מזכיר הממשלה, עו"ד צבי האוזר, הציג השבוע באומץ כתב אישום חמור נגד אזלת ידה של הממשלה בבואה לגבש מדיניות ולהוציא אותה לפועל.
בכנס של מרכז "שיתופים", אל מול קהל של כמאתיים ראשי עמותות ואנשי עסקים, הקרין האוזר תמונה של גוליבר בארץ הגמדים, שרוע על הקרקע וקשור בחבלים, כמטפורה לחוסר יכולתה של הממשלה לפעול. בדרך ל-"אובדן האמון של הציבור ברשות המבצעת", טען האוזר, נוצר "פער בין הנושאים באחריות לבעלי הסמכות", ומי שקובע בפועל את המדיניות הם חשבים ויועצים משפטיים ולא נבחרי הציבור. "החזון מעוצב על ידי הדרג הפקידותי", כמעט כל הצעה לשינוי המציאות נתקלת במחסומים משפטיים בלתי עבירים, וכתוצאה מכך, הממשלה לא מסוגלת למלא את תפקידה כרשות מבצעת. לסיכום, הדגים מזכיר הממשלה באירוניה שההנהגה הנוכחית לא הייתה מסוגלת להכריז על קום המדינה, כפי שעשה בן גוריון, כי לא הייתה מסוגלת להתמודד עם מכשולי הבירוקרטיה והמשפטזיציה.
הנוכחים באולם נותרו המומים למול המתקפה הישירה של מזכיר הממשלה כנגד הממשלה שבה הוא מכהן, אך למרבה הצער, האוזר נאלץ לעזוב בסוף דבריו ולא יכל להשתתף בדיון ולהגיב לביקורת. העיתונאי סבר פלוצקר הזכיר, כי כאשר ממשלת נתניהו הקודמת קיצצה במדיניות הרווחה של ישראל היא פעלה ללא קושי, ומכך השתמע כי לדעתו האשמת הבירוקרטיה היא תירוץ לא תקף. הפעילה החברתית אמל אלסאנע-אלחג'וג' אמרה, כי אם עד כה היא כעסה על הממשלה, לאחר דבריו של האוזר היא כבר הרבה יותר מודאגת מכועסת. ראוי לציין כי האוזר ריכך את דבריו בהקדמה המפרטת את הישגי הממשלה הנוכחית, אולם נימת דבריו ושפת הגוף שלו הדגישו עד כמה הוא עושה זאת כדי לצאת ידי חובה, בעוד נושא אזלת ידה של הממשלה בוער בעצמותיו.
מזכיר הממשלה הוא אדם גבוה, בעל נוכחות בימתית ויכולת ניתוח ורטוריקה המשדרות אמינות רבה. אין לי ספק כי הוא יוכל ללכת בדרכם של מזכירי ממשלה קודמים, כמו דן מרידור, יצחק הרצוג וגדעון סער, ולהתקדם לעמדות השפעה בכירות בפוליטיקה. התרשמתי כי הוא מאמין בכל ליבו שהמשפטנים וחשבי האוצר קושרים את הממשלה לקרקע ולא מאפשרים לה לגבש מדיניות ולפעול. ואם כך הדבר, חבל כי דבריו של מזכיר הממשלה טרם היכו גלים בתקשורת, שכן ניתן היה לצפות לדיון בנושא ולשלוש תגובות לפחות.
ראשית, אם ראש הממשלה היה עד לדברים או שומע בדיווח כיצד האוזר הציג את תמונת הענק קשור לקרקע, סביר שהיה מחפש לעצמו מזכיר ממשלה חדש. אם האדם הממונה על סדרי עבודתה של הממשלה טוען נחרצות ובפומבי כי היא אינה מסוגלת לפעול, לא בטוח שהוא האדם המתאים לתפקיד.
שנית, אם ראש האופוזיציה הייתה שומעת שמזכיר הממשלה קבע כי הציבור איבד את האמון ברשות המבצעת בשל עומס הבירוקרטיה, ניתן היה לצפות שתרצה להגיב. לכל הפחות, היא הייתה דורשת מנהיגות אמיצה יותר, שלא מתחבאת מאחורי משפטנים אלא נוקטת יוזמה ומבצעת. מעניין בהקשר זה לציין, כי גם האופוזיציה מימין טוענת כי הממשלה מסרבת "למשול".
שלישית, אם צבי האוזר היה מקשיב לעצמו מן הצד, ניתן היה לצפות ממנו לפעול לתיקון השיטה. במקום לקונן בכנס של המגזר השלישי כי הממשלה לא מסוגלת לפעול, הוא היה נוזף בעצמו ומתחיל לפעול נמרצות לצמצום הבירוקרטיה ולשיפור תהליכי העבודה. או שהיה תולה את המפתחות.
ואולי גם אנחנו, הציבור הרחב, היינו לומדים משהו מהדברים ומהדיון. אבל דבריו האמיצים של האוזר לא הגיעו לתקשורת, וכנראה גם לא לראש הממשלה ולראש האופוזיציה. לכן חשבתי שנכון להעלותם כאן בבלוג "הישראלים", בתקווה שימצאו את דרכם למקומות הנכונים. מה דעתכם?
הערה: מצאתי אזכור אחד לאירוע ב- The Marker.