כנס התעוררות – מפגש הקמה של תנועת עורו – מתוך זמן תל אביב

במקביל לקולות הקוראים לחידוש המחאה החברתית ולפני תקופת הבחירות, התקיים השבוע בשקט-בשקט כנס של "עורו", תנועה חדשה, על-מפלגתית, שבין מייסדיה נמנים האמנים יעל אבקסיס ומיכה שטרית ואנשי העסקים רוני דואק, מריוס נכט ודוד פתאל. אנחנו היינו שם

כתב: יוסי פנטילט

פורסם: זמן תל אביב, 4.5.2012

כנס התעוררות - מפגש הקמה של תנועת עורו - מתוך זמן תל אביב

כנס התעוררות - מפגש הקמה של תנועת עורו - מתוך זמן תל אביב

ריח הבחירות כבר באוויר ומילים כמו "שינוי בסדר העדיפויות", "שוויון בנטל" ו"מעמד הביניים" נזרקות בתדירות הולכת וגדלה. ובין מסיבות עיתונאים וכנסים מתוקשרים של מפלגות שבהקמה ומלפגות קיימות או מתפרקות, נערך ביום שלישי השבוע בשקט-בשקט כנס של "עורו", תנועה חברתית-פוליטית חדשה, על-מפלגתית, ששואפת להביא לשינוי חברתי ארוך טווח בישראל.

האירוע התקיים בקומה השנייה של בניין תעשייתי אפור במרכז תל אביב, וצוות ההיגוי של התנועה הדגיש כי לא מדובר בכנס השקה או כנס יסוד של התנועה, שיתקיימו בקרוב. עם מייסדי התנועה נמנים בני הזוג השחקנית יעל אבקסיס ואיש העסקים רוני דואק וכן ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר אלוף משנה במיל' עומר בר-לב, בנו של הרמטכ"ל חיים בר-לב, המוזיקאי מיכה שטרית, הכוראוגרף אוהד נהרין, השחקן נורמן  עיסא, כוכב "עבודה ערבית", דוד פתאל, בעליה של רשת מלונות פתאל, מריוס נכט, ממייסדי חברת "צ'ק פוינט", עו"ד חנינא ברנדס, הפעילים החברתיית יצחק (ג'קי) אדרי, משה קריף ואופיר יחזקאלי והרב יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק. שני מייסדים נוספים, יואב בן דרור ואיל מלמד, הם בין הוגי הקמפיין הפוליטי של יאיר לפיד. באירוע נכחו גם השרה לשעבר יולי תמיר, יועץ התקשורת נסים דואק ואיש התקשורת רם לנדס. "תמהיל אנושי איכותי שכזה מעולם לא התכנס והקים תנועה", אומר מנכ"ל התנועה תומר טרבס.

דיקטטורה של הסקטורים

ב"עורו" מקווים להצליח איפה שנכשלו לפניהם לא מעט תנועות חברתיות לא מפלגתיות. הם מקווים לייצג את הרוב הדומם, והדוברים אף נקבו במספר מצטרפים של שלושה מיליון כיעד. "רק אנשים בעלי חזון גדול הצליחו לממש את חזונם", אומר טרבס, איש היי-טק, בעל הבלוג "הישראלים" ומחבר הספר "ללקק את המרפק".

"מטרתנו היא לגייס 70 אחוז מהציבור ל"עורו", הכריז נכט בכנס. "רבים מהנוכחים באולם הם אנשים אמידים ומבוססים, החיים שלהם מאוד טובים. אנחנו יכולים להמשיך לנסוע לחופשות סקי ולטמון את הראש בחול בזמן שהחרב מונפת מעל ראשינו. המדינה שלנו ממשיכה בהידרדרות ערכית ומוסרית, מעמד הביניים קורס תחת הנטל ומערכת הבריאות שוקעת".

"אנחנו, הרוב השקט, הליבה של המדינה, המתגייסים לצה"ל ומלשמי המסים, נושאים את האלונקה על גבנו כבר עשרות שנים", אמר בכנס רוני דואק. "בו בזמן מתי מעט קובעים עבורנו ומחליטים בשבילנו באמצעים אנטי-דמוקרטיים. המצב הנוכחי לא יכול להימשך, ולכן אנחנו פה ולא בשביל ללכת. לא כדי לרוץ לכנסת אלא כדי לקיים דו-שיח ולהגיע להסכמות רחבות בנושאים מאוד חשובים עליהם רוב הציבור בישראל חושב אותו דבר".

"במקום דמוקרטיה, קיבנו דוקטטורה של הסקטורים", המשיך נכט. "בכנסת פורסים אותנו לפרוסות קטנות.המפלגות הקטות, לשון המאזניים, מרכזות סביבן כוח שלא מגיע להן. הן קובעות לנו את סדר היום. ההשפעה שלהן על מדיניות הממשלה היא עצומה ללא יחס לגודלה. המפלגה הכי גדולה בכנסת, עם 28 מנדטים, לא משפיעה כמעט במאומה. הרוב, שזה אנחנו, אוכלים אותה כבר שנים. מטריד אותי מה נשאיר אחרינו לילדינו. אנחנו רוצים לשנות את המצב, לייצר דמוקרטיה אמיתית בה הרוב כן קובע וקולו נשמע בצורה ישירה וכל הזמן, ומי שלא יקשיב ויפעל על פי הרוב – ייענש".

פעילות התנועה תממון באמצעות תרומות של חבריה. "מה שנהרס בהרבה מאוד שנים קשה לתקן ברגע", אומר טרבס. "לתנועה שלנו יש תקציב לחמש שנים, מה שמאפשר לנו אורך רוח. אנחנו לא מדברים במונחים של זבנג וגמרנו, אלא על תהליך. אנחנו תנועה בהתארגנות שמטרתה היא להעיר את הרוב הדומם משנתו הארוכה, לקחת בחזרה את ההנהגה ואת קבלת ההחלטות מהשוליים, מהקצוות, מאלה ששומעים אותם העי הרבה בתקשורת וקוראים אותם הכי הרבה בטוקבקים".

בין היתר שוקלים בתנועה להוציא לאור עיתון יומי. בינתיים עמל בימים אלה דור קונפורטי מצוות ההיגוי, מאנשי מחאת האוהלים ברוטשילד ודוקטור לחקר המוח בהשכלתו, על פיתוח פלטפורמה טכנולוגית חדישה, שבאמצעותה יתאפשר באתר האינטרנט של התנועה רב-שיח בין עשרות ומאות אלפי חברי התנועה.

"הטכנולוגיה שינתה כל כך הרבה ביחסים הבין-אישיים", אומר טרבס. "רק הדמוקרטיה נשארה תקועה לפני 100 שנה. אנחנו עדיין הולכים אחת לארבע שנים לשים פתק בקלפי. בחזון שלנו תהיה דמוקרטיה דינמית ומתחדשת, קשובה לציבור. אנשים שלנו עמלים כרגע על מאגר מידע עצום של פרוטוקולים מוועדות שונות בכנסת. נדרוש שקיפות ונקבע סדר יום. לא נחזור על טעויות של קודמינו ונישאר רק ברשת. כשנגיע להסכמות רחבות, נארגן לפי הצורך הפגנות בשטח".

אבל בלי ייצוג בכנסת, איך בדיוק תשנו חוקים? איך תשפיעו על החלטות שמתקבלות בכנסת בנושאים חברתיים ואחרים?

"כדי להשפיע צירפנו כמייסדים אנשים מובילים בעסקים, בתקשורת, בשיווק ובלובינג. במהות, אנחנו א-פוליטיים. המצטרפים לתנועתנו יוכלו להמשיך להיות חברים במפלגה זו או אחרת ולהחזיק בדעות ובעמדות הפוליטיות שלהם. אחנו נדאג שאלה שאינם משתייכים למפלגה יתפקדו באלפיהם למפלגות הגדולות ויצביעו בפריימריז. ככה נשפיע גם מבפנים".

צדק חברתי. מוכר?

שני נושאי ליבה – התחום המדיני-ביטחוני ונושא דת ומדינה – משאירים בתנועה מחוץ לתחום. "לא ניגע בזה", אומר טרבס, "מכיוון שאלה בדיוק נושאים שבהם יוכלו לבצע בנו 'הפרד ומשול' ולהוציא את הרלוונטיות של התנועה. נפעל כדי שכבר בבחירות הקרובות ובאלה שיבואו אחריהן אג'נדת הצדק החברתי תהיה זו שתניע את האנשים ללכת לקלפי ולהצביע. לפני הבחירות נזמין את כל ראשי המפלגות לפאנלים ונבקש מהם להצהיר כי בקטע החברתי הם מאוחדים ויפעלו על פי הסכמת הרוב. יום אחרי הבחירות נשב להם על הראש. לא נרפה עד שיישמו את הבטחותיהם לבוחר".

"בכל מערכות הבחירות בעשורים הקודמים הבוחר הצביע על פי השאלה אם יש או אין פיגועים", אמר נכט בכנס, "אבל יש מספיק נושאים חשובים אחרים מטרידים, כמו חינוך, בריאות, ביטחון אישי, משילות, בירוקרטיה, שלטון החוק, שוויון וכן הלאה. אנחנו מבקשים לבנות הסכמה רחבה ככל האפשר. אנחנו לא קופצים על עגלת הקדמת הבחירות והגינו את הרעיון להקמת התנועה לפני מחאת האוהלים".

ב"עורו" מביאים כמודלים לחיקוי את תנועת move on האמריקנית, שמנתה עשרה מיליון איש בארצות הברית ולה מניות רבות בבחירתו של אובמה לנשיא; ואת תנועת Get up האוסטרלית, שהעלתה ליוטיוב סרטון על עמלות הבנקים המוגזמות, שזכה ל-30 מיליון צפיות. "המצב הקיים בו השוליים הקיצוניים מושכים את הרוב דורש תיקון", מסכם טרבס, שוויתר על הצעה קוסמת המחברת היי-טק היושבת בעמק הסיליקון בקליפורניה כדי להשפיע חברתית בישראל. "אנחנו שלושה מיליון אנשים שמסכימים על 70 אחוזים מהנושאים. אפשר לבחור בדרך הקלה: הרוב הדומם ימשיך לגלות ייאוש, להיות אדיש, נאיבי וציני למתרחש במדינה שלו. אפשר גם אחרת. הגיע הזמן שהרוב בציבור הישראלי, זה שנושא בנטל, ייתן את הטון. אם לא נעשה מעשה היום, מחר ילדינו ירצו לרדת מהארץ ולנסוע לאמריקה".

עורו - זמן תל אביב - חלק ראשון - 4.5.12

עורו - זמן תל אביב - חלק ראשון - 4.5.12

 

עורו - זמן תל אביב - חלק שני - 4.5.12

עורו - זמן תל אביב - חלק שני - 4.5.12

כתיבת תגובה