ארכיון הקטגוריה: פוליטיקה

תעמולת בחירות באינטרנט – עבודת מחקר

בסוף שנת 2003 הגשתי את עבודת המחקר לתואר שני בנושא תעמולת בחירות באינטרנט. מאז, בתוך פחות מעשור, הפכה מפלגת ש"ס ממובילת ההתנגדות לתעמולת בחירות באינטרנט לפעילה ברשת, כולל פרסום מקוון בסלולר עם הפנייה לפייסבוק. איך זה קרה?

תעמולת בחירות באינטרנט

תעמולת בחירות באינטרנט

תעמולת בחירות באינטרנט ובתנאים של טכנולוגיה משתנה

וידוי: אני אוהב תעמולת בחירות. זה כמו לאהוב אירוויזיון, אי אפשר להסביר את זה.

לכבוד מערכת הבחירות של ינואר 2013, אני שמח להעלות כאן את עבודת הגמר לתואר מוסמך במשפטים, שכתבתי בהנחייתה של פרופ' דפנה ברק-ארז באוניברסיטת תל אביב והגשתי באוקטובר 2003. במקום שתשכב על מדפי הספריה, אולי עוד יימצא לה שימוש טוב. מפתיע לגלות כמה הרבה השתנה מאז וגם כמה מעט.

עבודת הגמר, בחלוקה לפרקים עם תמצית של כל פרק ניתנת לעיון כאן:

תעמולת בחירות באינטרנט

אני שמח לחלוק מניסיוני בתחום, הן כמשפטן ועורך דין והן כאיש שיווק, כולל זה שנצבר בשנים האחרונות, וניתן ליצור קשר כאן: תומר טרבס.

הגיע הזמן להתעורר

גם אני חצי חצי.

ספרדי אשכנזי, ילד הורה, חילוני דתי, ירושלמי תל-אביבי, מושבניק עירוני, שמאלני ימני, עובד בליין, צמחוני בשרוני, עורך-דין בהיי-טק, מילואימניק אזרחי, איש-ציבור פרטי.

אבל גם ישראלי ישראלי. שלם.

אנחנו, הישראלים שעובדים, משלמים מיסים, רוצים ליהנות, משרתים, מתנדבים, גדלים ומגדלים… אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו אנשים מורכבים. אולי רק חצי. פשוטים מורכבים.

מה שבטוח, לא סופרים אותנו.

הבחירות שוב בפתח והתחושה היא שהמפלגות מתחרות ביניהן על מישהו אחר, לא עלינו.

הגיע הזמן להתעורר.

מתוך הסרטון: תומר טרבס על הבחירות של תנועת עורו

מתוך הסרטון: תומר טרבס על הבחירות של תנועת עורו

אל תסכימו להיות השר לענייני שקר כלשהו

ממשלה יעילה לישראל

הממשלה שלנו גדולה. הרבה יותר מדי. עשרות השרים לא באמת יכולים לשבת סביב שולחן אחד ולנהל את המדינה. זה פשוט לא עובד. וזה גם מבזבז מיליוני שקלים ומחליש את הכנסת.

הבחירות הקרובות הן הזדמנות ללחוץ על המפלגות להקים ממשלה יעילה יותר, חסכונית וטובה יותר לישראל. זה רצונו של הציבור הרחב, ותפקידם של נבחרי הציבור הוא למלא אותו.

הליכוד בעד – מי עוד?

כבר היה פעם חוק שהגביל את גודל הממשלה ל-18 שרים. רק ראש ממשלה אחד פעל לפיו – נחשו מי? נכון, בנימין נתניהו. למרבה הצער, ההגבלה בוטלה, אבל חברי כנסת הגישו מאז הצעות להחזירה, וביניהם בכירי הליכוד ראובן רבלין וגדעון סער.

עכשיו, נפנה לכל המפלגות והמועמדים בבחירות ונדרוש לקבל את עמדתם – מי בעד ממשלה בזבזנית ומנופחת על חשבוננו, ומי בעד ממשלה יעילה לישראל. ואחרי הבחירות, נעמוד על המשמר בעת גיבוש הקואליציה והקמת הממשלה.

בתחילת השבוע התארחתי בתכנית הבוקר של אורלי וגיא, שם ניסינו להשפיע על חבר הכנסת זבולון אורלב מהמפד"ל להתחייב. ביקשתי שלא יסכים להצטרף לממשלה רק כדי להיות השר לענייני שקר כלשהו.

האם הוא בעד או נגד? האם לחץ ציבורי משפיע על עמדות המועמדים? קליק להקלטה מתוך התכנית:

איך מצטרפים?

באתר של תנועת עורו מתנהלת פעילות ראשונה בנושא וכדי לדחוף להקמת ממשלה יעילה לישראל, צריך את הקול שלכם כבר עכשיו. קליק ואתם שם – לא לממשלה מנופחת.

רוצים את הקול שלנו? אל תכנסו לממשלה מנופחת כדי להיות השר לענייני שקר כלשהו

רוצים את הקול שלנו? אל תכנסו לממשלה מנופחת כדי להיות השר לענייני שקר כלשהו

בבחירות האלה חייבים להשתתף

כל העולם השתנה, רק תהליך הבחירות נשאר אותו דבר. גם הקשר בין הציבור והנבחרים יכול להתקדם אל תוך המאה ה-21. פתק בארבע שנים זה כבר לא מספיק

כמעט הכל בחיינו מתקדם בקצב מסחרר. חשבו למשל על הדרך שבה אנחנו מאזינים למוסיקה. אבא שלי שמר על טייפ הסלילים שלו בזמן שכולם עברו לתקליטים. אני עוד זוכר איך שמרתי על הקלטות המזייפות שלי בזמן שיצאו הדיסקים הראשונים. והיום עם מאות דיסקים בבית, אין אפילו איך לנגן אותם וכל המוסיקה נמצאת במחשב וברשת. התהליך הזה עובר עלינו כמעט בכל תחום. אפילו בבורסה, שם סוחרים בניירות ערך, כבר אין ניירות בכלל. וגם לא אנשים.

קלטת, עיפרון ומה שביניהם - גם הבחירות צריכות להתעדכן

קלטת, עיפרון ומה שביניהם – גם הבחירות צריכות להתעדכן

רק הבחירות נשארו אותו הדבר. פתק קטן עם כמה אותיות, אחת לארבע שנים. את כל דעתנו המורכבת במגוון נושאים משתנים אנחנו נדרשים לצמצם לתוך מעטפה קטנה. ואז לשתוק למשך שנים. ומה אם הנבחרים פועלים בניגוד לדעתנו? ומה אם עלו נושאים חדשים לסדר העדיפות שלנו? בשיטה הנוכחית, אנחנו צריכים לזכור, להתאפק, ואז כעבור כמה שנים לבטא את הכל שוב בפתק אחד קטן. הגיע הזמן שגם הדמוקרטיה שלנו תתחדש.

בתור חזון, ראוי לתכנן שיטה שבה הקשר בין הנציגים והציבור הרחב הוא הדדי ומתמשך. מותר אפילו לקוות לדמוקרטיה ישירה. אבל אפשר וצריך לבצע שינויים מהירים יותר כבר עכשיו. לא חייבים להמתין לשינוי שיטת הממשל, בשביל לייצר הקשבה ותקשורת בין חברי הכנסת והבוחרים.  זה טוב ונכון לנו, כי בתור הרוב הדומם, נמאס לנו לשתוק. וזה טוב ונכון גם לחברי הכנסת, שכיום נמצאים תחת לחץ מתמיד של לוביסטים והיו שמחים לחזור ולפעול למען בוחריהם.

אחת הדרכים לגישור הפער שבין חברי הכנסת והמצביעים היא באמצעות עוּרוּ – התנועה החברתית לייצוג הרוב. עורו מאפשרת לציבור המתעורר להשתתף בקביעת סדר יום חדש לישראל. בכל החלטה חשובה, עורו תשמיע את קולו של הרוב בצורה כזו שאי אפשר יהיה להתעלם מאיתנו. במקום פתק קטן פעם בארבע שנים, אפשר עכשיו להשמיע את דעתנו, להתלכד סביב נושאים מוסכמים, ויחד לפעול לשינוי המציאות בישראל.

כדי להתניע את פעילות התנועה, הכריזה עורו על בחירות בדיוק ביום שאו אמורות היו להיערך בחירות כלליות, ה-4 בספטמבר. אבל הפעם, לא בוחרים במפלגות אלא בנושאים שחשובים לנו. אנחנו שמים בצד נושאים של ימין ושמאל מדיני ובוחרים את הפעולות הראשונות שהתנועה תקדם עבורנו. חינוך טוב יותר, הורדת יוקר המחייה, שיפור מערכת הבריאות – מה חשוב לכם?

בבחירות האלה חייבים להשתתף. זה לוקח בדיוק דקה וזו האמירה שלנו – אנחנו מתעוררים. אחרי הבחירות, תנועת עורו תפעל לקדם את הנושאים שייבחרו וכולנו נוכל לקחת חלק בעיצוב הפעילות. עוד לא הצבעתם? כנסו כבר עכשיו לאתר של עורו – ההצבעה המוקדמת נפתחה. הצבעתם כבר? מצויין, עכשיו הזמינו בבקשה עוד חברים להצביע ולהשפיע.

פרסום במקור: אתר תנועת עורו, 20.8.2012

מזכיר הממשלה צבי האוזר: "הממשלה לא מסוגלת לפעול"

מזכיר הממשלה, עו"ד צבי האוזר, הציג השבוע באומץ כתב אישום חמור נגד אזלת ידה של הממשלה בבואה לגבש מדיניות ולהוציא אותה לפועל.

בכנס של מרכז "שיתופים", אל מול קהל של כמאתיים ראשי עמותות ואנשי עסקים, הקרין האוזר תמונה של גוליבר בארץ הגמדים, שרוע על הקרקע וקשור בחבלים, כמטפורה לחוסר יכולתה של הממשלה לפעול. בדרך ל-"אובדן האמון של הציבור ברשות המבצעת", טען האוזר, נוצר "פער בין הנושאים באחריות לבעלי הסמכות", ומי שקובע בפועל את המדיניות הם חשבים ויועצים משפטיים ולא נבחרי הציבור. "החזון מעוצב על ידי הדרג הפקידותי", כמעט כל הצעה לשינוי המציאות נתקלת במחסומים משפטיים בלתי עבירים, וכתוצאה מכך, הממשלה לא מסוגלת למלא את תפקידה כרשות מבצעת. לסיכום, הדגים מזכיר הממשלה באירוניה שההנהגה הנוכחית לא הייתה מסוגלת להכריז על קום המדינה, כפי שעשה בן גוריון, כי לא הייתה מסוגלת להתמודד עם מכשולי הבירוקרטיה והמשפטזיציה.

מזכיר הממשלה צבי האוזר: הממשלה לא מסוגלת לפעול

מזכיר הממשלה צבי האוזר: הממשלה לא מסוגלת לפעול

הנוכחים באולם נותרו המומים למול המתקפה הישירה של מזכיר הממשלה כנגד הממשלה שבה הוא מכהן, אך למרבה הצער, האוזר נאלץ לעזוב בסוף דבריו ולא יכל להשתתף בדיון ולהגיב לביקורת. העיתונאי סבר פלוצקר הזכיר, כי כאשר ממשלת נתניהו הקודמת קיצצה במדיניות הרווחה של ישראל היא פעלה ללא קושי, ומכך השתמע כי לדעתו האשמת הבירוקרטיה היא תירוץ לא תקף. הפעילה החברתית אמל אלסאנע-אלחג'וג' אמרה, כי אם עד כה היא כעסה על הממשלה, לאחר דבריו של האוזר היא כבר הרבה יותר מודאגת מכועסת. ראוי לציין כי האוזר ריכך את דבריו בהקדמה המפרטת את הישגי הממשלה הנוכחית, אולם נימת דבריו ושפת הגוף שלו הדגישו עד כמה הוא עושה זאת כדי לצאת ידי חובה, בעוד נושא אזלת ידה של הממשלה בוער בעצמותיו.

מזכיר הממשלה הוא אדם גבוה, בעל נוכחות בימתית ויכולת ניתוח ורטוריקה המשדרות אמינות רבה. אין לי ספק כי הוא יוכל ללכת בדרכם של מזכירי ממשלה קודמים, כמו דן מרידור, יצחק הרצוג וגדעון סער, ולהתקדם לעמדות השפעה בכירות בפוליטיקה. התרשמתי כי הוא מאמין בכל ליבו שהמשפטנים וחשבי האוצר קושרים את הממשלה לקרקע ולא מאפשרים לה לגבש מדיניות ולפעול. ואם כך הדבר, חבל כי דבריו של מזכיר הממשלה טרם היכו גלים בתקשורת, שכן ניתן היה לצפות לדיון בנושא ולשלוש תגובות לפחות.

ראשית, אם ראש הממשלה היה עד לדברים או שומע בדיווח כיצד האוזר הציג את תמונת הענק קשור לקרקע, סביר שהיה מחפש לעצמו מזכיר ממשלה חדש. אם האדם הממונה על סדרי עבודתה של הממשלה טוען נחרצות ובפומבי כי היא אינה מסוגלת לפעול, לא בטוח שהוא האדם המתאים לתפקיד.

שנית, אם ראש האופוזיציה הייתה שומעת שמזכיר הממשלה קבע כי הציבור איבד את האמון ברשות המבצעת בשל עומס הבירוקרטיה, ניתן היה לצפות שתרצה להגיב. לכל הפחות, היא הייתה דורשת מנהיגות אמיצה יותר, שלא מתחבאת מאחורי משפטנים אלא נוקטת יוזמה ומבצעת. מעניין בהקשר זה לציין, כי גם האופוזיציה מימין טוענת כי הממשלה מסרבת "למשול".

שלישית, אם צבי האוזר היה מקשיב לעצמו מן הצד, ניתן היה לצפות ממנו לפעול לתיקון השיטה. במקום לקונן בכנס של המגזר השלישי כי הממשלה לא מסוגלת לפעול, הוא היה נוזף בעצמו ומתחיל לפעול נמרצות לצמצום הבירוקרטיה ולשיפור תהליכי העבודה. או שהיה תולה את המפתחות.

ואולי גם אנחנו, הציבור הרחב, היינו לומדים משהו מהדברים ומהדיון. אבל דבריו האמיצים של האוזר לא הגיעו לתקשורת, וכנראה גם לא לראש הממשלה ולראש האופוזיציה. לכן חשבתי שנכון להעלותם כאן בבלוג "הישראלים", בתקווה שימצאו את דרכם למקומות הנכונים. מה דעתכם?

צבי האוזר: החזון מעוצב על ידי הדרג הפקידותי

צבי האוזר: החזון מעוצב על ידי הדרג הפקידותי

הערה: מצאתי אזכור אחד לאירוע ב- The Marker.

חצימחוני – יש דרך שלישית

יש טיעונים טובים בעד ונגד אכילת בשר, אבל נראה שאף צד לא הולך לנצח. מסתבר שיש גם דרך שלישית – להיות חצימחוני – וזה מעורר שאלות חשובות גם לגבי נושאים אחרים בישראל.

נגד אכילת בשר

כל בשר היה פעם בעל חיים. כדי לאכול אותו, צריך קודם להרוג. בין אם ממקום של זכויות בעלי החיים ובין אין מתוך גישה של חמלה אנושית, להרוג זה רע. וגם תנאי הגידול האכזריים הם פשוט נוראיים. האדם הקדמון אכל כמעט ורק מזון ממקור צמחי וככה התפתחה גם מערכת העיכול שלנו. לכן, בשר מזיק לבריאות וגורם להשמנה ולמחלות. גידול בעלי חיים לאכילה מזיק מאוד לסביבה ומאיץ את התחממות כדור הארץ. למעשה, סטייק בקר מזיק בפועל יותר מנסיעה במכונית. סטייק בקר הוא גם יקר הרבה יותר ממנה עשירה של קטניות. ובשעת הצהריים, לחזור לעבודה אחרי סטייק בקר זה כמעט בלתי אפשרי. לסיכום, בשביל בריאות הגוף והנפש, וגם זו של בעלי החיים והסביבה, צמחונות היא הפיתרון. אסור לאכול בשר.

בעד אכילת בשר

נכון, בשר מתחיל בבעלי חיים, אבל זהו מעגל החיים המופלא. גם החיות עצמן אוכלות אחת את השנייה. במהלך האבולוציה האנושית, הציידים-לקטים המוקדמים למדו לאכול בשר ומערכת העיכול שלנו וגוף האדם התרגלו לכך – למעשה, בשביל הבריאות הבסיסית ביותר, אנחנו חייבים לאכול מנת בשר יומית. נכון, בשר מתועש גורר פגיעה בסביבה ותנאי גידול לא הולמים, אבל צריך לשפר את השיטה ולא לבטל אותה. אכילת בשר היא חלק מהתרבות שלנו ויש לה מקום של כבוד בחיי הדת בשלוש הדתות המונותאסטיות הגדולות. גם המחיר היום לא יקר כמו פעם, ובאמצע יום עבודה ארוך, אין כמו הפסקת צהריים עם המבורגר עסיסי. זה פשוט טעים. לסיכום, בשביל בריאות הגוף והנפש, ותוך כדי שיפור תנאי הגידול, צמחונים הם מיעוט הזוי, וצריך להמשיך וליהנות מאכילה מגוונת. במידה הנכונה, וגם במידת העשייה הנכונה, צריך וחשוב לאכול בשר.

חצימחוני

מתוך מודעות לחשיבות ההגנה על הסביבה, מתוך הבנת הנזק הבריאותי של אכילת בשר מופרזת, ומתוך התחשבות בזכויות בעלי החיים, צריך פשוט להפחית את אכילת הבשר. בראשית שנת 2010 הציג הפעיל הסביבתי האמריקני גראהם היל את הגישה הנקראת "צמחוני חול", או באנגלית Weekday Vegetarian, לפיה במהלך ימי החול בשבוע נמנעים מאכילת בשר, ובסוף השבוע אוכלים מה שרוצים. "אחרי הכל, אם כולנו נאכל מחצית מכמות הבשר, זה יהיה כאילו מחצית מאיתנו הם צמחוניים", טען היל בהרצאה שלו בכנס TED. גישה דומה קוראת לבחור יום בשבוע ללא בשר. באנגלית היא מכונה Meatless Monday (יום שני ללא בשר). בעברית, הכינוי החביב ביותר לגישת הביניים הוא "חצימחוני".

חצימחוני - יש דרך שלישית

חצימחוני - יש דרך שלישית

לאוכלי הבשר שבינינו קשה מאוד להפוך לצמחוניים ויש טיעונים טובים מאוד בעד אכילת בשר. מנגד, הקיצונים מקרב הצמחוניים, אותם לוחמי זכויות בעלי החיים, לא מקבלים פשרות ודוחים פתרונות ביניים. אבל בין הקצוות, מסתבר שיש דרך שלישית. והיא אפילו טובה מאוד. החצימחוני מקטין את טביעת הרגל האקולוגית שלו, מפחית את הזיהום, מרגיש טוב יותר ביחס לבעלי החיים, חוסך כסף, בריא יותר, רזה יותר, ואפילו מרגיש טוב יותר עם עצמו. אפשר וצריך להפחית את צריכת הבשר.

אמרו מהיום, אני חצימחוני, את חצימחונית, כולנו חצימחוניים. בשביל הבריאות, למען הסביבה, גם אני – חצימחוני, נמנע מבשר באופן קבוע, בכל ימות החול בשבוע.

אידיאולוגיה אלטרנטיבית – יש דבר כזה

בכל ויכוח, הקצוות בולטים יותר. קל יותר להבין את הטיעונים של מי שניצבים בקצה הרחוק. בכל הקשור לצמחונות, נשמעים בעיקר קולותיהם של חסידי זכויות בעלי החיים: "בשר זה רצח", ומנגד רואים בכל מקום את אוכלי הסטייקים המרוצים. והנה, אחרי שנים של ויכוחים, מגיחה לפתע אידאולוגיה אלטרנטיבית – החצימחוני. שאלתי חברים לדעתם בנושא, והרוב המוחלט אהב את הגישה. רבים אפילו העידו על עצמם שהם גם ככה הפחיתו את צריכת הבשר באופן משמעותי. הם חצימחוניים באופן טבעי בלי לדעת שהם כאלה.

באופן אישי, אותי מעניינת שיטת הפתרון. ההתעלות מעל העיוורון הבסיסי שלנו והנטייה לחשוב שצריך לבחור באחד מבין שני הקצוות, ומציאת דרך שלישית טובה יותר. אידאולוגיה אלטרנטיבית. מסתבר שיש דבר כזה.

הדרך השלישית – גם בישראל

בפוליטיקה הישראלית יצא שם רע למושג "הדרך השלישית" בשל המפלגה בשם זה שהבליחה לרגע בשנות ה-90' והתפוגגה. מזה למעלה משלושה עשורים קמות ונופלות כאן מפלגות מרכז. אבל באופן מפתיע, הציבור לא מאבד אמון ומצביע להן בהמוניו בכל מערכת בחירות. ולא במקרה. הציבור לא מטומטם ובאופן אינסטינקטיבי אנחנו מבינים שלא חייבים לבחור בין שני הקצוות. חייבת להיות דרך שלישית. הבעייה עד כה היא שמפלגות המרכז המתחלפות לא הציבו אידיאולוגיה אלטרנטיבית, אלא פשוט ניסו להלך בין הטיפות משמאל ומימין ולהיגרר בסופו של דבר אל אחד הקצוות.

הגיעה העת להציב דרך שלישית אמיתית גם בישראל. דרך ברורה, עם ערכים, חזון וצעדים לביצוע, שהיא לא בשמאל ולא בימין. היא גם לא במרכז ביניהם, אלא פשוט אחרת וטובה יותר. הקצוות לא יקבלו אותה, אבל הרוב כן.

 ——————-

קישור להרצאה של גראהם היל: TED.

העלאת שכר החיילים או שוחד בחירות? חפש את האינטרס

משרד הביטחון הציע היום להעלות את שכר החיילים. נשמע טוב, לא? אז זהו, שלא. מדובר בתרגיל בחירות ולא יותר. הצצה לאינטרסים שמאחורי החדשות.

חפש את האינטרס

אם רפרפתם היום על החדשות בטח נתקלתם בהצעה להעלות את שכר החיילים. חדשות טובות, חשבתם. תחשבו שוב. ובאמת, תנו לזה רגע בשביל להבין מה עומד מאחורי החדשות.

חברי שי כהן מכנה את משחק המעקב אחר החדשות: חפש את האינטרס. נסו את זה בבית. בפעם הבאה שאתם נתקלים בידיעה, חפשו מי מרוויח ממנה. במקרה הזה הפתרון פשוט. הידיעות באתרי החדשות ציטטו את שר הביטחון אהוד ברק. לדברי השר ברק, "ההעלאה תאפשר תגמול הולם…", כך כתוב, אבל הוא לא באמת אמר את זה לאף אחד. זה פשוט נוסח שנכתב בהודעה לעיתונות והוא מופיע בכל הכתבות. מצאנו את בעל האינטרס.

חפש את האינטרס

חפש את האינטרס

ומה חשוב בימים אלה לשר הביטחון? כידוע, אהוד ברק נערך לבחירות עם סיעתו הצנועה, אך יש לו בעיה עם מצביעיו הוותיקים, אשר התאכזבו מהתנהלותו הפוליטית. הוא בקושי עובר את אחוז החסימה. לכן, אני מעריך, יועציו המליצו לו בחכמה להתמקד בסקטור המכונה "מצביעים לראשונה" – בני 18 עד 21 אשר טרם הצביעו בבחירות. ואם כבר מפלחים את קהל היעד, מוטב להתמקד במצביעים פוטנציאלים של ברק ולהוציא החוצה את החרדים והערבים. עכשיו, אחת ועוד אחת שווה שתיים… היכן נמצאים צעירים אלה? בצבא. וכך, מציע עתה ברק להוסיף לחיילים עשרות אלפי שקלים למשכורת.

שוחד בחירות, לכאורה בלבד

האם מתן כסף על מנת להשפיע על בוחרים להצביע לא נשמע מוכר מההגדרה של שוחד בחירות? לכאורה, לכאורה, לכאורה. אני לא מאשים אף אחד בפלילים. וגם אין לי שום דבר מיוחד נגד אהוד ברק. אבל אני בהחלט מציע להפעיל ביקורת כששומעים חדשות טובות מדי.

אגב, פילוח קהל היעד של התעמולה הוא חד אפילו יותר. ברק רץ עם אג'נדה ביטחונית, ולכן אפשר לצפות שדווקא חיילים קרביים יהיו קשובים יותר למסר שלו. ואכן, הצעת שר הביטחון מעניקה סכומים גדולים יותר לקרביים.

אין כוונה אמיתית להעלות את שכר החיילים

חשוב לי להדגיש שאני סבור שצריך לשפר את התגמול לחיילים. חד וחלק. אבל לא זה מה שעומד על הפרק. זה סתם תרגיל בחירות. אם משרד הביטחון באמת היה מעוניין לשפר את תנאי הנושאים בנטל, הוא יכול היה לתמוך בהצעתו של עמיר פרץ מלפני שנתיים ומהשנה שעברה. אלא שאז הוא התנגד להצעה דומה מאוד.

חמור מכך, רק לפני כמה חודשים דרש משרד הביטחון תוספת תקציב והודיע כי אין לו עודפים, ועתה מציע השר לממן את רוב ההעלאה מתוך תקציב הביטחון. משהו השתנה? בוודאי, הבחירות באופק. אם יש עודפים בתקציב הביטחון, על הממשלה לחלק אותם לפי סדר עדיפויות שהיא מגדירה. לא ראינו את שר הביטחון קופץ להציע את העודפים כדי לממן נושאים חברתיים.

שלא במפתיע, עדיין נדרשים חצי מיליארד שקלים מהתקציב הכללי כדי לממן את ההצעה. מדוע? פשוט, כדי שיהיה מי שיתנגד. כאשר משרד האוצר יתנגד להצעה – מתוך אחריות או מתוך רצון לזכות בהון הפוליטי בעצמו (תלוי כמה אתם ציניים), ייסוג שר הביטחון מההצעה. הוא לא ימהר להעלות את שכר החיילים רק בשיעור חלקי.

אבל חכו… לקראת הבחירות יזכיר לנו אהוד ברק כיצד הוא רצה להעלות את שכר החיילים אבל המפלגות האחרות התנגדו. ואולי הוא אפילו יצליח. חפש את האינטרס? מצאנו. אין כוונה אמיתית להעלות את שכר החיילים. בסך הכל מבשלים כאן חומרים לתעמולת בחירות ממוקדת בפלח מצביעים לראשונה.

———-

מקור חדשות: כתבה Ynet.

מקור תמונה