עזיבת המסוגלים את ישראל

כתבתי כאן בבלוג על תופעה בשם "עזיבת המסוגלים", שהתחילה בתור עזיבת הירושלמים והתרחבה לכלל ישראל, שמתארת כיצד הישראלים עוזבים את מולדתם על רקע התרופפות הקשר עם המדינה והחרפת התנאים.

אני שמח לשתף כאן באיחור אופנתי ראיון של כרבע שעה בתכנית הטלוויזיה "אפקט הפרפר" בנושא, לכל מי שמתעניין ומבקש להעמיק בו, מתוך תקווה להמשיך את הדיון בסוגיה.

עזיבת המסוגלים – חומר נוסף

להרחבה ולרקע נוסף בנושא, אני מזמין לקרוא:

עזיבת המסוגלים – ראיון בערוץ 2 – ראיון נוסף באותו הנושא, הפעם קצר יותר, אצל אברי גלעד והילה קורח בערוץ 2.

עזיבת הירושלמים – תשעה מכל עשרה בוגרים של תיכון רנה קסין בירושלים עזבו את העיר. התהליך של עזיבת המסוגלים מתפשט מירושלים לישראל כולה וצריך להתמודד איתו.

עזיבת המסוגלים – הסכנה שלא מדברים עליה: יש יותר ירושלמים בתל-אביב וניו-יורק. התהליך הזה, עזיבת המסוגלים, מתפשט גם לישראל. מי שיכול לעבוד ולשלם מיסים, עוזב ראשון. זו סכנה לאומית אמיתית והגיע הזמן לדבר עליה. וגם לעשות.

יש לי ארץ אחרת? – כתבה במוסף הארץ: תהליך ההגירה השלילית של ישראלים שעובדים ומשלמים מיסים, שאותו אני מכנה "עזיבת המסוגלים", עבר על ירושלים ומתפשט עכשיו בישראל.

העולם הבוקר

אני שמח לשתף ראיון בערוץ 2 עם אברי גלעד והילה קורח בנושא עזיבת המסוגלים – אני מצטרף בפועל לשיחה בדקה מספר 4 (אבל כדי להבין את ההקשר אפשר לצפות בכל הסרטון).

מתוך הראיון

"90% מבוגרי רנה קסין כבר לא גרים בירושלים".

"מי עוזב? מי שמסוגל לעזוב – עזיבת המסוגלים – מי שעוד יכול לפרנס, לעבוד, לשלם מיסים, הם הראשונים שמחפשים לעצמם מקום טוב יותר, בגלל הקשיים. ברגע שהם עוזבים, למי שנשאר מאחורה נהיה קשה יותר, ואז עוד שכבה עוזבת. בירושלים זה קרה בצורה מובהקת".

עזיבת המסוגלים – חומר נוסף

בזמן האחרון אני מדבר וכותב על התופעה של "עזיבת המסוגלים", הן ברמה הלאומית של ישראל והן קודם לכן בעיר הבירה שלנו ירושלים. להרחבה ולרקע נוסף, אני מזמין לקרוא:

עזיבת הירושלמים – תשעה מכל עשרה בוגרים של תיכון רנה קסין בירושלים עזבו את העיר. התהליך של עזיבת המסוגלים מתפשט מירושלים לישראל כולה וצריך להתמודד איתו.

עזיבת המסוגלים – הסכנה שלא מדברים עליה: יש יותר ירושלמים בתל-אביב וניו-יורק. התהליך הזה, עזיבת המסוגלים, מתפשט גם לישראל. מי שיכול לעבוד ולשלם מיסים, עוזב ראשון. זו סכנה לאומית אמיתית והגיע הזמן לדבר עליה. וגם לעשות.

יש לי ארץ אחרת? – כתבה במוסף הארץ: תהליך ההגירה השלילית של ישראלים שעובדים ומשלמים מיסים, שאותו אני מכנה "עזיבת המסוגלים", עבר על ירושלים ומתפשט עכשיו בישראל.

סרטון הח"כים המעופפים של עורו

סרטון וידיאו שווה במיוחד של תנועת עורו שזכה למעל 50,000 צפיות ביום הראשון שלו.

אם ממש תתאמצו, אני מופיע בו לשבריר שנייה, אבל זה לא קל למצוא… 🙂

אם כבר צפיתם… אתם מוזמנים כמובן גם להשתתף באתר תנועת עורו.

מתי בפעם האחרונה הבעת את דעתך? פעם בארבע שנים אנחנו שמים פתק בקלפי… וזהו. שתיים או שלוש אותיות בתוך מעטפה ואחריהן שתיקה מתמשכת.

כמו המעופפים בסרטון, גם חברי הכנסת, הנציגים שלנו ברשות המחוקקת, לא באמת מחוברים אל המצביעים. אין תקשורת מתמשכת, דו-סטרית ופתוחה בין המצביעים ובין הנבחרים.

תנועת עוּרוּ קמה כדי לשנות את המצב ולגשר על הפער ההולך ומתרחב בין הפוליטיקאים והעם. חברי התנועה מתלכדים סביב נושאים מוסכמים ופועלים כדי להשמיע את קולו של הרוב ולהשפיע על מקבלי ההחלטות – בשטח, ברשת, בתקשורת, בכנסת ובממשלה.

מה חשוב לך? חינוך טוב יותר? הפחתת יוקר המחיה? מאבק בעבריינות? משאבי טבע לכל? שוויון?

בדקה אחת גם דעתך תישמע! עוּרוּ הזמינה את הציבור הרחב להצביע על הנושאים החשובים ביותר שאותם נתחיל לקדם. כולנו יחד נשנה את סדר העדיפות במדינה ונשפר את מציאות חיינו.

הצביעו עכשיו – לחצו כאן כדי לחבר את חברי הכנסת לקרקע

סדר יום ציבורי חדש? ב-4 לספטמבר ישראל הולכת לבחירות

השקמתי מוקדם בבוקרו של יום ב', ה-20 באוגוסט 2012, והצטרפתי לשיחה עם אורלי וילנאי וגיא מרוז בתכניתם בערוץ 10 בנושא מסע הבחירות של עורו והיכולת של אנשים לשנות את המציאות בישראל. הצטרף לשיחה גם המרואיין הקודם, חבר הכנסת כרמל שאמה הכהן.

מתוך הראיון

הכל השתנה בעולם שלנו, הטכנולוגיה, דברים זזים, הכל מהר – חוץ מהבחירות. פעם בארבע שנים שמים פתק, ויותר לא שואלים אותנו. מתי פעם אחרונה הקשיבו לנו?

הקבוצה הרחבה ביותר בישראל, שפעם קראו לה מעמד הביניים, אבל זה לא ממש מרגיש ככה, ופעם קראו לנו הרוב הדומם, אבל באמת נמאס לנו לשתוק בקיץ האחרון – אנחנו לא נשמעים באמת.

בפעם הבאה ששר החינוך יקבל תקציב… היום הוא מקבל טלפון מסקטורים מאוד מסויימים ומלוביסטים שאומרים לו איזו חברה קבלנית תבצע, וזהו. אבל עורו תתקשר אליו ותגיד לו, אנחנו מדברים בשם מיליון אנשים, שמתוכם 50 אלף הזדהו כמצביעים למפלגה שלך, עשרת אלפים הזדהו כמתפקדים למפלגה שלך, ורגע אחרי שתקבל את ההחלטה, אנחנו שולחים חזרה הודעה מה החלטת. אם תעשה את ההחלטה הנכונה לדעת הרוב, נחבק וניתן מחמאות, ואם לא – נפעל ברשת, בתקשורת, בשטח, בכנסת ובממשלה. אין היום אף לובי שמייצג את דעת הרוב.

נקודה אישית

במהלך השיחה אמרה לי אורלי: "תומר, עיניך נוצצות, זה מקסים". נמסתי. הם לא עשו לי הנחות או עבודה קלה בראיון, אבל אפשר היה להרגיש שזה מתוך אכפתיות שלהם ורצון כן לשינוי המציאות בישראל ולתיקון חברתי. עיתונות עם אג'נדה חיובית.

להצביע ולהשפיע

כדי להצביע ולהשפיע על תוצאות מסע הבחירות של עורו – התנועה לייצוג הרוב בישראל, בקרו באתר התנועה כאן: עורו.

תנועת עורו מכריזה על בחירות כלליות

תודה למבקרים ולקוראים כאן בבלוג הישראלים – עד עכשיו, התבטאתי כאן בעיקר במילים. לכבוד היציאה לשטח היום, אני שמח לשתף כאן סרטון וידיאו של עורו שבוא אני מעביר את ההודעה על מסע הבחירות. קצת מביך לעמוד מול המצלמה, אבל המטרה חשובה. אשמח לקבל משוב כמובן.

הטקסט המלא

שלום, שמי תומר טרבס, ואני מרגיש לא מיוצג. מה אתכם?

אנחנו, שעובדים, משלמים מיסים, משרתים, פעם בכמה שנים מצביעים – ואז מה? לא סופרים אותנו. המפלגות הגדולות בישראל לא מייצגות אותנו, את דעת הרוב.

למי הצבעתם – ליכוד? עבודה? ישראל ביתנו? קדימה? נו, אתם מרוצים? נבחרי הציבור נקרעים בין לוביסטים וסקטורים אבל נראה שהם שכחו מזמן את מי הם מייצגים.

תנועת עורו קמה כדי להזכיר להם.

בארבעה בספטמבר השנה אנחנו הולכים לבחירות! אבל הפעם לא בחירות במפלגות שיאכזבו כרגיל, אלא בחירות על הנושאים שחשובים לנו באמת.

מה חשוב לכם? חינוך טוב יותר? הורדת יוקר המחייה? חיזוק הביטחון האישי? שוויון?

בואו נשים בצד הבדלים של ימין ושמאל מדיני, נתלכד סביב נושאים מוסכמים ויחד נצא למסע לשינוי המציאות בישראל. נפעל בשטח, ברשת, בתקשורת, בכנסת, בממשלה – ביחד! – למה שרק לאלפיון העליון יהיה לוביסט?!

עורו היא לא מפלגה ולא תנועת מחאה, אלא תנועה לשינוי. בכל החלטה חשובה בישראל עורו תשמיע את קולו של הרוב חזק וברור.

כולנו רוצים שישראל תהיה מקום שטוב וראוי לחיות בו. עכשיו יש לנו הזדמנות לעשות משהו. זו המדינה שלנו, הבית שלנו, ואף אחד לא אחר לא יעשה זאת במקומנו.

התעוררתם? הצטרפו לעורו כבר עכשיו.

בארבעה בספטמבר הולכים לבחירות על הנושאים שחשובים באמת. דברים עומדים להשתנות.

—

צילום: אסף שפיר.

מקור: תנועת עורו.

מה זו תנועת עוּרוּ?

לכל השואלים מה זו תנועת עורו ואין להם מספיק סבלנות לקרוא את ההסברים, יש בשעה טובה סרטון אנימציה קצר שמסביר. אתם מוזמנים לצפות וכמובן לשתף עם אחרים.

תוכן הסרטון

זהו יוני, אזרח מן השורה, בן 37, נשוי ואב לשניים.

ליוני יש בעיה: הוא מבלה רבע מהיום שלו בפקקי תנועה. עברה כבר שנה מאז ששלח לשר יוסי מכתב בנושא. אבל השר יוסי פשוט לא ענה. ובינתיים הופעלו עליו לחצים שונים שהסיחו את דעתו: לוביסטים של בעלי כוח ואינטרסים, התחייבויות קואליציוניות, יועצי תקשורת זועמים. לא פלא שהשר יוסי היה קצת… מנותק.

וכך יוני נשאר תקוע בפקק. טליה ורועי נאלצים לשלם על שיעורים פרטיים לילדים שלהם. נורית מטפלת באמה כי לבית החולים אין מיטה עבורה. מיכל מסתובבת עם גז מדמיע בתיק כי מסוכן ליד הבית שלה. כולם התייאשו והשלימו עם המצב.

אחרי הכל, מה כבר אפשר לעשות לבד? … לבד?

וכך הגיע יוני לעורו. הוא גילה שכמוהו, רובנו חשים חסרי אונים מול הבעיות שלנו, חוששים לעתידנו ומיואשים מנציגי ציבור שאינם דואגים לנו.

עורו היא תנועה חברתית שקמה כדי לשים לזה סוף. לפתור בעיות בנושאים החשובים לכולנו כמו חינוך, יוקר מחיה, שירות ציבורי ועתיד ילדינו.

איך זה קורה? באמצעות מיקוד כוחו של הרוב הישראלי. הכוח שלנו.

עורו מאפשרת לנו להתאגד ובשיתוף עם מומחים וארגונים מקצועיים, לדון ולהחליט מה אנחנו רוצים לתקן ואיך. כך אנחנו יכולים בקלות לתמוך ביוזמות שונות, וכשהרוב נותן את הגיבוי להחלטה – עורו מתרגמת אותה לפעולה.

ביחד, אנחנו יכולים לעשות את כל מה שיוני לא הצליח לעשות לבד:

– ליצור לחץ על נבחרי ציבור

– להפעיל לוביסטים משלנו

– להיעזר בתקשורת החופשית וברשתות החברתיות

– לחבר בין האזרחים לשלטון

אז איך עושים את זה? עורו מספקת זירה אינטרנטית דמוקרטית המאפשרת לכולנו לעבוד יחד לפתרון הבעיות החשובות לנו. באמצעות צוות מקצועי עורו מסוגלת לתרגם את ההחלטות לפעולות בשטח. התנועה ממומנת לטווח ארוך מכספי תרומות, שכמו כל המידע בעורו – שקוף לכל.

אבל עיקר כוחה של התנועה, המנוע של עורו – הוא האנשים. אנחנו. כדי להצליח, עורו צריכה אותנו. אז תצטרפו. תספרו ותשתפו ברשת. קחו חלק בפעילות התנועה ונשנה את המציאות בישראל. ביחד.

יוצרי הסרטון

תנועת עורו

הפקה, בימוי ועיצוב: מיש
אנימציה: רועי מנור
מוזיקה וסאונד: אורי קליאן – SweetSound
קריינות: טליה ברקאי