטכנולוגיה, ראו להלן סעיף 1.3.2.

[11] בג"ץ 869/92 ו- 931/92 זוילי נ' יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה- 13, פ"ד מו (2) 692 (להלן: "עניין זוילי").

[12] תב"מ 23/2001 סיעת ישראל אחת נ' "אינטרנט מעריב" פ"ד נה (3) 174, 182 (להלן: "עניין אינטרנט מעריב").

[13] "בחירות באינטרנט – בעד ונגד" – מסמך שפורסם בחודש פברואר 2001 מטעם אגף החשב הכללי במשרד האוצר באתר טכנולוגיות המידע הממשלתי: http://www.itpolicy.gov.il; הציטטה לקוחה מתוך ההקדמה.

[14] לתיאור החוק, המכיל גם הפניה לטקסט החוק עצמו באתר הממשלתי thomas.gov, ראו:

Paul Festa “Bush signs e-government bill” cnet 17.12.2002, available at http://news.com.com/2102-1023-978297.html.

[15] לשם המחשה, לקריאה נוספת בנושא הצבעה מקוונת ראו למשל: K. E. Larson “Cast your ballot.com – Fulfill Your Civic Duty over the Internet” 27 Wm. Mitchell L. Rev. (2001) 1797.

[16] להרחבה בנושא המקיף של משפט ואינטרנט, המעורר שאלות ממגוון תחומים, בולטת בישראל כתיבתם של ניבה אלקין-קורן, בין היתר לעיל הערה 11, ומיכאל בירנהק, בין היתר להלן בהערות 95 ו- 260. בהזדמנות זו אבקש להודות לד"ר מיכאל בירנהק, על כך שהרעיון לעבודה זו גובש ופותח אצלי לראשונה במסגרת קורס שלימד באוניברסיטת תל-אביב.

[17] התייחסות ראשונית מעניינת לנושא חופש הביטוי באינטרנט באופן ממוקד נמצאת אצל י' קרניאל "חופש הביטוי באינטרנט" עלי משפט 1 (תש"ס) 163; אשר זכה להרחבה בספרו – י' קרניאל דיני התקשורת המסחרית (תשס"ג) 191; עוד על מושגי יסוד בתחום, ראו מסמך רקע של מרכז המחקר והמידע בכנסת: "גבולות חופש הביטוי ואמצעי אכיפת החוק בהקשר לשימוש באינטרנט" (מיום 7.5.01), הניתן לעיון באתר הכנסת: http://www.knesset.gov.il.

[18] P. Cain, J. Crabtree, D. Jellinek & T. Steinberg VoxPolitics Primer – how to use the Internet effectively, securely, and legally in election campaigns (April 2001) 3, available at http://www.voxpolitics.com.

[19] אמצעי תקשורת יחיד, להבדיל ממקבץ אמצעי תקשורת שונים, וראו בנושא זה להלן סעיף 5.1.2.

[20] ראו להלן סעיף 1.3 בנושא התפתחות תעמולת הבחירות באינטרנט.

[21] פירוט יתרונות הרשת למנהלי תעמולת בחירות נמצא, בין היתר, בפרסום של המוסד לפוליטיקה, דמוקרטיה והאינטרנט של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון: “Online Campaigning 2002: A Primer” Institute for Politics Democracy & The Internet, The George Washington University, p. 2, available at http://www.ipdi.org

[22] ראו למשל: C. R. Sunstein Republic.Com (Princeton, 2002).

[23] אודות הפוטנציאל של המחשב והאינטרנט לחזק את הדמוקרטיה, וכן דעות ביקורתיות בנושא זה, ראו:

 K. A. Hill & J. E. Hughes Cyberpolitics – Citizen Activism in the Age of the Internet (Oxford, 1998) 2.

[24] Abrams v. United States, 250 U.S. 616, 630 (1919)  (Holmes, J., dissenting)

זהו פרק מתוך "תעמולת בחירות באינטרנט ובתנאים של טכנולוגיה משתנה", עבודת גמר לתואר מוסמך במשפטים מאת תומר טרבס בהנחיית פרופ' דפנה ברק-ארז (2003). להבנת ההקשר ולקישורים ליתר הפרקים, אנא פנו לעמוד המבוא כאן: תעמולת בחירות באינטרנט.

השאר תגובה