זוכרים שדיברו על בחירות ב-4 בספטמבר אבל הן בוטלו בגלל הצטרפות קדימה לממשלה? מי שלא יכול בלי להצביע מוזמן להשתתף במיזם שיתקיים בתאריך המיועד, בשני הבדלים: האינטרנט יחליף את הקלפי, ובמקום מפלגות יועמדו לבחירה נושאים בוערים. מאחורי הפרויקט עומדת "עורו", תנועה חדשה שמתעקשת לשנות כאן את סדר היום
מאת: עינת פישביין
צילום: אילן ספירא
פורסם במקור: המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 24.8.2012
(אפשר ללחוץ להגדלה)
קטעים מתוך הכתבה:
איראן שבתוכנו
כמות אדירה של כוונות טובות מתרכזת בשעת ערב בהאנגר משופץ ברחוב התעשייה בתל-אביב. סביב שולחן יושבים כשליש מהגרעין של 30 המייסדים. יש בחדר מיליארדר היי-טק אחד, איש עסקים מולטי-מיליונר, פעילה חברתית ממוצא אתיופי, סוכנת מוסד בדימוס ולוחם צדק מובטל מדימונה. השיחה אינה סוטה מהנושא ולו לרגע: כולם רציניים ומרוכזים במטרה.
הם הקימו צוות מקצועי שמטרתו להבין את הדיסוננס, אותו מגדיר איש העסקים רוני דואק, "בין המנהיגות הפוליטית והמפלגות שאמורות לייצג אותנו לבין רוב דומם, מסה קריטית של אזרחים שקולם לא נשמע. יש פה דמוקרטיה, ועדיין לרוב אין קול".
"הרוב איבד את יכולת השליטה שלו", אומרת מירלה גל, אשת מוסד במשך 20 שנה ובעבר יו"ר ויצו העולמית. … "אנחנו רוצים להחזיר את האמונה לציבור, שהוא יכול להשפיע".
ידו הארוכה של הציבור
תומר טרבס, מנכ"ל התנועה: "לא נוכל להחליט על תקציב, למשל, אבל אפשר להחליט על דרישה לבטל את חוק ההסדרים, לדוגמה…".
"אנחנו מביאים כלי חזק מאוד, שיאפשר לאנשים לקבל שליטה על המשאבים וחלוקה צודקת שלהם", משוכנע ג'קי אדרי, פעיל חברתי מדימונה. "אם תפעיל את המערכת בצורה נכונה, יקומו תושבי ישראל שמתמודדים עם בעיה ספציפית, למשל תאונות דרכים, וידרשו את המשאבים לטבל בה. יבקשו ויצליחו לשנות את החלוקה".
הקיר ייפול בסוף
מקורות המימון של עורו בשלב זה הם בעלי האמצעים מבין מייסדיה – נכט, דואק ובן-דרור – שהשקיעו תקציב של מיליונים בשנה שחלפה ולארבע השנים הבאות. התוכנית היא שבעתיד החברים יממנו את הפעילות באמצעות תרומות קטנות שיצטברו לסכומים משמעותיים.
בין המייסדים נמצאים אלי אללוף, מנכ"ל קרן רש"י, אפרים הלוי, ראש המוסד לשעבר, הרב יצחק דוד גרוסמן ממגדל-העמק, השחקן נורמן עיסא, העיתונאית במבי שלג, המוזיקאי מיכה שטרית, הכוריאוגרף אוהד נהרין, עו"ד חגית בכר, עומר בר-לב שהקים את תנועת "אחריי", איש החינוך דרור אלוני והשחקנית יעל אבקסיס, זוגתו של דואק.
"סוף-סוף אני מובילה משהו שהוא לא רק של הקהילה האתיופית, כמו תמיד", אומרת פנינה גדאי-אגניהו, מנהלת הלל תל-אביב, המרכז לחיים יהודיים באוניברסיטת תל-אביב, וחברת המועצה להשכלה גבוהה. "אני יושבת פה עם קבוצת אנשים מרשימה שדואגת לכלל, שרוצה לצאת ולהיות כלי של העם, של הרוב. אנחנו לא סגורים בעצמנו אלא מחפשים אנשים שרוצים להעלות את הרעיונות שלהם – הכל, תוכניות שלא חשבנו עליהן בכלל – כדי שנוכל ליישם אותם".
"יש כאלה שיגידו שאנחנו תמימים ונאיבים", מוסיף מלמד, "אבל זה דבר מצחיק להגיד על 30 אנשים שבשום תחום בחיים לא נחשבו כאלה, ועכשיו פתאום כן. תמים או לא, לא יודע, אבל באתי עם אמונה".
—
עוד על התנועה ולהצבעה בבחירות: אתר תנועת עורו.