ארכיון תגיות: ידיעות אחרונות

העם דורש חינוך איכותי – תוצאות הבחירות של עורו – ידיעות אחרונות 19.9.2012

העם דורש חינוך איכותי

תוצאות הבחירות לייצוג הרוב בישראל שת תנועת "עורו": יותר השקעה בחינוך, יותר מיטות בבתי-החולים והפחתת הריביות

מאת: יובל קרני

פורסם במקור: ידיעות אחרוונות 19.9.2012 (עמוד 20)

הציבור במדינת ישראל חושב כי קבלת חינוך איכותי יותר, הפחתת יוקר המחיה ונגישות לשירותי רפואה הם שלושת הנושאים המטרידים והחשובים ביותר בסדר היום של המדינה.

כך עולה מתוצאות הבחירות לייצוג הרוב בישראל, שקיימה תנועת "עורו" בשבוע שעבר במסגרת הקמפיין לשינוי מציאות החיים בישראל.

מתוצאות הבחירות עולה כי תחום החינוך הוא הנושא המטריד ביותר את הישראלים. הציבור בישראל רוצה חינוך איכותי יותר, תוך הגדלת ההשקעה בתגמול המורים ובהכשרתם ובמעבר לכיתות קטנות יותר. יוקר המחיה הוא הנושא השני בחשיבותו המפריע לציבור בישראל. בראש סולם הדרישות של הישראלים בתחום זה: הפחתת עמלות וריביות הבנקים ללקוחות ועסקים קטנים. במקום השלישי נמצא תחום הבריאות עם הדרישה להגדיל את מספר מיטות האשפוז ואת מספר הרופאים בבתי-החולים.

בתנועת "עורו" הביעו שביעות רצון מהשתתפותם של כ-20 אלף איש שהצביעו באתר האינטרנט ובקלפיות שפוזרו ברחבי הארץ. "אחרי מגע עם אלפי אנשים, התחושה היא שהישראלים כמעט איבדו את האמונה שאפשר עוד לתקן את מציאות החיים בישראל", סיכם תומר טרבס, מנכ"ל תנועת "עורו". "אבל עדיין לא מאוחר מדי. ההתעוררות של הציבור הרחב וההתלהבות היחסית מהפעילות של התנועה נותנות תקווה חדשה. צעקו לנו ברחוב 'הלוביסטים של העם' ואנחנו מתכוונים לממש את הכינוי הזה. 'עורו' תפעל לקידום מה שחשוב לציבור הישראלי בשטח".

מה אנחנו רוצים? הנושאים החשובים ביותר לישראלים

מה אנחנו רוצים? תוצאות בחירות עורו – ידיעות אחרונות – 19.9.2012

מה אנחנו רוצים? תוצאות בחירות עורו – ידיעות אחרונות – 19.9.2012

סיירת עורו בירושלים – ידיעות אחרונות 30.8.2012

סוף המסע

תנועת "עורו" השלימה אתמול בירושלים את מסעותיה ברחבי הארץ. "עורו" היא תנועה אזרחית המבקשת לייצג את הרוב בישראל, בלי מפלגות ובוחרים, בנושאים החשובים כמו חינוך, דמוקרטיה, יוקר המחיה, ביטחון אישי ושוויון. פעילי התנועה סיירו ברחבי הארץ בניידת מיוחדת ונציגיה ענו על שאלות ועורכים דיונים בנושאים העומדים על הפרק.

(לחצו על התמונה להגדלה)

הסיירת של עורו בירושלים

הסיירת של עורו בירושלים

בתמונה (משמאל לימין): דרור יונה, שי כהן, ליאת בירון, תומר טרבס.

מקור: ידיעות אחרונות 30.8.2012 (עמוד 20)

כתב: דני אדינו אבבה

צילום: אלכס קולומויסקי

הערה שלי: אל תאמינו לכל מה שאתם קוראים בעיתונים… סיירת עורו ממשיכה לחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה. אמנם מסע הבחירות הנוכחי מגיע לשיא, אבל המסע האמיתי לשינוי המציאות בישראל רק מתחיל.

עורו הביטו וראו – ראיון עם עינת פישביין – ידיעות אחרונות 24.8.12

זוכרים שדיברו על בחירות ב-4 בספטמבר אבל הן בוטלו בגלל הצטרפות קדימה לממשלה? מי שלא יכול בלי להצביע מוזמן להשתתף במיזם שיתקיים בתאריך המיועד, בשני הבדלים: האינטרנט יחליף את הקלפי, ובמקום מפלגות יועמדו לבחירה נושאים בוערים. מאחורי הפרויקט עומדת "עורו", תנועה חדשה שמתעקשת לשנות כאן את סדר היום

מאת: עינת פישביין

צילום: אילן ספירא

פורסם במקור: המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 24.8.2012

עורו הביטו וראו - ידיעות אחרונות - 24.8.2012

עורו הביטו וראו – ידיעות אחרונות – 24.8.2012

(אפשר ללחוץ להגדלה)

קטעים מתוך הכתבה:

איראן שבתוכנו

כמות אדירה של כוונות טובות מתרכזת בשעת ערב בהאנגר משופץ ברחוב התעשייה בתל-אביב. סביב שולחן יושבים כשליש מהגרעין של 30 המייסדים. יש בחדר מיליארדר היי-טק אחד, איש עסקים מולטי-מיליונר, פעילה חברתית ממוצא אתיופי, סוכנת מוסד בדימוס ולוחם צדק מובטל מדימונה. השיחה אינה סוטה מהנושא ולו לרגע: כולם רציניים ומרוכזים במטרה.

הם הקימו צוות מקצועי שמטרתו להבין את הדיסוננס, אותו מגדיר איש העסקים רוני דואק, "בין המנהיגות הפוליטית והמפלגות שאמורות לייצג אותנו לבין רוב דומם, מסה קריטית של אזרחים שקולם לא נשמע. יש פה דמוקרטיה, ועדיין לרוב אין קול".

"הרוב איבד את יכולת השליטה שלו", אומרת מירלה גל, אשת מוסד במשך 20 שנה ובעבר יו"ר ויצו העולמית. … "אנחנו רוצים להחזיר את האמונה לציבור, שהוא יכול להשפיע".

ידו הארוכה של הציבור

תומר טרבס, מנכ"ל התנועה: "לא נוכל להחליט על תקציב, למשל, אבל אפשר להחליט על דרישה לבטל את חוק ההסדרים, לדוגמה…".

"אנחנו מביאים כלי חזק מאוד, שיאפשר לאנשים לקבל שליטה על המשאבים וחלוקה צודקת שלהם", משוכנע ג'קי אדרי, פעיל חברתי מדימונה. "אם תפעיל את המערכת בצורה נכונה, יקומו תושבי ישראל שמתמודדים עם בעיה ספציפית, למשל תאונות דרכים, וידרשו את המשאבים לטבל בה. יבקשו ויצליחו לשנות את החלוקה".

הקיר ייפול בסוף

מקורות המימון של עורו בשלב זה הם בעלי האמצעים מבין מייסדיה – נכט, דואק ובן-דרור – שהשקיעו תקציב של מיליונים בשנה שחלפה ולארבע השנים הבאות. התוכנית היא שבעתיד החברים יממנו את הפעילות באמצעות תרומות קטנות שיצטברו לסכומים משמעותיים.

בין המייסדים נמצאים אלי אללוף, מנכ"ל קרן רש"י, אפרים הלוי, ראש המוסד לשעבר, הרב יצחק דוד גרוסמן ממגדל-העמק, השחקן נורמן עיסא, העיתונאית במבי שלג, המוזיקאי מיכה שטרית, הכוריאוגרף אוהד נהרין, עו"ד חגית בכר, עומר בר-לב שהקים את תנועת "אחריי", איש החינוך דרור אלוני והשחקנית יעל אבקסיס, זוגתו של דואק.

מייסדי עורו - ידיעות אחרונות - 24.8.2012

מייסדי עורו – ידיעות אחרונות – 24.8.2012

"סוף-סוף אני מובילה משהו שהוא לא רק של הקהילה האתיופית, כמו תמיד", אומרת פנינה גדאי-אגניהו, מנהלת הלל תל-אביב, המרכז לחיים יהודיים באוניברסיטת תל-אביב, וחברת המועצה להשכלה גבוהה. "אני יושבת פה עם קבוצת אנשים מרשימה שדואגת לכלל, שרוצה לצאת ולהיות כלי של העם, של הרוב. אנחנו לא סגורים בעצמנו אלא מחפשים אנשים שרוצים להעלות את הרעיונות שלהם – הכל, תוכניות שלא חשבנו עליהן בכלל – כדי שנוכל ליישם אותם".

"יש כאלה שיגידו שאנחנו תמימים ונאיבים", מוסיף מלמד, "אבל זה דבר מצחיק להגיד על 30 אנשים שבשום תחום בחיים לא נחשבו כאלה, ועכשיו פתאום כן. תמים או לא, לא יודע, אבל באתי עם אמונה".

עוד על התנועה ולהצבעה בבחירות: אתר תנועת עורו.

ההצבעה מתחילה היום

החל מהיום: תוכלו להצביע בנושאים שחשובים לכם

אתם תבחרו, תנועת "עורו" תשמיע את קולכם: בשבועיים הבאים את מוזמנים להכריע בסוגיות הבוערות

ב-4 בספטמבר ייערכו בכל הארץ בחירות לקביעת סדר היום הציבורי החדש, אולם אתם יכולים להצביע כבר מעכשיו – באתר "עוּרוּ".

מאת: יובל קרני, פורסם במקור: ידיעות אחרונות 19.8.12 (עמוד 16)

לחצו להגדלה:

ההצבעה מתחילה - ידיעות אחרונות - 19.8.12

ההצבעה מתחילה – ידיעות אחרונות – 19.8.12

עורו היא תנועה חברתית חדשה, ששמה לה למטרה לייצג את הרוב בישראל. כדי לתת לאזרחים הזדמנות לומר את דברם, הכריזה התנועה כי בתאריך שבו היו אמורות להתקיים השנה בחירות כלליות אמיתיות (עד שהקדמת הבחירות בוטלה), הציבור יוכל לגשת לקלפיות בכל זאת. אלא שבמקום לבחור מפלגות, יהיה עליו להכריע בסוגיות החשובות לו ביותר.

על בסיס סדר העדיפות הציבורי החדש, מבטיחה תנועת עוּרוּ לפנות לנבחרים ולפעול לשינוי המציאות בישראל. "עורו אינה מפלגה ואינה תנועת מחאה, אלא תנועה לשינוי", מסביר תומר טרבס, מנכ"ל התנועה. "בכל החלטה חשובה בישראל נשמיע את קולו של הרוב חזק וברור. ביחד, נפעל בשטח, ברשת, בתקשורת, בכנסת ובממשלה עד שנביא לשינוי. למה שרק לאלפיון העליון יהיה לוביסט?"

עד לביצוע ההצבעה בקלפיות, מוזמן הציבור להצביע בצורה וירטואלית, באתר עורו www.uru.org.il. האתר יבקש מכם לדרג הצעות שונות לשינוי חברתי, תחת הנושאים שבהם עוסקת התנועה: חינוך, משק וכלכלה, תעסוקה וביטחון חברתי, שוויון בזכויות ובחובות, ממשל ודמוקרטיה, ביטחון אישי, וסביבה אנרגיה וקיימות.

כחלק מהרצון "לעורר" את אזרחי ישראל, יצאו בסו, השבוע פעילי השטח של "עורו" למסע בחירות ברחבי המדינה, שיימשך עד ליום הבחירות. המסע התחיל בצפון, יגלוש למישור החוף ולדרום ובהמשך יגיע למוקד קבלת ההחלטות – ירושלים. בתנועה מקווים כי היענות גדולה תביא לתחילתו של שינוי בסדר העדיפות הלאומי. "אנחנו, שעובדים, משלמים מסים, משרתים, מצביעים פעם בכמה שנים, ואז מה? לא סופרים אותנו!", אומר טרבס, "לא סתם קוראים לנו הרוב הדומם, אבל נמאס לנו לשתוק".

פורסם גם באתר Ynet – מהיום: תוכלו להצביע בנושאים שחשובים לכם.

הרוב כן קובע – טור מתוך ידיעות אחרונות 12.8.12

תומר טרבס – המחאה החברתית

ההפגנה האחרונה במוצאי שבת בכיכר המוזיאון בתל-אביב הייתה קטנה יחסית. הציבור הרחב נשאר בבית, מבולבל ואדיש. ההתעוררות המרגשת של הקיץ שעבר אמנם הביאה לשינוי תודעה חשוב  העם עדיין דורש צדק חברתי  אבל חלפה שנה ונראה שאי אפשר לשחזר ספונטניות בצורה מאורגנת.

ובכל זאת, הרקע למחאה החברתית עדיין כאן. יוקר המחיה, חוסר השוויון, התחושה שלא סופרים אותנו, הכמיהה לתקווה חדשה. יש סיבות רבות לרצות שינוי במציאות החיים בישראל. הפירורים שנשארו מהמלצות ועדת טרכטנברג לא מרגיעים את תחושת הרעב והגזירות החדשות ממילא מוחקות את ההישגים. לכן, המחאה החברתית לא מתה, היא פשוט עוברת לשלב הבא.

הרוב כן קובע - טור של תומר טרבס - ידיעות אחרונות - 12.8.12

הרוב כן קובע – טור של תומר טרבס – ידיעות אחרונות – 12.8.12

השלב הבא הוא התארגנות נכונה, שתשפר את הסיכוי לקדם את ישראל להיות מקום שטוב וראוי לחיות בו. הקבוצה הקוראת לשינוי בסדרי העדיפות היא גדולה מאוד, ובכל זאת קולה כמעט אינו נשמע במערכת הפוליטית. דווקא קבוצות קטנות מצליחות למנף את כוחן הרבה מעבר לגודלן היחסי, בעיקר בזכות ארגון יעיל, אך גם בזכות התמדה ולכידות סביב נושאים מוסכמים. הסקטורים ובעלי ההון הגדולים משפיעים הרבה מעבר לכוחם היחסי מבחינה מספרית. הרוב כבר מזמן לא קובע. הגיעה העת ללמוד מהם, להתארגן, ולהחזיר לרוב את כוחו.

קיים רוב ישראלי. אנשים שהצביעו בבחירות האחרונות למפלגות הגדולות, ומרגישים היום לא מיוצגים. אנחנו קבוצה גדולה ומשמעותית, עובדים, משלמים מסים, משרתים, אבל לא סופרים אותנו. כדי לשנות את המצב, אנחנו צריכים להתעלות מעל מחלוקות בנושא המדיני, שמפלגות אותנו שנים ארוכות, ולהתבונן במראה הלאומית. אנחנו עדיין רוב, אנחנו מסכימים על רוב הנושאים, אבל כבר מזמן שאיננו מכתיבים את הנעשה במדינה. למעשה, אם לא נתעורר, לא נהיה רוב.

בתור התחלה, לא נוכל להתאחד בתוך מפלגה. זו דרישה קשה מדי, וממילא בתנאי השיטה הקיימים המפלגות לא מצליחות לשנות. קבוצת הרוב חייבת לעצב מחדש את המפה הפוליטית ולהכיל רכיבים אנושיים מקצוות הימין, המרכז והשמאל במפה הישנה. ולאותה התארגנות יש משמעות כפולה: ראשית, יצירת תשתית רעיונית מוסכמת, המבוססת על ערכים משותפים וחזון. שנית, ביסוס רב-שיח ומערכת תקשורת המאפשרת קידום רעיונות משותפים והפעלת כוחו של הרוב בכלים דמוקרטיים.

כאשר יתארגן הרוב מחדש וייקח לידיו עמדה של השפעה, יחל שלב המעשה. ההפגנות סייעו בעיצוב התודעה, ההתארגנות תניח את התשתית לפעולה, ואז נצטרך גם ליישם. נפעיל לחץ מתמשך ואינטנסיבי על גורמי קבלת ההחלטות, גם באמצעות הפגנות אבל גם בכלים רבים אחרים. בשטח, ברשת, בתקשורת, בתוך המפלגות, ואם יהיה צורך  גם בכנסת ובממשלה, עד שנחזור למצב הדמוקרטי הרצוי שבו הרוב כן קובע. אין הדבר אומר, חלילה, לרמוס את זכויות המיעוט, אך המצב ההפוך היום, שבו דעת הרוב לא נחשבת כלל, הוא בלתי נסבל.

הציבור הרחב בישראל רוצה תקווה חדשה ודורש שינוי אמיתי, והוא בשל לשלב הבא של המחאה החברתית – התארגנות לקראת פעולה מתמשכת. המוני ישראל שיצאו בקיץ שעבר לרחובות, צמאים לאלטרנטיבה שתאפשר תקשורת נוחה, ללא מגבלות גיאוגרפיות, לתשתית לגיבוש הסכמות ולארגון מקצועי טוב לפחות כמו של קבוצות המיעוט. זה יהיה השלב הבא של המחאה החברתית.

פורסם במקור: ידיעות אחרונות, 12.8.12 (עמוד 24).

עוד על ההתארגנות: תנועת עורו.

החלמה איטית – משפרים את הרפואה הציבורית עם עורו

שנה להסכם בין הרופאים לאוצר

ההסכם שסיים את מאבק הרופאים לשיפור הרפואה הציבורית בן שנה – אך הדעות לגביו חלוקות. תומכיו טוענים כי העלה את מספר התקנים, הפחית בתורנויות הרופאים והעשיר את משכורותיהם. אך המתמחים מתעקשים: לא כל ההמלצות יושמו, וחלק מהתשלומים לא הועברו. תמונת מצב

מאת: שרית רוזנבלום וירון קלנר

פורסם במקור: ידיעות אחרונות, 10.8.2012 (עמוד 4)

ידיעות אחרונות - משפרים את מערכת הבריאות עם עורו - 10.8.12

ידיעות אחרונות – משפרים את מערכת הבריאות עם עורו – 10.8.12

השפיעו על מצב הרפואה

מצבה הירוד של מערכת הבריאות הינו אחד הנושאים שמקדמת "עורו", התנועה החברתית לייצוג הרוב בישראל. "עורו", בשיתוף "ידיעות אחרונות", מזמינה אתכם לעצב מחדש את סדר היום הציבורי במדינת ישראל, זאת באמצעות הצבעה על הנושאים החשובים לכם ביותר. בנושא הבריאות הציבה לעצמה התנועה כמטרה להעלות משמעותית את מספר מיטות האשפוז בבתי-החולים וכן לדאוג למצב הסגל הרפואי. כדי לקדם את הנושא הזה (או לחלופין כל אחד מהנושאים האחרים שנוגעים לחינוך, לכלכלה, לביטחון, לממשל ועוד) היכנסו לאתר עורו והצביעו: www.uru.org.il

קובעים את סדר היום של ישראל

בחרו את הנושאים שחשובים לכם

ב-4 בספטמבר ישראל הולכת לבחירות לקביעת סדר היום הציבורי של רוב אזרחי המדינה. מה חשוב לכם יותר?

כיתות יותר קטנות, פחות עמלות בנקים, יותר מיטות אשפוז, עוד שוטרים ברחובות.

בואו להצביע ולבחור באתר עוּרו: www.uru.org.il

עוד על מסע הבחירות של תנועת עורו בכתבה קודמת – אתם קובעים:

"ב-4 בספטמבר היו אמורות להיות בחירות בישראל, אבל תרגילים פוליטיים הביאו לביטולן תוך התעלמות מרצון הציבור", אומר מנכ"ל התנועה החדשה, תומר טרבס. "אנחנו עובדים, משלמים מיסים, משרתים, מצביעים פעם בכמה שנים, ואז מה? בסוף לא סופרים אותנו. לא סתם קוראים לנו הרוב הדומם, אבל נמאס לנו לשתוק. המטרה שלנו היא לייצג את הרוב בישראל, ולתת לו הזדמנות לקבוע את סדר היום הציבורי בנושאים החשובים לו ביותר".

איך הם יעשו זאת? "בכל החלטה חשובה נשמיע את קולו של הרוב בצורה חזקה וברורה", מסביר טרבס. "נבחרי הציבור נקרעים בין לוביסטים ולסקטורים, ונראה שהם שכחו את מי הם מייצגים. 'עורו' קמה כדי להזכיר להם ולייצג אותנו מולם. אנחנו נפעל בשטח, ברשת, בתקשורת, בכנסת ובממשלה עד שנביא לשינוי. למה שרק לאלפיון העליון יהיה לוביסט?"

אתם קובעים – ידיעות אחרונות 3.8.12

אתם קובעים: תנועה חברתית חדשה קוראת לכם לשנות את סדר היום הציבורי בישראל

מה חשוב לכם יותר: כיתות קטנות? פחות עמלות בבנק? יותר מיטות אשפוז? עוד שוטרים ברחובות? ב-4 בספטמבר תקיים תנועת "עורו" בחירות אלטנרטיביות שבהן תקבעו אתם במה הכי בוער לטפל. אתם תבחרו – והם יפעלו לקדם את זה בכנסת

אתם קובעים - על הבחירות של עורו בידיעות אחרונות 3.8.12

אתם קובעים – על הבחירות של עורו בידיעות אחרונות 3.8.12

מאת: יובל קרני

פורסם במקור: ידיעות אחרונות, עמוד 8 בעמודי החדשות, יום ו' 3.8.12

הידיעה המלאה

ראש הממשלה אמנם ביטל את הבחירות שתוככנו ל-4 בספטמבר כשצירף בזמנו את קדימה לממשלה, אבל יש מי שלא מוותר על התאריך: תנועה חברתית חדשה הכריזה על בחירות אלטרנטיביות שיתקיימו באותו יום, ובהן תקבעו אתם מה יעמוד בראש סדר היום הציבורי.

הבחירות שיוזמת תנועת "עורו" לא יהיו למפלגות ולא ייבחר בהן ראש ממשלה. הן יעסקו בנושאים אזרחיים כמו חינוך, כלכלה, בריאות, תעסוקה, סביבה וביטחון אישי. בפתקים שתשלשלו בקלפיות שיוצבו באותו יום ברחבי הארץ ובאתר התנועה (www.uru.org.il) תבחרו אתם מה הכי חשוב לכם: כיתות לימוד קטנות יותר? עוד שוטרים ברחובות? גיוס לכל? העלאת אחוז החסימה? הפחתת עמלות הבנקים? או אולי עוד מיטות אשפוז? הבחירה שלכם תשמש את אנשי התנועה כבסיס לפעולה לשינוי המציאות בישראל.

"ב-4 בספטמבר היו אמורות להיות בחירות בישראל, אבל תרגילים פוליטיים הביאו לביטולן תוך התעלמות מרצון הציבור", אומר מנכ"ל התנועה החדשה, תומר טרבס. "אנחנו עובדים, משלמים מיסים, משרתים, מצביעים פעם בכמה שנים, ואז מה? בסוף לא סופרים אותנו. לא סתם קוראים לנו הרוב הדומם, אבל נמאס לנו לשתוק. המטרה שלנו היא לייצג את הרוב בישראל, ולתת לו הזדמנות לקבוע את סדר היום הציבורי בנושאים החשובים לו ביותר".

איך הם יעשו זאת? "בכל החלטה חשובה נשמיע את קולו של הרוב בצורה חזקה וברורה", מסביר טרבס. "נבחרי הציבור נקרעים בין לוביסטים ולסקטורים, ונראה שהם שכחו את מי הם מייצגים. 'עורו' קמה כדי להזכיר להם ולייצג אותנו מולם. אנחנו נפעל בשטח, ברשת, בתקשורת, בכנסת ובממשלה עד שנביא לשינוי. למה שרק לאלפיון העליון יהיה לוביסט?"

רשימת המייסדים של תנועת "עורו" כוללת אישים מתחומי הביטחון, העסקים, החברה והתרבות. אפשר למצוא שם את ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, את איש העסקים מריוס נכט (ממייסדי צ'ק-פוינט), את הפעיל החברתי רוני דואק, את עו"ד חנינא ברנדס ואת אנשי התרבות מיכה שטרית, נורמן עיסא ואוהד נהרין. שמות נוספים: ד"ר יואב בן-דרור, אלי אלאלוף, חגית בכר, איל מלמד, רו"ח יורם טיץ, מנכ"לית ויצ"ו העולמית מירלה גל, הרב יצחק גרוסמן והרב שי פירון.

מי בתמונה?

חברי פורום המייסדים וצוות "עורו" (שהגיעו לפגישה באותו יום – הרשימה המלאה באתר התנועה).

מימין לשמאל, עומדים: אהרן פורת, איל מלמד, תומר טרבס, מריוס נכט, מיכל שטופר-וקס, יורם טיץ, דרור אלוני, רוני דואק, במבי שלג, ליאת לביא (מאחורה), אופיר יחזקאלי, שי כהן, מיכה שטרית, יובל אדמון, עמר בר לב.

מימן לשמאל, יושבים: יואב בן דרור, דור קונפורטי (מאחור), חגית בכר, מירלה גל, מירב בן ארי, דפנה בן דוד (על המשענת), נדב עבודי.

עוד על עורו?

הרשמו, הצביעו ובואו לקבוע את סדר היום: תנועת עורו.

כאן כדי להישאר – סימה קדמון כותבת בידיעות אחרונות על התארגנות תנועת עורו

מעבר לפינה מתארגנת בימים אלה תנועה חדשה, שרוצה לשנות את פני החברה הישראלית

סימה קדמון, המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 27.4.2012 (עמוד 2)

סימה קדמון, ידיעות אחרונות - הקמת תנועת עורו 27.4.2012

סימה קדמון, ידיעות אחרונות - הקמת תנועת עורו 27.4.2012

במהלך חודש מאי, כשהכנסת תהיה בעיצומו של מושב הקיץ שבו ייקבע, כלל הנראה, תאריך לבחירות, תושק בתל-אביב תנועה חברתית חדשה, שונה מכל תנועה שידענו עד כה, שמטרתה לשנות את פניה של המפה הפוליטית ואת אופייה של החברה הישראלית. הרחק מעין המצלמות מקימה בימים אלה קבוצת יזמים חברתיים בולטים את "עורו", תנועה לייצוג הרוב האזרחי.

נשמע מופרך? נאיבי? יומרני? עוד תנועה שקמה בסמיכות לבחירות, מכנה עצמה חברתית וקורצת לפוליטיקה? לא קשה להבין את מי שמתייחס בסקפטיות להיווסדה של תנועה חברתית חדשה. הרי ידענו בשנים האחרונות לא מעט תנועות שקמו בתרועה גדולה וקרסו בקול ענות חלושה. ואלמלא היה מדובר באנשים רציניים ומצליחים, שאינם מזוהים עם פוליטיקה אלא עם פעילות מקצועית וחברתית, אולי הייתה סיבה לפקפק גם בתנועה החדשה.

אבל קשה להישאר אדישים, כשבפורום המייסדים של התנועה נמצאים יזמי היי-טק מצליחים כמו מריוס נכט, ממקימי צ'ק פוינט; רוני דואק, שתרומתו למגזר השלישי באמצעות "שיתופים"ו"ציונות 2000" יוצאת דופן; איש העסקים והפיננסים ד"ר יואב בן דרור; עו"ד חגית בכר, שותפה בהתנדבות בניהול עמותות חינוכיות וחברתיות; איל מלמד, בכיר לשעבר במערכת הביטחון ושותף בהתנדבות בניהול עמותות חברתיות; אלי אלאלוף, מנכ"ל קרן רש"י, ורבים אחרים, שידועים בפעילותם החברתית, לצד אנשי מקצוע מהשורה הראשונה – עורכי דין, רואי חשבון וצעירים מארגוני הסטודנטים ותנועת המחאה.

מנכ"ל התנועה, תומר טרבס, מביא גם הוא ניסיון ביצועי מעולם ההיי-טק, לצד מעורבות חברתית ופוליטית. לפני כמה שנים פירסם ספר בשם "ללקק את המרפק", שבו כתב על המחאה החברתית שבדרך. טרבס, כמו המייסדים האחרים בתנועה, מאמין כי בישראל יש הסכמה על לא מעט נושאים אזרחיים מרכזיים, כמו חינוך, צמצום פערים, ביטחון אישי, שינוי שיטת המשטר ושוויון בנטל, וזה בניגוד לפיצול שקיים בחברה בנושא המדיני. לכן יש הסכמה בין מייסדי "עורו", שבשלב זה הנושא המדיני יישאר מחוץ לדיון בתנועה.

מה שמאפיין את האנשים האלה זה שהם אינם מחפשים פלטפורמה ליצירת מפלגה פוליטית. הם אינם חותרים לכסף או לתהליה. מזה יש להם למכביר. מה שדוחף אותם זה רצון אמיתי לשנות את פני החברה. הם חשים שהדמוקרטיה הפסיקה לייצג את דעת הרוב, שיש צורך להפעיל את אותו רוב לא מיוצג ולמנף אותו ליצירת שינוי פוליטי ולתיקון משמעותי בסדר היום האזרחי.

בשבוע הבא, בבניין תעשייתי בתל-אביב, יתכנסו מאות אנשים למפגש היכרות והכרה של התנועה. בשונה מתנועות אחרות, לא תתקיים מסיבת עיתונאים. לא עוד הפורמט השחוק של במה, שולחן ארוך, בקבוקי מיץ ופנים מוכרות לעייפה. התנועה הזאת מתכוונת לפעול בדרכים שונות מכפי שהורגלנו אליהן ומציבה לעצמה יעדים אגרסיביים ומדידים לגיוס המוני של חברים.

בלב הפעילות ניצבת מערכת דיונים מתוחכמת, שתפעל דרך רשתות חברתיות וטלפונים חכמים. מי שעומד בראש המערכת הזאת הוא דור קונפורטי, דוקטורנט לחקר המוח, שבלט במחאה בשדרות רוטשילד כשניסה לארגן דיון אינטרנטי. עכשיו הוא מוביל ב"עורו" פיתוח של "כיכר ציבורית" וירטואלית, שתאפשר לכל מי שמעוניין להשתתף בדיון בצורה פעילה ולהשפיע על פעילות התנועה ועל סדר היום הישראלי. את היכולת שלהם הם כבר הראו בפרויקטים שצמחו ממחאת הקיץ, כמו פרויקט המתפקדים, כשתנועת "עורו", שהייתה עדיין בחיתוליה, תמכה בהם בתקציב ובאירוח, מתוך מטרה לאמץ פעילים חברתיים צעירים לתוך התנועה.

מייסדי התנועה מנוסים מכדי להאמין שתנועה כזאת יכולה לפעול בשיטת זבנג וגמרנו. הם כאן להרבה זמן. מצד שני, הם נרתעים מחשיפת יתר וחוששים מכל מה שעלול להריח כמו מפלגתיות.

מפלגתיות – לא, כוח פוליטי, כן וכן.