המאבק הציבורי לביטול האגרה הצליח. באופן טבעי, מתעוררות שמועות ועולים ספקות. לא להיבהל. אנחנו נמשיך בנחישות עד ליישום ההחלטה. ובינתיים, מצורפות תשובות ראשוניות וכתבה של גל"צ

ההחלטה החשובה, מבחינת המאבק הציבורי, היא להפסיק את גביית האגרה. על כך נלחמנו, ואפשר לשמוח ולברך על התוצאה. למעשה, יצאתי למאבק לביטול האגרה כדי להשיב את התקווה, כי התארגנות אזרחית יכולה עדיין לשנות דברים במדינה, ואני מקווה שההצלחה של כולנו ביחד תפיח רוח חדשה במאבקים חברתיים חשובים אחרים.

* רוצים לדעת עוד על הבית החברתי? לחצו על הקישור: "הבית החברתי".

ביטול האגרה נעשה במסגרת רפורמה רחבה יותר ברשות השידור, אשר במסגרתה מתוכננת סגירת רשות השידור במתכונתה הנוכחית ופתיחת גוף שידור ציבורי אחר, איכותי ועצמאי, שאינו נסמך על אגרה ואינו תלוי בפוליטיקאים. שילוב הנושאים גרם לבלבול מסויים וקיבלתי מספר רב של שאלות לגבי שמועות שליליות לגבי הצלחת המאבק. ניסיתי לרכז כאן שאלות שחוזרות על עצמן ולהשיב ככל הניתן. אתם מוזמנים לפנות אלי עם שאלות נוספות.

כתבה של גלי צה"ל בנושא ביטול האגרה

במקביל לקריאה, אתם מוזמנים להאזין ברקע לכתבה של עומר קידרון, בתכנית בוקר טוב ישראל בגלי צה"ל עם אסף ליברמן, מיום שישי, 7.3.2014, שבה מתוארים צדדים שונים של ההחלטה. בין היתר, אמרתי שם: "בלי הלחץ החברתי של 85 אלף חברי העמוד "מבטלים את אגרת הטלוויזיה" והעתירה שלנו לבג"ץ, נושא האגרה לא היה נכלל ברפומה של רשות השידור. המאבק הציבורי כאן הוכיח, שהתארגנות אזרחית יכולה לשנות את המציאות".

אפשר לבטל את הוראת הקבע של האגרה

נכון, ואפילו רצוי! אגף הגבייה של רשות השידור פועל ללא תקציב שנתי מאושר, כנדרש בחוק, ללא שקיפות וללא פיקוח. אין איש יודע מה בדיוק קורה שם, ומעט המידע שדולף מרמז על שחיתות גואה. על כן, לתת לאגף הגבייה גישה חופשית לחשבון הבנק שלנו נשמע כמו רעיון גרוע. ממילא, בזכות המאבק שלנו, האגרה תבוטל וזו של שנת 2014 תהיה האחרונה. כל עוד לא שונה החוק, יש לשלם, אבל נותרה רק עוד מחצית אחת, בסך 172.5 ש"ח, לתשלום בחודש יולי. אפשר לשלם בקלות באתר האינטרנט של הרשות או בדואר. היתרון של הוראת הקבע הוא בחלוקה לתשלומים, אבל זה כבר לא רלוונטי. כדי להימנע ממצב שברגע האחרון ינסה אגף הגבייה להוריד לכם תשלומים נוספים, אולי אפילו בראשית 2015, כדאי לבטל את הוראת הקבע. אפשר לעשות זאת בקלות בהוראה לבנק שלכם. למה אתם מחכים?

ביטלו את האגרה, אבל יגבו את הכסף מאיתנו דרך מס הכנסה

לא נכון. ביטלו את האגרה והמצב החדש יהיה טוב בהרבה. אמנם רשות השידור החדשה שתקום תקבל תקציב ממשרד האוצר, אבל יש בכך ארבעה הבדלים משמעותיים מן האגרה: (1) התקציב יהיה נמוך בהרבה, כך שהנטל על הציבור יפחת במחצית לפחות; (2) הכנסות האוצר נגבות באופן פרוגרסיבי, כלומר בעלי הכנסה גבוהה משלמים יותר מבעלי הכנסה נמוכה, בשונה מן האגרה שנגבתה באופן רגרסיבי, כך שמשפחה עם שלושה מסכי פלזמה ענקיים שילמה אותו דבר כמו משפחה עם מסך קטנטן שחור-לבן; (3) אגף הגבייה הפעיל מנגנון בזבזני, שעלה בעצמו מיליוני שקלים, וכן השיג גבייה לא יעילה של כמחצית בלבד – כל אלה מבוטלים; (4) עגמת הנפש העצומה שנגרמה לציבור מן הגבייה הישירה עם קבלת מכתבי האיומים תיעלם מן העולם ותעלה את רמת האושר של כולנו.

ביטלו את האגרה, אבל היה צריך לסגור את רשות השידור

לא נכון. אין קשר בין האגרה ובין רשות השידור. ההישג הגדול הוא ביטול האגרה. ההחלטה בנוגע להמשך קיומו של שידור ציבורי אינה קשורה וניתן היה לעשותה עם או בלי אגרה. באופן אישי, אני סבור ששידור ציבורי אמיתי, מנותק מאימת הפוליטיקאים, עם צוות מקצועי איכותי ותקציב שמרני ומנוהל היטב, יכול לעשות שירות עצום עבור הציבור. הרפורמה הנוכחית מנסה להקים שידור ציבורי כזה, וימים יגידו אם זה יצליח, אבל אין שום קשר להישג של ביטול האגרה.

ביטלו את האגרה, אבל יגבו את כל הכסף דרך רשיון הרכב

לא נכון. קודם כל, את האגרה שנדרשנו לשלם במשך שנים באמצעות הוראת קבע או טופסי תשלום מבטלים ולא נידרש לשלמה יותר. כחלק מהתשלום השנתי על רשיון הרכב, נגבה סכום נוסף המשמש כמקור תקציבי של רשות השידור, כשריד היסטורי של אגרת הרדיו. למיטב הבנתי, אין שינוי בגביית סכום זה, אבל עוד מוקדם מכדי לדעת מה יעלה בגורלו. בכל אופן, מדובר במס שנגבה בצורה יעילה מאוד, יש לו חסרונות ויתרונות, אבל הוא אינו חלק מן האגרה שיצאנו כנגדה ואכן בוטלה. מה שבטוח, לא יעלו את הסכום הזה כדי לפצות על אבדן האגרה.

ביטלו את האגרה, אבל זו רק המלצה והיא בטח לא תבוטל באמת

נכון ולא נכון. אמנם כרגע מדובר רק על המלצה, אשר יישומה מתוכנן להימשך שנה עד מרץ 2015 ונדרשים אישורים בכנסת ובממשלה, אלא שיש סיכוי טוב שהיא כן תיושם. מאחורי ההמלצה ניצבים שר התקשורת ביחד עם שר האוצר וגם ראש הממשלה הביע תמיכתו. בנוסף, גם מטה המאבק מתכוון להמשיך בהתמדה בליווי התהליך כדי לוודא שיבוצע כמובטח. מותר להיות פסימיים, אבל זה לא עוזר לשום דבר בחיים. עדיף להיות אופטימיים וגם לעזור למציאות לנוע בכיוון הנכון. האגרה תבוטל.

המאבק הציבורי הביא לביטול האגרה ושר התקשורת מנסה לקחת קרדיט

נכון, אבל מגיע לו קצת. בלעדי המאבק הציבורי העיקש, ביטול האגרה לא היה נכלל ברפורמה ברשות השידור. פעמים רבות הטיחו בנו שאין לנו סיכוי, כולל בשמו של שר התקשורת ומתוך לשכתו, ובכל זאת התמדנו כנגד הזרם. למעשה, עד לסמוך להגשת המלצות הוועדה המקצועית, ביטול האגרה לא נכלל בהמלצות. רק הלחץ המתמיד של חברי המאבק ולקראת הישורת האחרונה העתירה לבג"ץ, דחפו את שר התקשורת לכלול את ביטול האגרה ברפורמה. עוד יותר מכך, כבר שנים רבות ידוע שיש רוב גדול בציבור בעד ביטול האגרה, אבל זה לא קרה. היה זה המאבק הציבורי שהפך את ביטול האגרה לשיחת היום, משך נציגי ציבור להתבטא כנגדה, ולבסוף אילץ את שר התקשורת לפעול. למרבה הצער, כאשר הכריז שר התקשורת על הרפורמה, הוא לא נתן קרדיט לציבור ולמטה המאבק, וחבל. זו לא בושה להיות קשוב לציבור. ובכל זאת, אנחנו לא קטנוניים. זה התפקיד שלו לקחת קרדיט ואנחנו שמחים על התוצאה. מגיע לשר התקשורת קרדיט על האומץ לקבל את ההחלטה, במקום שקודמיו לא עשו זאת, ואני מברך אותו על כך ומקווה לסייע לו בתהליך היישום ככל הניתן.

ביטלו את האגרה, אבל מאות עובדים יפוטרו בשל כך

לא נכון. אמנם עומדים לפטר רבים מן העובדים ברשות השידור, אך אין לכך קשר לביטול האגרה. אפשר היה לבטל את גביית האגרה ולהמשיך לקיים את רשות השידור על קלקוליה. פיטורי העובדים הם חלק מן הרפורמה ברשות השידור, שנועדה לפתח שידור ציבורי איכותי ועצמאי, ואפשר היה לעשות כן גם עם אגרה. בשורה התחתונה, ביטול האגרה לא הביא כשלעצמו לפיטורי עובדים, למעט עובדי אגף הגבייה. אגב, מתחילת הדרך קראנו להציע לעובדי אגף הגבייה להשתלב ברשות המיסים, שמרחיבה את שורותיה, בהנחה שהם מתאימים.

ביטלו את האגרה, אבל עדיין צריך לשלם

נכון, אבל יש תקווה. ההמלצה לביטול האגרה הציבה תאריך יעד בחודש מרץ 2015, בעוד כשנה. עד ליישום ההחלטה, החוק עודנו בתוקף ולכאורה יש לשלם את אגרת 2014, ובוודאי חובות עבר. עם זאת, העתירה לבג"ץ כנגד האגרה תלויה ועומדת ונקבע כי יערך דיון בפני הרכב שופטים. בין היתר, אנחנו טוענים בעתירה, כי בהיעדר תקציב מאושר – כנדרש בחוק שרשות השידור מתעלמת ממנו – אין לרשות השידור כל סמכות לגבות אגרה כלל. אפשר לקוות שבית המשפט יעצור את גביית האגרה ולכן המלצתי לשלם רק את המחצית הראשונה של אגרת 2014 (המחצית השנייה נדרשת רק בחודש יולי 2014). לרשות השידור יש מספיק נכסים למימוש, כדי לממן את שנת הפעילות האחרונה ואת הרפורמה.

ביטלו את האגרה, האם יתנו לכולם החזרים?

כן, בחלומות. וגם שם לא בטוח 🙂

ראיון של תומר טרבס בערוץ 2 אצל אברי גלעד והילה קורח

* יש לכם פייסבוק? תנו בבקשה לייק לעמוד של תומר כדי לשמור על קשר: קישור פייסבוק.

** הרבה עוד לפנינו. הקדישו בבקשה דקה להצטרפות לעצומה, כדי לחזק את המאבק, לשמור על קשר ולהתעדכן לגבי פעולות נוספות במסגרת המאבק הציבורי. כל קול משפיע וביחד – נבטל את האגרה ובכלל נשפר את מציאות החיים בישראל. לחצו על הקישור – עצומה לביטול האגרה.

עם החרפת המאבק הציבורי לביטול אגרת הטלוויזיה תחת הכותרת "העם דורש לבטל את האגרה", התראיין תומר טרבס אצל יעל דן בגלי צה"ל היום, 28 באוקטובר 2013, סיפר על חרם הצופים הגדול והזמין את המאזינים להצטרף. ההקלטה מצורפת כאן. תודה רבה ליעל דן ולצוות תכנית הרדיו עושים צהריים.

מתוך הראיון: לנפץ את המיתוס

צריך לנפץ את המיתוס שיש קשר בין שידור ציבורי איכותי ובין אגרה. עובדה, האגרה עד היום נכשלה ביצירה של שידור ציבורי איכותי ומנגד יש הרבה שירותים ציבוריים אחרים בלי אגרה.

יש רוב מוחלט בציבור שצריך לבטל את האגרה, אבל מורחים את זה עוד שנה ועוד שנה בעלות של מעל מיליארד שקלים בשנה. זה סכום עצום!

לי חשוב שלאנשים תהיה תקווה שמאבק ציבורי יכול עדיין לשפר את מציאות החיים בישראל.

יעל דן (אחרי תגובת רשות השידור): אתה מסית לעבור על החוק תומר…

אני פועל כמתנדב מהבית והם ישר שולחים עורכי דין ומהלכים אימים… הם יורים לעצמם ברגל.

* האזנתם וקראתם עד כאן ורוצים עוד מידע? אתם מוזמנים לצפות בקטע וידיאו של חמש דקות: ראיון בערוץ 10 אצל אורלי וגיא בנושא ביטול האגרה.

** הקדישו בבקשה דקה להצטרפות לעצומה, כדי לחזק את המאבק, לשמור על קשר ולהתעדכן לגבי פעולות נוספות במסגרת המאבק הציבורי. כל קול משפיע וביחד – נבטל את האגרה ובכלל נשפר את מציאות החיים בישראל. לחצו על הקישור – עצומה לביטול האגרה.

*** אל תשכחו לבקר בעמוד המאבק בפייסבוק ולהצטרף עם לייק: מבטלים את אגרת הטלוויזיה.

ההפגנה האלקטרונית לביטול האגרה הגיעה ללמעלה מ- 330,000 איש. המאבק ממשיך ועובר בקרוב לפעולה הבאה, עד שביחד נצליח לבטל את אגרת הטלוויזיה

העם דורש לבטל את האגרה

בשבוע שעבר ערכנו את ההפגנה האלקטרונית הגדולה בישראל, שבה הצבנו לראשונה תביעה להצגת לוח זמנים ופנינו לממשלה בקריאה: אל תוציאו את דרישת תשלום אגרת הטלוויזיה לשנת 2014.

המפגינים התבקשו להפיץ הלאה את כרזת ההפגנה בעיקר בפייסבוק, אבל גם בדואר האלקטרוני ובעולם האמיתי, תוך דגש על פנייה לנבחרי ציבור ולגופי תקשורת.

ההיענות הייתה מרשימה מאוד, אלפים רבים של מפגינים שיתפו את הכרזה והפיצו אותה והתוצאות לא איחרו להגיע. על פי מדדי המערכת של פייסבוק, מסר ההפגנה "העם דורש לבטל את האגרה" הגיע ללמעלה מ- 330,000 איש בישראל. זה מספר עצום של אנשים, שיכולים למלא את כל אצטדיוני הכדורגל בישראל ביחד, ועוד יישארו הרבה אנשים בחוץ.

גם גופי התקשורת הביעו עניין, סיקרו את ההפגנה וסייעו בהפצת המסר בצורה יפה. תודה למערכות גופי התקשורת בכלל, ובפרט תודה לערוץ 2 (חי בלילה עם נדב בורנשטיין), אתר מאקו, חדשות וואלה!, פורבס (Forbes), ולרדיו ללא הפסקה (ההקלטה למטה).

עתה, אנחנו ממשיכים במאבק בצורה מאורגנת, ובמסגרתו מתוכננות מספר פעולות בקרוב מאוד וכן פעילות לובי בכנסת. נמשיך הלאה בהתמדה עד שביחד, נבטל את אגרת הטלוויזיה.

חגי גולן ורנה מצליח מראיינים את תומר טרבס ברדיו ללא הפסקה

בעקבות ההפגנה, התראיינתי גם אצל חגי גולן ורנה מצליח ברדיו ללא הפסקה. הם שמרו על סקפטיות ולא הקלו, אבל אני מקווה שההתמדה שלנו תשתלם ונוכיח כי התארגנות אזרחית עדיין יכולה לשפר את מציאות החיים בישראל.

אפשר להאזין לראיון כאן, אם כי האיכות נמוכה, אז צריך להגביר את העוצמה:

* אפשר לצפות גם בראיונות מוצלחים יותר בטלוויזיה בנושא ביטול האגרה, בערוץ 2 ובערוץ 10.

ההפגנה לביטול האגרה – תמצית הכיסוי בתקשורת

המספרים המדווחים בכתבות היו מאמצע היום. כמויות השיתוף והלייקים הגיעו לאלפים רבים והחשיפה הייתה עצומה.

ואם כבר קראתם עד כאן והנושא יקר ללבכם, אל תעזבו בלי להצטרף לעצומה, שעליה חתומים כבר אלפי אנשים: לבטל את האגרה.

למי להצביע בבחירות?

לקראת הבחירות הכלליות, העלתה תנועת עורו משחק שעוזר למתלבטים להחליט עבור מי להצביע.

השבוע התראיינתי בגלי צה"ל אצל רזי ברקאי וסיפרתי על עורו ועל המשחק החדש:

משחק הבחירות של עורו

המשחק מציג ציטוטים בעילום שם של ראשי מפלגות, אתם מוזמנים לדרג את מידת ההזדהות שלכם, ובסופו של דבר לקבל ניתוח של העדפותיכם האישיות ומידע נוסף אודות המועמדים.

מוכנים להתחיל? לחצו על הקישור: פוליטיקלי קורקט – תנועת עורו.

קטעים מתוך הראיון

שודר במקור: גלי צה"ל, רזי ברקאי, 15 בינואר 2013.

(לא תמלול מדוייק)

תומר טרבס, ממייסדי תנועת עורו.

עורו היא תנועה חברתית לייצוג הרוב – אנחנו מנסים לעורר את הציבור למעורבות. בקשר עם הבחירות, זה אומר קודם כל לצאת ולהצביע – ויחד עם התאחדות הסטודנטים ומתפקדים אנחנו עורכים סדרה של אירועים ומפגשים לעידוד הצבעה.

אבל הרבה מתלבטים פונים ושואלים: למי להצביע?

העלנו באתר תנועת עורו משחק בשם "פוליטיקלי קורקט" שם תוכלו לראות מי המועמדים חושבים כמוכם, ללמוד על הדיעות שלהם ולקרוא מה הם עשו בכנסת האחרונה ובכלל.

המשחק מציג ציטוטים אנונימיים, ולגבי כל אחד אתה צריך ללחוץ אם אתה מזדהה או לא. רק אז ייחשף מי אמר את הציטוט, ותמשיך הלאה.

בסוף המשחק, יוצג לך מי המועמדים שאיתם אתה מזדהה במיוחד, וגם מידע נוסף משותפים של עורו, כמו התנועה לאיכות השלטון וכנסת פתוחה.

רזי, ברשותך יש לי אזהרה חשובה. אתה יודע, כשמתכנן המשחק של עורו, דור קונפורטי, הציג לי את הקונספט, אני חשבתי שהציבור לא ירצה לשחק. אבל הנה האזהרה: מדובר במשחק מדבק מאוד ואלפים כבר השתתפו. אני מזמין את הציבור לבחון בעצמו באתר של עורו.

איריס לביא מראיינת את תומר טרבס, ברשת ב' של קול ישראל, בנושא תעמולת בחירות באינטרנט, בעקבות ההחלטה התקדימית בעניין הבית היהודי נ' הליכוד ופייסבוק, המחילה את חוק דרכי התעמולה על תעמולת בחירות ברשת

שודר (חי) במקור ביום ג', 8 בינואר 2013, בשעה 18:45, שבועיים לפני בחירות ינואר 2013

תעמולת בחירות באינטרנט – קטעים מתוך ראיון הרדיו של רשת ב'

תומר טרבס אצל איריס לביא

* לקריאה נוספת והעמקה מעט יותר "משפטית": החלת חוק דרכי תעמולה על האינטרנט – חידוש משפטי.

(לא תמלול מדוייק)

איריס, בחדשות עדכנו כי יו"ר ועדת הבחירות הורה לצנזר משפט בתשדיר תעמולה של "עוצמה לישראל", אבל במקביל אני רואה את אותה המודעה בפייסבוק, כולל המשפט המצונזר מהטלוויזיה.

השכל הישר אומר, שאם משפט מסויים מסית לגזענות, אז הוא צריך להיות אסור הן בטלוויזיה והן באינטרנט, ללא קשר לאמצעי התקשורת.

בעיניי, מוטב לא להתערב בתכנים של התעמולה, אבל בכל מקרה – הדין צריך להיות אחיד: אסור או מותר בטלוויזיה, אותו הדבר גם באינטרנט.

הסיפור של תעמולת הבחירות באינטרנט מתחיל לפני קצת יותר מעשור, כשמפלגת ש"ס עתרה נגד השתתפות של אופיר פינס בצ'ט מקוון ודרשה לאסור על תעמולת בחירות באינטרנט באופן גורף.

השופט חשין קבע אז כי בהיעדר הוראות מפורשות בחוק דרכי התעמולה, אין סיבה להגביל את חופש הביטוי ברשת, ולכן – החוק לא חל על תעמולה ברשת.

אפשר להבין את הפסיקה אז לאור הדרך שהחוק התפתח לאורך השנים – בכל פעם שנוסף אמצעי תקשורת, תקנו את החוק והוסיפו הוראות לגבי תעמולה – מודעות מודפסות, פרסום חוצות, רדיו, טלוויזיה, רדיו אזורי.

המחוקק רדף אחרי הטכנולוגיה, אבל לגבי האינטרנט – לא תוקן החוק, ולכן נקבע שהרשת מחוץ לתחולת חוק דרכי התעמולה והכל מותר.

מאז ההחלטה בעניין ש"ס, זה היה הכלל ויושבי ראש וועדת הבחירות דחו בקשות שנגעו לתעמולה ברשת. למעשה, גם מפלגת ש"ס הכירה בכך וכיום היא פעילה מאוד ברשת. לאחרונה אפילו ראיתי מודעה שלה בתוך אפליקציה באייפון שם היא מקדמת את עמוד הפייסבוק שלה.

והנה, בשבוע שעבר, יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, קיבל החלטה תקדימית, שהופכת את ההלכה בפועל ופותחת פתח להחלת כללי תעמולת הבחירות גם באינטרנט.

סיפור המעשה היה שרשימת הבית היהודי עתרה נגד הליכוד, בטענה כי אנשי הליכוד פרסמו בפייסבוק מודעות תעמולה כנגד הבית היהודי, מבלי להזדהות על גבי המודעות.

עכשיו, החוק אוסר על תעמולת בחירות אנונימית, אבל הסעיף נקבע במפורש ביחס למודעות מודפסות. לפי ההלכה עד היום, אפשר היה לצפות שמכיוון שמדובר ברשת, השופט ידחה את הבקשה ויאפשר תעמולה חופשית.

אלא שהשופט רובינשטיין קבע, כי על פי תכלית החוק ומבחן השכר הישר, ההגבלה על תעמולה אנונימית צריכה לחול גם ברשת. הוא אף הרחיב וכתב כי אין מקום לקביעה גורפת, לפיה החוק אינו חל על פרסום מודעות באינטרנט.

בהתאם, קבע כי על הליכוד להבהיר אם המפלגה עומדת מאחורי הפרסום באינטרנט ואם היא תואיל להימנע מפרסום אנונימי שכזה, לרבות ברשת האינטרנט.

לאור התקדים, המצב החדש הוא כי, בשינויים המחוייבים, אפשר לצפות שהמהות של מגבלות בחוק התעמולה תחול גם באינטרנט. דוגמאות אפשריות:

• איסור על שימוש בצה"ל באופן העשוי ליצור רושם כי הצבא מזוהה עם המפלגה.
• איסור שימוש בנכסי ציבור ובכספים של גוף ממשלתי.
• הגבלה על שיתוף ילדים מתחת לגיל 15 (למעט בפעילות שגרתית).
• איסור על מודעות אנונימיות מטעם מפלגות.
• איסור על הפרעה בלתי הוגנת.

עוד דוגמה מעניינת: חוק הבחירות קובע (סעיף 129), שיש להפסיק את התעמולה ברדיו ובטלוויזיה החל מהשעה 7 בערב ביום שלפני יום הבחירות. אם יידרש לכך יו"ר ועדת הבחירות, הוא יצטרך לקבוע האם זה נכון גם לגבי הרשת, שבה חלק מן השידורים זהים למעשה לטלוויזיה, עם אולפן ושידור חי ווידיאו והכל. עוד נראה.

לטעמי, ההחלטה היא צעד בכיוון הרצוי. בכנסת הבאה, אפשר לקוות, שהמחוקק יתקן את חוק דרכי התעמולה ויתאים אותו למציאות, אבל הפעם – במקום להוסיף תיקון בנוגע לאינטרנט, אני הצעתי במחקר שלי ועדיין מציע – לקבוע הוראות מהותיות, אשר יחולו באופן נייטרלי מבחינה טכנולוגית, בלי קשר לאמצעי התקשורת.

חשוב שתעמולת הבחירות תיעשה בצורה הוגנת ומזמינה, כדי לא להרחיק את הציבור מהמשחק הפוליטי. התעמולה אמורה לעודד אנשים להשתתף ולהצביע, ולא להיפך.

לסיום, ברשותך איריס, כמו שיש משוגעים לאירוויזיון, יש גם מי שעוקבים בדריכות אחרי תעמולת הבחירות, ואני מזמין את מי שמתעניין עוד בנושא תעמולת הבחירות באינטרנט ובכלל לבקר בבלוג שלי "הישראלים" ולקרוא עוד.

תודה.

* לקריאה נוספת והעמקה מעט יותר "משפטית": החלת חוק דרכי תעמולה על האינטרנט – חידוש משפטי.

תנועת עורו מכריזה על בחירות בארבעה בספטמבר

ראיון של מנכ"ל תנועת עורו, תומר טרבס, עם יעל דן בתכנית "עושים צהריים" בגלי צה"ל

שודר במקור: 12.8.12 בשעה 13:40

לחצו להאזנה:

 

הראיון במלואו

יעל דן: עורו – תנועה שמבטיחה לנו בחירות בארבעה בספטמבר. אמנם הבחירות לכנסת לא יתקיימו, המועד הזה בוטל, אבל תנועת עורו מבטיחה לנו יתקיימו גם יתקיימו בחירות. שלום תומר טרבס, מנכ"ל תנועת עורו.

תומר טרבס: צהריים טובים, יעל.

יעל דן: מה אנחנו בוחרים בארבעה בספטמבר?

תומר טרבס: קודם כל מה אנחנו לא בוחרים. אנחנו לא בוחרים מפלגות, כדי שעוד פעם נתאכזב. אלא במקום לבחור אנשים, אנחנו בוחרים את הנושאים. אבל אולי בכמה שניות על מה זה עורו –

יעל דן: אנחנו צריכים לעשות את זה בקיצור, אבל אתה מעמיד לנו את רשימת הנושאים ומתוכה אנחנו צריכים לבחור?

תומר טרבס: יותר מזה. תנועת עורו היא תנועה לייצוג הרוב בישראל. מתוך הרגשה שלא ממש סופרים אותנו, ושפעם בכמה שנים לזרוק פתק זה לא מספיק, הקמנו תנועה רחבה מאוד שבאה לאגד הרבה אנשים, שיחליטו יחד מה חשוב להם, ואז בכל החלטה חשובה בישראל, להשמיע את הקול של הרוב חזק וברור. כדי להתחיל, אנחנו מזמינים באמת לבחירות בארבעה בספטמבר. חברי התנועה, שזה בעצם הציבור הרחב בישראל, יקבע מה הדברים הראשונים שעליהם נצא לדרך.

יעל דן: באיזה אופן זה יהיה?

תומר טרבס: קודם כל יש לנו אתר אינטרנט מדהים שבו כל אחד יכול לקחת חלק, גם אחרי הבחירות בכל מה שנעשה, וזה פשוט – או באינטרנט, באתר שלנו, או — בקלפיות.

יעל דן: מה אנחנו צריכים לעשות שם? יש לנו אפשרויות בחירה? אנחנו צריכים להמציא את סדר העדיפויות שלנו… מה אתם נותנים לנו לבחור בעצם?

תומר טרבס: האלפים הראשונים של החברים בתנועת עורו קבעו רשימה של נושאים שבהם התנועה עוסקת.

יעל דן: או! אוקיי.

תומר טרבס: תחת כל נושא בחרנו שתי הצעות לטיפול, שהן כרגע נמצאות כבר בדיון ומעצבים את מה אפשר לעשות בהן.

יעל דן: אז אנחנו צריכים לבחור אחת משתי אפשרויות בכל נושא שאתם בחרתם?

תומר טרבס: פחות או יותר. בגדול, אפשר לבחור חמש אפשרויות מתוך מגוון, אפשר גם להציע דברים נוספים, כאשר בסוף הבחירות אנחנו עם הדברים האלה נצא החוצה.

יעל דן: דוגמה?

תומר טרבס: למשל, תחת משק וכלכלה, חברי התנועה הציעו את הנושא של עמלות וריביות הבנקים ללקוחות ועסקים קטנים כמשהו שצריך לטפל ולעסוק בו כדי לעשות שינוי אמיתי בישראל.

יעל דן: אוקיי.

תומר טרבס: יש עוד הרבה דוגמאות. תחת נושא ביטחון אישי, מדובר על החמרת אכיפה בנושא עבריינות. דברים שבדרך כלל לא זוכים לתשומת לב בבחירות רגילות, כי אנחנו רגילים להתחלק על הנושאים המדיניים ולא לעסוק בסדר היום –

יעל דן: תומר טרבס, כשאני מסתכלת על הרשימה של האנשים שחברים בתנועה, זה באמת רשימה מאוד מפוארת של אנשים שלא מזוהים פוליטית אלא יש להם עניין אזרחי מאוד חשוב, אבל תן לי להגיד לך – אתם קצת מדברים על סדר היום של הקיץ שעבר. נדמה שהיום בקיץ הנוכחי, לקראת הסתיו הבא, סדר היום הוא אחר לגמרי, הוא יהיה בטחוני לחלוטין, ולא נראה לי שהציבור באמת יודע לתת פה תשובות. סדר היום הבטחוני לא נתון בידיו של כל אחד.

תומר טרבס: אין ספק, במשך 40 שנה, לקראת שנת בחירות אנחנו חוזרים לדבר על הביטחון, מתפצלים בנושא המדיני, ולא מצליחים לקדם שום דבר בנושא האזרחי, מערכת הבריאות למשל –

יעל דן: תראה מה עומד על הפרק – תקיפה באירן!

תומר טרבס: לכן עורו אומרת – תמשיכו לדון בנושא המדיני והבטחוני, יש מספיק מקומות לעסוק בזה, אבל אנחנו נהיה כאן גם יום אחרי הבחירות בשביל להזכיר שאם לא נתקן את מה שקורה בתוך הגבולות שלנו, אז עד שלא ייקבעו פה הגבולות והביטחון, כבר אף אחד לא ירצה לגור פה יותר.

יעל דן: כן. אוקיי. היום זה מתחיל, אתה עוברים במין מסע ברחבי הארץ?

תומר טרבס: התנועה עצמה היא תנועה כלל ארצית. שלושים המייסדים הראשונים של התנועה באמת מגיעים מקריית שמונה ועד אילות, מכל מני מקומות, מכל מני מגזרים וסוגים של אנשים. אנחנו מנסים להרחיב את היריעה כמה שיותר והיום אנחנו יוצאים ממש לשטח עם אנשים שיעברו מכרמיאל ועד באר שבע, ירושלים, תל אביב, בכל מקום.

יעל דן: תודה רבה, תומר טרבס, מנכ"ל תנועת עורו.

תומר טרבס: יעל, עוד מילה אחת.

יעל דן: אתה יכול לעשות את זה על הרקע של דני סנדרסון, הוא האורח הבא שלי – מילה אחת, כן.

תומר טרבס: דני סנדרסון, גם אתה בבקשה, בואו לאתר שלנו uru.org.il ותצטרפו לבחירות.

יעל דן: תודה רבה, תומר, תודה.

ראיון רדיו ברשת ב', "הכל דיבורים" עם עודד שחר

תומר טרבס בנושא הקמת תנועת עורו

עם הכתב לענייני מפלגות יואב קרקובסקי

30.4.2012 10:50

להשמעה: לחצו על המשולש –

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

התמליל המלא מופיע למטה.

עודד שחר:        נעבור לעוד תנועה שנקראת "עורו", כי תומר טרבס על הקו.

יואב קרקובסקי: הוא עומד בראש התנועה הזאת והתנועה הזאת הוקמה בין היתר על ידי שניים, איל מלמד ויואב בן דרור, השניים האלה הוזכרו על ידי האיש הזה ביוני לפני שנתיים (הקלטה של יאיר לפיד). הם ארגנו ליאיר לפיד את אותו ערב, שהתחיל את קמפיין הבחירות של יאיר לפיד שמסתיים בתנועה "יש עתיד".

עודד שחר:        שלום תומר טרבס.

תומר טרבס:      בוקר טוב עודד, בוקר טוב יואב.

עודד שחר:        תגיד לי, אין לנו הרבה זמן, לצערי, באמת זה לא תוכנן כך, אבל אני אוהב את זה שעדיין יש אנשים שמאמינים שאפשר לשנות כאן דברים, זה יפה.

תומר טרבס:      זה פשוט מאוד, אם לא נשנה דברים, אז למה להישאר בישראל. אנחנו מאמינים שאם נשארים בישראל, חייבים לתקן כאן. ועורו עומדת לעשות את זה.

עודד שחר:        אז אם כך, למה אתה לא רץ לכנסת?

תומר טרבס:      מסיבה פשוטה, אנחנו ראינו מה המפלגות יכולות לעשות. המפלגות היום כלואות בשיקולים קואליציוניים, יש עליהן לחצים של קבוצות קטנות, והקול שלנו – של הרוב – לא נשמע שמה. והגיע הזמן לשנות את זה.

עודד שחר:        אבל הקול שלך לא יישמע אם אתה לא חבר כנסת, הרי אף אחד לא סופר אותך. הרי במחאה כל הזמן הייתה ביקורת על זה שאמרו מי שמחליט בסוף זה הכנסת. אני כבר לא זוכר מי זה היה, נדמה לי שאפילו סטנלי פישר, אמר להם: רוצו לכנסת, אם אתם רוצים לשנות.

יואב קרקובסקי: פרס אומר את זה.

תומר טרבס:      בדיוק. עורו היא תנועה חברתית שתייצג את הרוב האזרחי, וכמו שלהתנחלויות של את מועצת יש"ע או להבדיל את "שלום עכשיו", עורו תיתן קול ועוצמה פוליטית לנו, לקבוצה שנושאים בכמעט כל נטל אפשרי, אבל היום, עודד, לא סופרים אותנו.

יואב קרקבוסקי: ומה הקשר ביניכם לבין יאיר לפיד? הרי אותם שניים, יואב בן דרור ואיל מלמד, ארגנו ליאיר לפיד את מה שהתחיל לו את קמפיין הבחירות לפני כשנתיים.

תומר טרבס:      תנועת עורו לא קשורה ליאיר לפיד או לכל מפלגה. אני אגב מברך על כל אדם טוב שרץ, מאחל בהצלחה, אבל ברגע שהם בכנסת, קבוצות קטנות, לוביסטים, מפעילים עליהם לחץ והם לא יכולים לעשות שינוי אמיתי.

עודד שחר:        אז רגע, אז אתם תהיו…

תומר טרבס:      למה שרק לאלפיון העליון יהיו לוביסטים? אנחנו רוצים לבנות כוח לרוב האזרחי והשניים שהזכרת הם מייסדים חשובים, אבל הם חלק מקבוצה של שלושים אנשים מכל חלקי המדינה, כמו מריוס נכט ויואב בן דרור, שהזכרת, וחגית בכר, אפרים הלוי, ראש המוסד לשעבר, איל מלמד, עורך דין חנינא ברנדס, רואה חשבון יורם טיץ, אוהד נהרין, מיכה שטרית, רוני (דואק), אפילו הרב יצחק גרוסמן.

עודד שחר:        תומר, אין ויכוח שאתם אנשים איכותיים ואין ויכוח שהרצון שלכם הוא טוב, אבל אני עדיין לא מצליח להבין איך משפיעים מבחוץ.

תומר טרבס:      יפה, אז אנחנו ראינו מודלים דומים, בארצות הברית תנועת MoveOn, באוסטרליה תנועת GetUp. אנחנו לוקחים את ההמון, את אותה קבוצה מרכזית בישראל, נותנים לה פלטפורמה טכנולוגית לדיון שממצה את חכמת ההמונים, מוסיפים על הפלטפורמה הטכנולוגית ארגון חזק, מקצועי, ממומן היטב לשנים ארוכות, שיכול להוציא את ההסכמות של הציבור הרחב אל הפועל, וגורמים למעקב ארוך ומתמשך ולחץ, דרך תקשורת, ופוליטיקה, ושטח, שיתופי פעולה עם ארגונים כמו "יש סיכוי" שהזכרתם, וכל מה שצריך בשביל לוודא שנבחרי הציבור באמת פועלים עבור הציבור ומייצגים את הרוב.

עודד שחר:        תומר, אחרי שהם ייבחרו ואתה תתקשר לחבר הכנסת, אז יגידו לך, תומר, תזכיר לי מאיפה אתה? מה שם המשפחה שלך, תזכיר לי בדיוק. סלח לי על הציניות, כן.

תומר טרבס:      תשמע, המחסום המרכזי שעומד בפנינו זה ציניות ויאוש.

עודד שחר:        אני דברתי מעמדת היאוש, תומר, לא הציניות.

תומר טרבס:      אבל ברגע שמסירים את מחסום היאוש, אפשר לראות שיש לנו כאן כלי אמיתי, שכמו שיש היום לאלפיון העליון ולכל חברה בישראל גוף חזק שמייצג אותם, גם לנו יהיה. ברשותך, במשפט אחד, אנחנו היום אומרים, שבעים אחוז מהאנשים מסכימים על שבעים אחוז מהנושאים – חינוך, שוויון, בטחון אישי – אבל זה לא קורה. למה? עושים לנו הפרד ומשול סביב הנושא המדיני, לא סופרים אותנו, ואנחנו נשים לזה סוף. אנחנו מתעוררים, לוקחים אחריות, ואנחנו נהיה שם, אגב, לא בשביל הבחירות, אנחנו כאן לשנים ארוכות, נעמוד מנגד, מול הנבחרים, נזכיר להם מה אנחנו רוצים, ונוודא שביום שאחרי, הם לא יהיו נתונים רק ללחצים של אותן קבוצות קטנות.

יואב קרקובסקי:  במילה אחת, מאיפה אתם חיים, מה מממן אתכם?

תומר טרבס:      אנחנו גייסנו כסף מקרב המייסדים, עם תקציב רב שנתי שיאפשר לנו פעילות. בנוסף, אנחנו בונים על תרומות קטנות של חברי התנועה. גם הקמפיין של אובמה בארצות הברית עשה דברים דומים וגייס המון כסף מהמון אנשים, כדי שלא נהיה תלויים באף אחד. יש לנו היום מספיק בשביל להפעיל ארגון חזק, בשביל לאפשר פלטפורמה טכנולוגית לרוב להביע את דעתו ואת קולו. ואנחנו מאמינים שגם בבחירות הקרובות וגם באלה שאחריהן, הקול של הרוב, של הקבוצה המרכזית בישראל, סוף סוף יישמע ויהיה לו נציגות דרך תנועת עורו, שמאגדת הרבה אנשים וארגונים שרוצים לפעול יחד על המוסכם ולא על המפריד.

יואב קרקובסקי:  והערב הכינוס המייסד שלכם?

תומר טרבס:      אנחנו מגייסים הרבה מאוד אנשים שמגיעים לבית עורו לדבר, לדון, להגיע להסכמות ולהקים יחד תנועה אמיתית שתשנה את המפה הפוליטית.

עודד שחר:        יפה. על זה אומרים ארץ ישראל היפה.

תומר טרבס:      תודה רבה. בהצלחה לכולנו. עורו היא בעצם של כולנו.

עודד שחר:        תודה רבה. תודה יואב.

 ——————–

מקור תמונה: וויקיפדיה.