ארכיון תגיות: חינוך

עם כל החופשים, ההורים צריכים להיות גיבורי על

בין החופש הגדול הרגיל והחופש הגדול החדש של החגים, ההורים צריכים להיות ממש גיבורי על בשביל לשרוד. אבל אפשר וצריך להוסיף ימי לימוד ולשפר את מערכת החינוך. ביחד

החופש הגדול מכה שנית

רק התחלנו את שנת הלימודים והנה מתחיל חופש גדול נוסף מלפני יום כיפור ועד אחרי סוכות. הילדים הצעירים מבולבלים, הבוגרים יותר מקבלים מסר שלילי לגבי חשיבות הלימודים, וההורים… פשוט קורסים. עם הצורך להתפרנס, הרצון להגשמה עצמית, והעומס שנוצר בשל החופשות הרבות, כל ההורים היום צריכים להיות גיבורי על בשביל לשרוד.

עם כל החופשים, כל ההורים גיבורי על!

עם כל החופשים, כל ההורים גיבורי על!

 

המון ימי חופש בבית הספר, מעט ימי חופש בעבודה

המצב הנוכחי הוא אבסורד מוחלט. בין חופשות החגים, ימי האיסרו חג והגשרים למיניהם, נגזרו על תלמידי ישראל מעל ארבעים ימי חופש מדי שנה, וזה בנוסף לחופשת הקיץ הארוכה במיוחד. לפחות בנתון הזה אנחנו מן המובילים בעולם. מנגד, הורי ישראל מקבלים כתשעה ימי חופש לרגל חגים ועוד שבוע או שבועיים חופשה שנתית. מי בדיוק אמור לשמור על הילדים, לחנך ולטפח אותם בכל אותם ימי חופש? ומתי בדיוק ההורים אמורים לעבוד?

הפער בין ימי החופש הרבים בבתי הספר ובין ימי החופש המועטים במקומות העבודה מונע מהורים להגשים את עצמם ולגדל משפחה מאושרת. אבל לא צריך לקטר, אלא להתארגן יחד לפעולה מסודרת כדי לשפר את מציאות החיים בישראל, גם בנושא החינוך ובכלל.

 

המורים אינם הבעיה אלא הפיתרון

בחיפושיי אחרי פתרונות, שאלתי בעלת תפקיד מפתח במערכת החינוך לדעתה על האפשרות להוסיף ימי לימוד ולקצר את החופשות. לדבריה, הוספת ימי הלימוד דורשת שיתוף פעולה עם ועדי המורים, ויתכן כי זה יהיה אפשרי רק עם פתיחת ההסכמים הקיבוציים בעתיד. ישבתי מולה, הנהנתי בהסכמה, אבל לא יכולתי שלא לחוש בחוסר נוחות בכל הנוגע להתייחסות השגורה אל המורים כבעיה. בית ספר, כל בית ספר, ואפילו מערכת החינוך כולה, יכולים להיות טובים רק עד לרמתם של המורים עצמם. המורות והמורים הם לא הבעיה אלה לב ליבו של הפיתרון ויחד עמם צריך להוביל את השינויים הדרושים כל כך. הסכמנו על כך.

חששם של המורים לפגיעה בתנאי העבודה שלהם מבוסס. ניסיונות קודמים מלמדים, שהארכת יום הלימודים והוספת ימי לימוד דורשות מחלק מן המורים להוסיף שעות עבודה ללא תמורה הולמת וכן מובילה להעסקה של מורים בתנאים פחותים דרך קבלנים. כדי להפיג את החשש הזה, יש לרתום את המורות והמורים לתוך המהלך, ליהנות מניסיונם העצום וכמובן שאסור לרמוס את זכויותיהם. אבל השינוי הזה הכרחי וגם המורים יודעים זאת ויהנו ממנו. אם נשכיל לפעול נכון ותוך כדי שיתוף, המורות והמורים ישמחו לקחת חלק פעיל.

מתקנים את מערכת החינוך

המשך יבוא! הקטע למעלה הוא חלק מפרק בספר שאני כותב בימים אלה. מקווה לסיים בקרוב.

אם אתם רוצים להיות בקשר ולקבל עדכון לגבי קטעים נוספים, תנו בבקשה לייק לעמוד הפייסבוק של בלוג הישראלים – קליק: הישראלים בפייסבוק.

בינתיים, אפשר לקרוא עוד קטעים בנושאי חינוך כאן: שיפור מערכת החינוך בבלוג הישראלים.

** האמן שצייר את ציור גיבורי העל הוא הצרפתי Andry Rajoelina והמקור נמצא כאן.

יחד מורים – ראיון ברדיו ירושלים בנושא התנדבות בבית הספר

התנדבות עם משמעות במערכת החינוך

בהמשך למה שכתבתי כאן בנושא "יחד מורים" – התנדבות עם משמעות במערכת החינוך, התראיינתי השבוע ברדיו ירושלים בתכנית החינוך "מי הבוס" בהובלת יניב לוי ואורית יוסף, שם סיפרתי על מיזם "יחד מורים". לכל מי שהביע עניין, מובא כאן הראיון באורך כ-8 דקות:

השניה האחרונה בראיון נקטעה, שם אמרתי: תודה רבה! אז באמת תודה רבה ליניב ולאורית ואני מקווה שעוד מתנדבים יצטרפו למיזם המקסים הזה. עוד פרטים כאן: "יחד מורים" – התנדבות עם משמעות במערכת החינוך.

יחד מורים – התנדבות עם משמעות במערכת החינוך

שמעתם על "יחד מורים"?

רציתי לחלוק אתכם פעילות של מיזם מרתק, שמעניק הזדמנות מעשירה להתנדב ולסייע במערכת החינוך, שנקרא "יחד מורים" ומתואר כך באתר המיזם:

המיזם "יחד מורים" מאפשר לאנשים איכותיים מהעולם העסקי, הפרטי והציבורי מחוץ למערכת החינוך, המעוניינים להשתלב ולהשפיע בעשייה החינוכית באופן התנדבותי, לתרום מניסיונם וממנהיגותם האישית כ"תומכי הוראה".

בשקט בשקט, מדי שבוע ברחבי ישראל, מגיעים עשרות מתנדבי המיזם לבתי הספר ומלמדים תלמידים בקבוצות קטנות. צעירים ופנסיונרים, אנשי מדע ורוח, עסוקים מאוד וכאלה עם עודף זמן פנוי, אשר המשותף לכולם הוא הרצון לתרום באופן משמעותי לילדים ולמערכת החינוך.

על פי רוב, כל מתנדב מקבל קבוצות של חמישה תלמידים, בין חלשים ובין חזקים, ומלמד אותם את המקצוע הנדרש: חשבון, אנגלית, מדעים או כל דבר (יש אפילו מתנדב שמלמד כדוריד). התלמידים הנבחרים נהנים ממצרך נדיר – תשומת לב אישית. באותו זמן, מקבלת הכיתה שלהם הזדמנות מועילה במיוחד – ללמוד בכיתה קטנה יותר.

הסיפור האישי שלי כמורה

הצטרפתי לפעילות המיזם בעקבות שלושה חברים מן המושב כפר אוריה, ברק, ניר ושחר, אשר החלו להתנדב כבר בשנה שעברה וחזרו עם סיפורים נפלאים. ההתנדבות ב-"יחד מורים" מתחילה בקורס הכשרה של "תומכי הוראה" מטעם סמינר הקיבוצים. מדובר במפגשי ערב, פעם בשבוע, סך הכל כארבעים שעות לימוד, שנערכים במספר מקומות בארץ. אמנם זה לא פשוט למצוא לכך את הזמן, אבל הקורס מרחיב את האופקים בכל הנוגע למערכת החינוך שלנו ולאתגרים הניצבים בפני מורים בישראל.

חשוב אף יותר מן התכנים לטעמי הוא המפגש האנושי. במהלך הקורס נחשפתי הן לחבריי לקורס והן למורים ולמגוון אנשי חינוך, אשר בכל פעם מחדש עוררו בי תקווה אמיתית כי מצבנו הולך ומשתפר. המתנדבים, המורים והמנהלים שפגשנו מוכיחים עד כמה נושא החינוך בוער בעצמותינו וזוכה להתייחסות רצינית ומקצועית. כבר בשלב המוקדם ההוא, שמחתי על הצטרפותי, ועוד לא ידעתי עד כמה.

במהלך שנת הלימודים, הצטרפתי כמורה מתנדב לבית הספר היסודי "השחר" במושב טל שחר, ושם הציעו לי ללמד חשבון בכיתות קטנות, בנות חמישה תלמידים כל אחת, מקרב תלמידי כיתות ב'. עשיתי ככל יכולתי לעזור לצוות ההוראה בכך שהענקתי לכל תלמיד ותלמידה תשומת לב אישית והעשרה בחשבון, ואני רוצה להאמין שגם התלמידים וגם המורים הרוויחו מכך. אגב, חבריי לקורס בחרו כל אחד את בית הספר, המקצוע והגילאים המתאימים להם.

כל המעורבים במיזם נהנים ממנו – התלמידים, המורים, מנהלת בית הספר – אבל מעל הכל, אני מרגיש מורווח, ובגדול. אני נהנה מכל מפגש עם התלמידים ומכל שיחה איתם ויוצא בכל פעם מחדש מלא סיפוק. זכיתי ללמוד מקרוב על בית הספר, הצוות המקצועי והאתגרים הגדולים של מערכת החינוך ואני יוצא מחוזק לגבי מערכת החינוך הציבורית והשיפורים הנדרשים בה.

בתמונה אפשר לראות את התלמידים בונים פירמידה של מרשמלו ונהנים ללמוד גיאומטריה תוך כדי כך (טשטשתי את פניהם של התלמידים כדי לשמור על פרטיותם). לפעמים פשוט כיף ללמד וגם ללמוד.

יחד מורים - תומר טרבס בבית ספר השחר

יחד מורים – תומר טרבס בבית ספר השחר

התנדבו גם אתם להיות מורים

לאורך השנה קיבלתי גם ביקורת, בעיקר לגבי העובדה כי הורים מתנדבים ממלאים למעשה את תפקידה של המדינה. ובכן, אף שיש בכך אמת, אין זה מייתר את הצורך. בנוסף, ההתנדבות בבית הספר מעבירה מסר מצויין הן לילדים והן לצוות המקצועי – אכפת לנו מבית הספר.

התלבטתי לפני שפרסמתי את התנדבותי. יש בזה משהו פומבי מדי ואני התכוונתי לעשות זאת בשקט. ובכל זאת, החלטתי כן להעלות כאן את הסיפור, כדי לעזור להרחיב את מעגל המתנדבים והעשייה. אז… מי שיכול להקדיש בוקר אחד בשבוע, ואפילו שעה או שעתיים, מוזמן בחום להתנדב גם כן.

אפשר למצוא את פרטי הקשר ומידע נוסף באתר של יחד מורים, ואני מבטיח לכם, שאפילו רק המפגש הראשון עם הרוח החיה של המיזם, כפי שאני פגשתיה – עפרה מקובר הנפלאה – ימלא אתכם תקווה והרגשה טובה. מומלץ!

ואגב, עוד חלום קטן הוגשם על הדרך: מותר להיכנס לחדר המורים!

הגשמת חלום: מותר להיכנס לחדר המורים!

הגשמת חלום: מותר להיכנס לחדר המורים!

העם דורש חינוך איכותי – תוצאות הבחירות של עורו – ידיעות אחרונות 19.9.2012

העם דורש חינוך איכותי

תוצאות הבחירות לייצוג הרוב בישראל שת תנועת "עורו": יותר השקעה בחינוך, יותר מיטות בבתי-החולים והפחתת הריביות

מאת: יובל קרני

פורסם במקור: ידיעות אחרוונות 19.9.2012 (עמוד 20)

הציבור במדינת ישראל חושב כי קבלת חינוך איכותי יותר, הפחתת יוקר המחיה ונגישות לשירותי רפואה הם שלושת הנושאים המטרידים והחשובים ביותר בסדר היום של המדינה.

כך עולה מתוצאות הבחירות לייצוג הרוב בישראל, שקיימה תנועת "עורו" בשבוע שעבר במסגרת הקמפיין לשינוי מציאות החיים בישראל.

מתוצאות הבחירות עולה כי תחום החינוך הוא הנושא המטריד ביותר את הישראלים. הציבור בישראל רוצה חינוך איכותי יותר, תוך הגדלת ההשקעה בתגמול המורים ובהכשרתם ובמעבר לכיתות קטנות יותר. יוקר המחיה הוא הנושא השני בחשיבותו המפריע לציבור בישראל. בראש סולם הדרישות של הישראלים בתחום זה: הפחתת עמלות וריביות הבנקים ללקוחות ועסקים קטנים. במקום השלישי נמצא תחום הבריאות עם הדרישה להגדיל את מספר מיטות האשפוז ואת מספר הרופאים בבתי-החולים.

בתנועת "עורו" הביעו שביעות רצון מהשתתפותם של כ-20 אלף איש שהצביעו באתר האינטרנט ובקלפיות שפוזרו ברחבי הארץ. "אחרי מגע עם אלפי אנשים, התחושה היא שהישראלים כמעט איבדו את האמונה שאפשר עוד לתקן את מציאות החיים בישראל", סיכם תומר טרבס, מנכ"ל תנועת "עורו". "אבל עדיין לא מאוחר מדי. ההתעוררות של הציבור הרחב וההתלהבות היחסית מהפעילות של התנועה נותנות תקווה חדשה. צעקו לנו ברחוב 'הלוביסטים של העם' ואנחנו מתכוונים לממש את הכינוי הזה. 'עורו' תפעל לקידום מה שחשוב לציבור הישראלי בשטח".

מה אנחנו רוצים? הנושאים החשובים ביותר לישראלים

מה אנחנו רוצים? תוצאות בחירות עורו – ידיעות אחרונות – 19.9.2012

מה אנחנו רוצים? תוצאות בחירות עורו – ידיעות אחרונות – 19.9.2012

ממוזיאון ישראל, דרך אמריקה ועד מהפכה בחינוך

הבחורה הצעירה במוזיאון ישראל

במהלך סיור במוזיאון ישראל בירושלים ישבו ילדי גן רימונים מול ציור שמן גדול של הצייר ההולנדי קויפ משנת 1641 וענו על שאלות המדריכה. מי האיש שמחזיק ברובה? הצייד, צעקו כולם. ומי עומד מולו עם מקל? אבא, השיבו כמקהלה. ומי הילדה בשמלה המוזהבת? הבת שלו, שמחו הילדים בני החמש לזהות. גם את האמא זיהו בקלות. ומי הבחורה מאחור, שאלה המדריכה. דממה. התבוננו היטב, ילדים, היא מחזיקה ציוד לפיקניק וכלים לניקיון. אין עונה. הילדים מתרכזים, לא מזהים, אבל המדריכה לא מרימה ידיים. מי הולכת אחרי המשפחה, ותמיד מבשלת ומנקה? ניצוץ של הבנה חלף בקרב עשרים וחמישה ילדים… סבתא!

סיפור אמיתי, הייתי שם כהורה מלווה. בעיניהם של הילדים, מי שהולכת אחרי המשפחה, מבשלת ומנקה היא סבתא, אפילו שבציור רואים בבירור שהמשרתת של המשפחה ההולנדית היא בחורה צעירה. זו המציאות שלנו. בלי הסבתות, משפחות שלמות היו קורסות. אז קודם כל, תודה ענקית לאמא שלי, לחמותי, וליתר הסבתות והסבים בישראל על ההתגייסות מכל הלב. בלעדיכם, חיינו אינם חיים. אבל האם זה מצב נכון? לדעתי, התלות הקיצונית של משפחות צעירות בדור הקודם לצורך טיפול בילדים היא תולדה של עיוות בשוק העבודה ובמערכת החינוך שלנו.

קויפ במוזיאון ישראל - מהפכה בחינוך

מי הבחורה הצעירה שמנקה במוזיאון ישראל?

בית ספר אמריקה

בתור תלמיד בכיתה י"א נסעתי עם משלחת תלמידים לארצות הברית והתארחתי אצל משפחה חמה בעיר סיאטל. בשעה שש בבוקר העירו ההורים אותי ואת ילדי המשפחה, אכלנו יחד ארוחת בוקר מזינה של חביתיות ענק, חמאה וגלידה, וכשעה לאחר מכן עלינו על אוטובוס ההסעה הצהוב לבית הספר הציבורי. עד השעה אחת השתתפנו בשיעורים, כאשר בכל שיעור עברנו מכיתה לכיתה, לפי המקצוע הנלמד, כך שכל כיתה הייתה מאובזרת בהתאם לנושא. בתום הלימודים, במשך שעתיים ישבנו כולם לבצע את מטלות שיעורי הבית, כאשר מורים עברו בין השולחנות לסייע. לאחר מכן עברנו לפעילות ספורט – כל תלמיד מחוייב להשתתף בשתי נבחרות ספורט לפחות. אחרי אימון כדורגל מעייף במיוחד, בשעה חמש אחר הצהריים, עלינו שוב לאוטובוס הצהוב בדרך חזרה הביתה, עייפים אך מרוצים.

מנקודת מבטו של נער מתבגר, לא יכולתי שלא להתפעם מבית הספר. הכיתות הייעודיות וכנראה גם המורים המצויינים הפכו את השיעורים למעניינים במיוחד. הסיוע בשיעורי הבית, התזמון המוקדם שלהם והמסגרת הקבוצתית הפכו את מה שאני הכרתי כעונש למשימה נסבלת למדיי. פעילויות אחר הצהריים היו מגוונות ובמהלך השבוע נחשפתי גם לחוג שחמט, חוגי אמנות ומדעים ואפילו חוג ריצות שטח. בית הספר היה מרכז עולמם של הנערים והנערות האמריקאיים וקשה היה שלא לקנא בהם.

בית ספר טוב לכל המשפחה

כיום, במבט לאחור ממרום מעמדי כהורה צעיר, אני מבחין ביתרונות העצומים של יום הלימודים הארוך והמלא גם ליתר חלקי המשפחה ואפילו למשק כולו. כאשר הילדים יוצאים מהבית בשבע וחוזרים מעט אחרי חמש, שני ההורים יכולים לצאת לעבודה במשרה מלאה באמת, וכך גם להרוויח משכורת סבירה יחד וגם להגשים את עצמם. בשוק עבודה מסודר שכזה, כולם יוצאים הביתה בשעה חמש, כך שאחר הצהריים בבית הוא משפחתי מאוד. הילדים כבר השלימו את שיעורי הבית, הרחיבו אופקים בחוגים, נהנו והתעייפו בפעילות ספורטיבית, וכל המשפחה יכולה לבלות יחד בנעימים עד לארוחת ערב משותפת. באחד הימים אז בסיאטל אפילו שיחקנו מונופול משפחתי.

מתי בפעם האחרונה השתתפתם באחר צהריים משפחתי ורגוע שכזה? שלא לדבר על שניים כאלה ברציפות. אתם יכולים לדמיין חיים שלמים שכאלה?

איך נראה היום שלך?

במציאות הישראלית שלנו, יום הלימודים הקצר יחסית והחד-גוני מחייב את אחד ההורים לקצץ בשעות העבודה. בואו נהיה כנים עם עצמנו, למרבה הצער, ברוב המקרים מדובר באמא. ואז, כדי לפצות על אבדן ההכנסה, אבא נשאר לעבוד עד מאוחר. וכשהילדים שבים הביתה מוקדם מבית הספר מיום לא מספק, או אז מתחיל מצעד ההסעות והתיאומים בין החוגים השונים. ולקראת ערב? בדיוק כשהילדים כבר עייפים ואבא תכף מגיע רצוץ גם הוא… מגיע תור שיעורי הבית. בשעה מאחורת שכזו, בלי מסגרת תומכת, אכן מדובר בעונש אמיתי.

יש לנו מה ללמוד

אין לטעות בחלום האמריקאי. גם שם מערכת החינוך רחוקה מלהיות מושלמת ובוודאי שאינה אחידה ברמתה. אבל יש מה ללמוד מהם. הארכת יום הלימודים באופן משמעותי, תוך כדי שילוב של תכנים מגוונים כמו לימוד עצמי, חוגים וספורט, מעשירה את הילדים ופותחת בפני ההורים אפשרויות רבות, כולל עבודה במשרה מלאה של שני ההורים. ריכוז החוגים מייד אחרי שעות הלימוד גם מנצל טוב יותר את מתקני בית הספר וההסעות וגם מפנה זמן איכות משפחתי אחר הצהריים.

נשמע יקר מאוד? בכלל לא בטוח. גם כיום בישראל החברה בכללותה מממנת פעילות שכזו. מה שמכונה החינוך האפור, וכולל בתוכו שיעורי העשרה וחוגים, עולה הון. בנוסף, העובדה שכמעט בכל משפחה אחד ההורים לא עובד במשרה מלאה והשני נדחף לעבוד עודף שעות מעוותת את שוק העבודה ופוגעת בכל אחד מאיתנו. נכון, יצירת מסגרת חינוך עם ימים ארוכים ומלאים באמת דורשת מהפכה במערכת החינוך. אבל המחסום אינו כלכלי. אני משאיר את הבחינה התקציבית למקום אחר, אבל בטוחני שהרווח המצרפי מחינוך טוב יותר, הורים שמגשימים את עצמם ומשפחות מאושרות גבוה בהרבה מהעלויות.

לוקחים אחריות על החינוך

בחזרה לסיפור המוזיאון, מצחיק, אבל סבתא לא צריכה להיות משרתת. גם סבתא זכאית להגשים את עצמה לפי בחירתה: להמשיך לעבוד או לבחור לבלות עם הנכדים והמשפחה. ואנחנו, הילדים-הורים, צריכים לפעול לקידום מהפכה במערכת החינוך. יתכן שאנחנו חלוקים בנושאים מדיניים, אבל יש בינינו הסכמה רחבה על נושאים אזרחיים, ובראשם תיקון מערכת החינוך ושיקום שוק העבודה. הגיעה השעה לקחת אחריות ולפעול.

 

*****

לקרוא עוד משהו? לא שומעים אותנו.

מקור התמונה: מוזיאון ישראל.