החלטה חדשה של יו"ר ועדת הבחירות מחילה בפעם הראשונה מגבלות חוקיות על תעמולת בחירות באינטרנט
חידוש משפטי: החלת חוק דרכי התעמולה על תעמולת בחירות באינטרנט
לאחר שנים שבהן נמנעו יושבי ראש ועדת הבחירות מלהחיל את המגבלות החוקיות על תעמולת בחירות באינטרנט, קבע לאחרונה שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, כי דווקא יש להחיל את חלק מהוראות החוק על הנעשה ברשת.
מדובר בחידוש משפטי מרענן. כפי שכתבתי כאן לגבי תעמולת בחירות באינטרנט, אף כי הוראות החוק אינן עוסקות ברשת האינטרנט במפורש, מוטב לנו לבחון את תכלית החוק ולהחילו באופן מידתי ללא קשר לשינויים הטכנולוגיים.
עמדה זו, שנולדה עקב ניתוח ביקורתי של ההחלטה בעניין ש"ס נ' פינס, לא התקבלה בעשור שחלף מאז, ויושבי ראש ועדת הבחירות חזרו על הגישה לפיה בהיעדר הוראה מפורשת, אין להחיל את המגבלות על הרשת. והנה, דומה שיושב ראש הוועדה הנוכחי דווקא מקבל אותה ומשלב אותה בדיני הבחירות.
הוראות מהותיות לגבי דרכי תעמולה
אם המחוקק קבע, למשל, בסעיף 2ב(ב) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, כי "לא ייעשה שימוש בתעמולת בחירות בצבא הגנה לישראל באופן העשוי ליצור רושם כי צבא ההגנה לישראל מזוהה עם מפלגה או עם רשימת מועמדים", הרי שמדובר בהוראה מהותית, והיא צריכה לחול באופן מידתי בכל אמצעי התקשורת. אין כל סיבה למנוע פרסום שמנצל את צה"ל בעיתון ולאפשר פרסום כזה בפייסבוק באו בגישה סלולרית לרשת.
הרחבת חוק דרכי תעמולה מהדפוס אל האינטרנט
סעיף 10(ב)(5) לחוק דרכי התעמולה עוסק באופן ברור בהגבלה של מודעות מודפסות ונועד להסדיר מודעות תעמולה בעיתונות הכתובה והמודפסת. כאשר הוא נחקק ותוקן, לא הייתה רשת האינטרנט בשימוש. סעיף זה קובע כי מודעה של תעמולת בחירות "תישא את שמו ומענו של האדם האחראי להזמנתה" ודורש לציין את הסיעה שעומדת מאחורי הפרסום. יש בכך הגיון והמחוקק בחר להגביל את האנונימיות בפרסום תעמולת בחירות, בעיקר מטעם מפלגות.
ובכל זאת, בהחלטתו של יו"ר ועדת הבחירות, השופט אליקים רובינשטיין, מיום 3 בינואר 2013, בתב"כ 16/19 בעניין הבית היהודי נ' הליכוד ופייסבוק, קבע מפורשות, כי דווקא יש להחיל את ההוראות על האינטרנט:
"לדידי, אין כן מקום לקביעה גורפת לפיה חוק דרכי תעמולה אינו חל (על) פרסום מודעות באינטרנט, הן בהיבטים תוכניים… והן בהיבטים שאינם תוכניים, והדברים צריכים להיבחן בנסיבותיהם, ובשינויים המחוייבים. באשר לסעיף 10(ב)(5) אציין, כי על פניו איני רואה טעם, מבחינת תכלית החוק והשכר הישר, שלא להחילו על פרסום מודעות באינטרנט. … ככל שהדברים אמורים ברשימת מועמדים, איני רואה סיבה להבדיל, בהקשר סעיף 10(ב)(5) לחוק דרכי תעמולה, בין פרסומים בעיתונות ועל גבי לוחות מודעות לבין פרסומים באינטרנט."
חוק דרכי התעמולה – לאן?
החלטה זו מחילה לראשונה מגבלות חוקיות על תעמולת בחירות באינטרנט: מפלגות לא תוכלנה לפרסם תעמולה באופן אנונימי, והיא אף פותחת פתח להחלת הוראות מהותיות נוספות מתוך חוק דרכי התעמולה על תעמולת בחירות באינטרנט, על פי תכלית החוק והשכר הישר.
כפי שהצעתי בעבר בעבודת המחקר בנושא תעמולת בחירות באינטרנט, החלטה זו הולמת את המדיניות הפרשנית הרצויה, ועל המחוקק יהיה לתקן את החוק בהתאם – לקבוע בו מגבלות מינימליות על חופש הביטוי ותעמולת הבחירות ולהחיל מגבלות אלה באופן גורף ללא הבחנה טכנולוגית בין אמצעי התקשורת השונים.
* נוסח ההחלטה המלא באתר ועדת הבחירות.
** עבודת המחקר המלאה: תעמולת בחירות באינטרנט ובתנאים של טכנולוגיה משתנה.