איריס לביא מראיינת את תומר טרבס, ברשת ב' של קול ישראל, בנושא תעמולת בחירות באינטרנט, בעקבות ההחלטה התקדימית בעניין הבית היהודי נ' הליכוד ופייסבוק, המחילה את חוק דרכי התעמולה על תעמולת בחירות ברשת
שודר (חי) במקור ביום ג', 8 בינואר 2013, בשעה 18:45, שבועיים לפני בחירות ינואר 2013
תעמולת בחירות באינטרנט – קטעים מתוך ראיון הרדיו של רשת ב'
תומר טרבס אצל איריס לביא
* לקריאה נוספת והעמקה מעט יותר "משפטית": החלת חוק דרכי תעמולה על האינטרנט – חידוש משפטי.
(לא תמלול מדוייק)
איריס, בחדשות עדכנו כי יו"ר ועדת הבחירות הורה לצנזר משפט בתשדיר תעמולה של "עוצמה לישראל", אבל במקביל אני רואה את אותה המודעה בפייסבוק, כולל המשפט המצונזר מהטלוויזיה.
השכל הישר אומר, שאם משפט מסויים מסית לגזענות, אז הוא צריך להיות אסור הן בטלוויזיה והן באינטרנט, ללא קשר לאמצעי התקשורת.
בעיניי, מוטב לא להתערב בתכנים של התעמולה, אבל בכל מקרה – הדין צריך להיות אחיד: אסור או מותר בטלוויזיה, אותו הדבר גם באינטרנט.
הסיפור של תעמולת הבחירות באינטרנט מתחיל לפני קצת יותר מעשור, כשמפלגת ש"ס עתרה נגד השתתפות של אופיר פינס בצ'ט מקוון ודרשה לאסור על תעמולת בחירות באינטרנט באופן גורף.
השופט חשין קבע אז כי בהיעדר הוראות מפורשות בחוק דרכי התעמולה, אין סיבה להגביל את חופש הביטוי ברשת, ולכן – החוק לא חל על תעמולה ברשת.
אפשר להבין את הפסיקה אז לאור הדרך שהחוק התפתח לאורך השנים – בכל פעם שנוסף אמצעי תקשורת, תקנו את החוק והוסיפו הוראות לגבי תעמולה – מודעות מודפסות, פרסום חוצות, רדיו, טלוויזיה, רדיו אזורי.
המחוקק רדף אחרי הטכנולוגיה, אבל לגבי האינטרנט – לא תוקן החוק, ולכן נקבע שהרשת מחוץ לתחולת חוק דרכי התעמולה והכל מותר.
מאז ההחלטה בעניין ש"ס, זה היה הכלל ויושבי ראש וועדת הבחירות דחו בקשות שנגעו לתעמולה ברשת. למעשה, גם מפלגת ש"ס הכירה בכך וכיום היא פעילה מאוד ברשת. לאחרונה אפילו ראיתי מודעה שלה בתוך אפליקציה באייפון שם היא מקדמת את עמוד הפייסבוק שלה.
והנה, בשבוע שעבר, יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, קיבל החלטה תקדימית, שהופכת את ההלכה בפועל ופותחת פתח להחלת כללי תעמולת הבחירות גם באינטרנט.
סיפור המעשה היה שרשימת הבית היהודי עתרה נגד הליכוד, בטענה כי אנשי הליכוד פרסמו בפייסבוק מודעות תעמולה כנגד הבית היהודי, מבלי להזדהות על גבי המודעות.
עכשיו, החוק אוסר על תעמולת בחירות אנונימית, אבל הסעיף נקבע במפורש ביחס למודעות מודפסות. לפי ההלכה עד היום, אפשר היה לצפות שמכיוון שמדובר ברשת, השופט ידחה את הבקשה ויאפשר תעמולה חופשית.
אלא שהשופט רובינשטיין קבע, כי על פי תכלית החוק ומבחן השכר הישר, ההגבלה על תעמולה אנונימית צריכה לחול גם ברשת. הוא אף הרחיב וכתב כי אין מקום לקביעה גורפת, לפיה החוק אינו חל על פרסום מודעות באינטרנט.
בהתאם, קבע כי על הליכוד להבהיר אם המפלגה עומדת מאחורי הפרסום באינטרנט ואם היא תואיל להימנע מפרסום אנונימי שכזה, לרבות ברשת האינטרנט.
לאור התקדים, המצב החדש הוא כי, בשינויים המחוייבים, אפשר לצפות שהמהות של מגבלות בחוק התעמולה תחול גם באינטרנט. דוגמאות אפשריות:
- איסור על שימוש בצה"ל באופן העשוי ליצור רושם כי הצבא מזוהה עם המפלגה.
- איסור שימוש בנכסי ציבור ובכספים של גוף ממשלתי.
- הגבלה על שיתוף ילדים מתחת לגיל 15 (למעט בפעילות שגרתית).
- איסור על מודעות אנונימיות מטעם מפלגות.
- איסור על הפרעה בלתי הוגנת.
עוד דוגמה מעניינת: חוק הבחירות קובע (סעיף 129), שיש להפסיק את התעמולה ברדיו ובטלוויזיה החל מהשעה 7 בערב ביום שלפני יום הבחירות. אם יידרש לכך יו"ר ועדת הבחירות, הוא יצטרך לקבוע האם זה נכון גם לגבי הרשת, שבה חלק מן השידורים זהים למעשה לטלוויזיה, עם אולפן ושידור חי ווידיאו והכל. עוד נראה.
לטעמי, ההחלטה היא צעד בכיוון הרצוי. בכנסת הבאה, אפשר לקוות, שהמחוקק יתקן את חוק דרכי התעמולה ויתאים אותו למציאות, אבל הפעם – במקום להוסיף תיקון בנוגע לאינטרנט, אני הצעתי במחקר שלי ועדיין מציע – לקבוע הוראות מהותיות, אשר יחולו באופן נייטרלי מבחינה טכנולוגית, בלי קשר לאמצעי התקשורת.
חשוב שתעמולת הבחירות תיעשה בצורה הוגנת ומזמינה, כדי לא להרחיק את הציבור מהמשחק הפוליטי. התעמולה אמורה לעודד אנשים להשתתף ולהצביע, ולא להיפך.
לסיום, ברשותך איריס, כמו שיש משוגעים לאירוויזיון, יש גם מי שעוקבים בדריכות אחרי תעמולת הבחירות, ואני מזמין את מי שמתעניין עוד בנושא תעמולת הבחירות באינטרנט ובכלל לבקר בבלוג שלי "הישראלים" ולקרוא עוד.
תודה.
* לקריאה נוספת והעמקה מעט יותר "משפטית": החלת חוק דרכי תעמולה על האינטרנט – חידוש משפטי.