לקראת הבחירות הכלליות, העלתה תנועת עורו משחק שעוזר למתלבטים להחליט עבור מי להצביע.
השבוע התראיינתי בגלי צה"ל אצל רזי ברקאי וסיפרתי על עורו ועל המשחק החדש:
משחק הבחירות של עורו
המשחק מציג ציטוטים בעילום שם של ראשי מפלגות, אתם מוזמנים לדרג את מידת ההזדהות שלכם, ובסופו של דבר לקבל ניתוח של העדפותיכם האישיות ומידע נוסף אודות המועמדים.
עורו היא תנועה חברתית לייצוג הרוב – אנחנו מנסים לעורר את הציבור למעורבות. בקשר עם הבחירות, זה אומר קודם כל לצאת ולהצביע – ויחד עם התאחדות הסטודנטים ומתפקדים אנחנו עורכים סדרה של אירועים ומפגשים לעידוד הצבעה.
אבל הרבה מתלבטים פונים ושואלים: למי להצביע?
העלנו באתר תנועת עורו משחק בשם "פוליטיקלי קורקט" שם תוכלו לראות מי המועמדים חושבים כמוכם, ללמוד על הדיעות שלהם ולקרוא מה הם עשו בכנסת האחרונה ובכלל.
המשחק מציג ציטוטים אנונימיים, ולגבי כל אחד אתה צריך ללחוץ אם אתה מזדהה או לא. רק אז ייחשף מי אמר את הציטוט, ותמשיך הלאה.
בסוף המשחק, יוצג לך מי המועמדים שאיתם אתה מזדהה במיוחד, וגם מידע נוסף משותפים של עורו, כמו התנועה לאיכות השלטון וכנסת פתוחה.
רזי, ברשותך יש לי אזהרה חשובה. אתה יודע, כשמתכנן המשחק של עורו, דור קונפורטי, הציג לי את הקונספט, אני חשבתי שהציבור לא ירצה לשחק. אבל הנה האזהרה: מדובר במשחק מדבק מאוד ואלפים כבר השתתפו. אני מזמין את הציבור לבחון בעצמו באתר של עורו.
המאבק הציבורי לביטול אגרת הטלוויזיה צובר תאוצה. לקראת הבחירות, אנחנו מגייסים מפלגות להצטרף אלינו ובקרוב נגיש את הצעת החוק. הפעם זה קורה
מבטלים את האגרה – עיקרי ההצעה
אנו קוראים לכנסת ישראל לבטל לאלתר את גביית אגרת הטלוויזיה. בחודשים האחרונים הצטרפו והביעו תמיכה בפייסבוק כבר למעלה מ- 25,000 אלף איש. הירשמו גם אתם לעצומה כאן: לבטל את אגרת הטלוויזיה.
האגרה של רשות השידור היא מס מיושן, מיותר, הפוגע בחלשים וגורם לעגמת נפש רבה בקרב הציבור הרחב. אפשר וצריך לבטל את האגרה, תוך חיזוק ושיפור השידור הציבורי, בשלושה צעדים:
אישור הצעת חוק לביטול גביית האגרה על ידי רשות השידור.
הבטחת שידור ציבורי עצמאי ואיכותי יותר על ידי קביעת מקור תקציבי רב-שנתי בלתי תלוי.
סגירת אגף הגבייה של רשות השידור ועשיית מאמץ לקלוט את עובדיו ברשות המיסים.
מבטלים את האגרה – מפלגות ראשונות תומכות
למה חשוב לבטל את אגרת הטלוויזיה?
אמנם יש נושאים חשובים יותר על סדר היום הלאומי, אבל המאבק לביטול האגרה נולד מתוך צורך להוכיח כי אנחנו, אזרחי ישראל שעדיין אכפת להם, יכולים להתאגד סביב נושאים משותפים ולשפר את מציאות החיים בישראל. עוד לא אבדה תקוותנו. אחרי ביטול האגרה, נמשיך לפעול יחד סביב נושאים נושפים.
ההצעה שלנו היא הצעת פשרה. סגירת אגף הגבייה וביטול גביית האגרה יחסכו למדינה מעל 34 מיליון שקלים, שמבוזבזים כיום על מנגנון הגבייה. קביעת מקור תקציבי רב שנתי בתקציב המדינה יאפשר את המשך הרפורמה ברשות השידור, בדרך לקידום שידור ציבורי עצמאי ואיכותי. ומעל הכל, ביטול האגרה יחסוך לציבור הרחב עגמת נפש רבה במפגש עם הגבייה השרירותית והלא יעילה.
אפשר לקיים שידור ציבורי איכותי ועצמאי גם ללא גביית אגרה. ולראייה, כיום, עם גביית האגרה, קשה לתאר את שידורי הערוץ הראשון בתור איכותי ועצמאי במיוחד, ומנגד – רשויות ממשלתיות אחרות מצליחות הרבה יותר גם ללא גביית אגרה בנפרד.
הוגשו לנו הצעות מחמירות יותר, אך למדנו כי הצעות כאלה הועלו ונפלו בעשור החולף מדי שנה כמעט, ולכן אין טעם לנסותן. מוטב לנו להתאחד סביב נושא משותף עם פשרה טובה והוגנת ולהגיע יחד להצלחה המיוחלת.
לקראת הבחירות – משאל מפלגות
במהלך כהונת הכנסת ה-18 פנינו לחברי הכנסת וקיבלנו תמיכה ראשונית של תשעה-עשר חברי כנסת. לקראת הבחירות לכנסת ה-19, כחלק מהמשך המאבק הציבורי, פנינו למפלגות המתמודדות בבקשה לקבל את עמדתן בטרם הבחירות.
בשלב זה, קיבלנו תשובות מעשר מפלגות, רובן תומכות, ונמשיך יחד להפעיל לחץ כדי לקבל התחייבות מכמה שיותר. שלוש המפלגות הראשונות שנוכל לפרסם כי הן תומכות ביוזמה לביטול האגרה הן: ישראל ביתנו, עוצמה לישראל ו-חד"ש. אפשר לראות, כי על אף המחלוקות בנושאים אחרים, החזון של גיבוש הסכמה חוצת מגזרים ועמדות מדיניות, לטובת האינטרס של הציבור הכללי, מוכיח את עצמו.
* עדכון: מפלגות נוספות הצטרפו לתמיכה ביוזמה לביטול האגרה: ארץ חדשה ועלה ירוק – הרשימה הליברלית.
** עדכון: ההתארגנות המסודרת והלחץ העקבי עובדים וחברי כנסת נוספים תומכים, גם מיהדות התורה וגם מרשימת רע"מ-תע"ל (אם כי ללא אישור פורמלי של הרשימה כולה).
*** עדכון: מפלגת מרצ השיבה כי היא בעד סגירת אגף הגבייה (אבל כן לקבוע איזשהו תשלום אחיד בצורה אחרת), ומפלגת יש עתיד השיבה כי יש לצמצם את הוצאות רשות השידור וגם את האגרה.
לפחות בינתיים. נמשיך לפרסם את עמדת כל המפלגות – בעד, נגד או מתעלמים – ונקפיד להיות כאן גם אחרי הבחירות, כדי להוציא את ההבטחות אל הפועל. בהצלחה לכולנו!
איריס לביא מראיינת את תומר טרבס, ברשת ב' של קול ישראל, בנושא תעמולת בחירות באינטרנט, בעקבות ההחלטה התקדימית בעניין הבית היהודי נ' הליכוד ופייסבוק, המחילה את חוק דרכי התעמולה על תעמולת בחירות ברשת
שודר (חי) במקור ביום ג', 8 בינואר 2013, בשעה 18:45, שבועיים לפני בחירות ינואר 2013
תעמולת בחירות באינטרנט – קטעים מתוך ראיון הרדיו של רשת ב'
איריס, בחדשות עדכנו כי יו"ר ועדת הבחירות הורה לצנזר משפט בתשדיר תעמולה של "עוצמה לישראל", אבל במקביל אני רואה את אותה המודעה בפייסבוק, כולל המשפט המצונזר מהטלוויזיה.
השכל הישר אומר, שאם משפט מסויים מסית לגזענות, אז הוא צריך להיות אסור הן בטלוויזיה והן באינטרנט, ללא קשר לאמצעי התקשורת.
בעיניי, מוטב לא להתערב בתכנים של התעמולה, אבל בכל מקרה – הדין צריך להיות אחיד: אסור או מותר בטלוויזיה, אותו הדבר גם באינטרנט.
הסיפור של תעמולת הבחירות באינטרנט מתחיל לפני קצת יותר מעשור, כשמפלגת ש"ס עתרה נגד השתתפות של אופיר פינס בצ'ט מקוון ודרשה לאסור על תעמולת בחירות באינטרנט באופן גורף.
השופט חשין קבע אז כי בהיעדר הוראות מפורשות בחוק דרכי התעמולה, אין סיבה להגביל את חופש הביטוי ברשת, ולכן – החוק לא חל על תעמולה ברשת.
אפשר להבין את הפסיקה אז לאור הדרך שהחוק התפתח לאורך השנים – בכל פעם שנוסף אמצעי תקשורת, תקנו את החוק והוסיפו הוראות לגבי תעמולה – מודעות מודפסות, פרסום חוצות, רדיו, טלוויזיה, רדיו אזורי.
המחוקק רדף אחרי הטכנולוגיה, אבל לגבי האינטרנט – לא תוקן החוק, ולכן נקבע שהרשת מחוץ לתחולת חוק דרכי התעמולה והכל מותר.
מאז ההחלטה בעניין ש"ס, זה היה הכלל ויושבי ראש וועדת הבחירות דחו בקשות שנגעו לתעמולה ברשת. למעשה, גם מפלגת ש"ס הכירה בכך וכיום היא פעילה מאוד ברשת. לאחרונה אפילו ראיתי מודעה שלה בתוך אפליקציה באייפון שם היא מקדמת את עמוד הפייסבוק שלה.
והנה, בשבוע שעבר, יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, קיבל החלטה תקדימית, שהופכת את ההלכה בפועל ופותחת פתח להחלת כללי תעמולת הבחירות גם באינטרנט.
סיפור המעשה היה שרשימת הבית היהודי עתרה נגד הליכוד, בטענה כי אנשי הליכוד פרסמו בפייסבוק מודעות תעמולה כנגד הבית היהודי, מבלי להזדהות על גבי המודעות.
עכשיו, החוק אוסר על תעמולת בחירות אנונימית, אבל הסעיף נקבע במפורש ביחס למודעות מודפסות. לפי ההלכה עד היום, אפשר היה לצפות שמכיוון שמדובר ברשת, השופט ידחה את הבקשה ויאפשר תעמולה חופשית.
אלא שהשופט רובינשטיין קבע, כי על פי תכלית החוק ומבחן השכר הישר, ההגבלה על תעמולה אנונימית צריכה לחול גם ברשת. הוא אף הרחיב וכתב כי אין מקום לקביעה גורפת, לפיה החוק אינו חל על פרסום מודעות באינטרנט.
בהתאם, קבע כי על הליכוד להבהיר אם המפלגה עומדת מאחורי הפרסום באינטרנט ואם היא תואיל להימנע מפרסום אנונימי שכזה, לרבות ברשת האינטרנט.
לאור התקדים, המצב החדש הוא כי, בשינויים המחוייבים, אפשר לצפות שהמהות של מגבלות בחוק התעמולה תחול גם באינטרנט. דוגמאות אפשריות:
איסור על שימוש בצה"ל באופן העשוי ליצור רושם כי הצבא מזוהה עם המפלגה.
איסור שימוש בנכסי ציבור ובכספים של גוף ממשלתי.
הגבלה על שיתוף ילדים מתחת לגיל 15 (למעט בפעילות שגרתית).
איסור על מודעות אנונימיות מטעם מפלגות.
איסור על הפרעה בלתי הוגנת.
עוד דוגמה מעניינת: חוק הבחירות קובע (סעיף 129), שיש להפסיק את התעמולה ברדיו ובטלוויזיה החל מהשעה 7 בערב ביום שלפני יום הבחירות. אם יידרש לכך יו"ר ועדת הבחירות, הוא יצטרך לקבוע האם זה נכון גם לגבי הרשת, שבה חלק מן השידורים זהים למעשה לטלוויזיה, עם אולפן ושידור חי ווידיאו והכל. עוד נראה.
לטעמי, ההחלטה היא צעד בכיוון הרצוי. בכנסת הבאה, אפשר לקוות, שהמחוקק יתקן את חוק דרכי התעמולה ויתאים אותו למציאות, אבל הפעם – במקום להוסיף תיקון בנוגע לאינטרנט, אני הצעתי במחקר שלי ועדיין מציע – לקבוע הוראות מהותיות, אשר יחולו באופן נייטרלי מבחינה טכנולוגית, בלי קשר לאמצעי התקשורת.
חשוב שתעמולת הבחירות תיעשה בצורה הוגנת ומזמינה, כדי לא להרחיק את הציבור מהמשחק הפוליטי. התעמולה אמורה לעודד אנשים להשתתף ולהצביע, ולא להיפך.
לסיום, ברשותך איריס, כמו שיש משוגעים לאירוויזיון, יש גם מי שעוקבים בדריכות אחרי תעמולת הבחירות, ואני מזמין את מי שמתעניין עוד בנושא תעמולת הבחירות באינטרנט ובכלל לבקר בבלוג שלי "הישראלים" ולקרוא עוד.
החלטה חדשה של יו"ר ועדת הבחירות מחילה בפעם הראשונה מגבלות חוקיות על תעמולת בחירות באינטרנט
חידוש משפטי: החלת חוק דרכי התעמולה על תעמולת בחירות באינטרנט
לאחר שנים שבהן נמנעו יושבי ראש ועדת הבחירות מלהחיל את המגבלות החוקיות על תעמולת בחירות באינטרנט, קבע לאחרונה שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, כי דווקא יש להחיל את חלק מהוראות החוק על הנעשה ברשת.
מדובר בחידוש משפטי מרענן. כפי שכתבתי כאן לגבי תעמולת בחירות באינטרנט, אף כי הוראות החוק אינן עוסקות ברשת האינטרנט במפורש, מוטב לנו לבחון את תכלית החוק ולהחילו באופן מידתי ללא קשר לשינויים הטכנולוגיים.
עמדה זו, שנולדה עקב ניתוח ביקורתי של ההחלטה בעניין ש"ס נ' פינס, לא התקבלה בעשור שחלף מאז, ויושבי ראש ועדת הבחירות חזרו על הגישה לפיה בהיעדר הוראה מפורשת, אין להחיל את המגבלות על הרשת. והנה, דומה שיושב ראש הוועדה הנוכחי דווקא מקבל אותה ומשלב אותה בדיני הבחירות.
הוראות מהותיות לגבי דרכי תעמולה
אם המחוקק קבע, למשל, בסעיף 2ב(ב) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, כי "לא ייעשה שימוש בתעמולת בחירות בצבא הגנה לישראל באופן העשוי ליצור רושם כי צבא ההגנה לישראל מזוהה עם מפלגה או עם רשימת מועמדים", הרי שמדובר בהוראה מהותית, והיא צריכה לחול באופן מידתי בכל אמצעי התקשורת. אין כל סיבה למנוע פרסום שמנצל את צה"ל בעיתון ולאפשר פרסום כזה בפייסבוק באו בגישה סלולרית לרשת.
תעמולת בחירות באינטרנט
הרחבת חוק דרכי תעמולה מהדפוס אל האינטרנט
סעיף 10(ב)(5) לחוק דרכי התעמולה עוסק באופן ברור בהגבלה של מודעות מודפסות ונועד להסדיר מודעות תעמולה בעיתונות הכתובה והמודפסת. כאשר הוא נחקק ותוקן, לא הייתה רשת האינטרנט בשימוש. סעיף זה קובע כי מודעה של תעמולת בחירות "תישא את שמו ומענו של האדם האחראי להזמנתה" ודורש לציין את הסיעה שעומדת מאחורי הפרסום. יש בכך הגיון והמחוקק בחר להגביל את האנונימיות בפרסום תעמולת בחירות, בעיקר מטעם מפלגות.
ובכל זאת, בהחלטתו של יו"ר ועדת הבחירות, השופט אליקים רובינשטיין, מיום 3 בינואר 2013, בתב"כ 16/19 בעניין הבית היהודי נ' הליכוד ופייסבוק, קבע מפורשות, כי דווקא יש להחיל את ההוראות על האינטרנט:
"לדידי, אין כן מקום לקביעה גורפת לפיה חוק דרכי תעמולה אינו חל (על) פרסום מודעות באינטרנט, הן בהיבטים תוכניים… והן בהיבטים שאינם תוכניים, והדברים צריכים להיבחן בנסיבותיהם, ובשינויים המחוייבים. באשר לסעיף 10(ב)(5) אציין, כי על פניו איני רואה טעם, מבחינת תכלית החוק והשכר הישר, שלא להחילו על פרסום מודעות באינטרנט. … ככל שהדברים אמורים ברשימת מועמדים, איני רואה סיבה להבדיל, בהקשר סעיף 10(ב)(5) לחוק דרכי תעמולה, בין פרסומים בעיתונות ועל גבי לוחות מודעות לבין פרסומים באינטרנט."
חוק דרכי התעמולה – לאן?
החלטה זו מחילה לראשונה מגבלות חוקיות על תעמולת בחירות באינטרנט: מפלגות לא תוכלנה לפרסם תעמולה באופן אנונימי,והיא אף פותחת פתח להחלת הוראות מהותיות נוספות מתוך חוק דרכי התעמולה על תעמולת בחירות באינטרנט, על פי תכלית החוק והשכר הישר.
כפי שהצעתי בעבר בעבודת המחקר בנושא תעמולת בחירות באינטרנט, החלטה זו הולמת את המדיניות הפרשנית הרצויה, ועל המחוקק יהיה לתקן את החוק בהתאם – לקבוע בו מגבלות מינימליות על חופש הביטוי ותעמולת הבחירות ולהחיל מגבלות אלה באופן גורף ללא הבחנה טכנולוגית בין אמצעי התקשורת השונים.
בסוף שנת 2003 הגשתי את עבודת המחקר לתואר שני בנושא תעמולת בחירות באינטרנט. מאז, בתוך פחות מעשור, הפכה מפלגת ש"ס ממובילת ההתנגדות לתעמולת בחירות באינטרנט לפעילה ברשת, כולל פרסום מקוון בסלולר עם הפנייה לפייסבוק. איך זה קרה?
תעמולת בחירות באינטרנט
תעמולת בחירות באינטרנט ובתנאים של טכנולוגיה משתנה
וידוי: אני אוהב תעמולת בחירות. זה כמו לאהוב אירוויזיון, אי אפשר להסביר את זה.
לכבוד מערכת הבחירות של ינואר 2013, אני שמח להעלות כאן את עבודת הגמר לתואר מוסמך במשפטים, שכתבתי בהנחייתה של פרופ' דפנה ברק-ארז באוניברסיטת תל אביב והגשתי באוקטובר 2003. במקום שתשכב על מדפי הספריה, אולי עוד יימצא לה שימוש טוב. מפתיע לגלות כמה הרבה השתנה מאז וגם כמה מעט.
עבודת הגמר, בחלוקה לפרקים עם תמצית של כל פרק ניתנת לעיון כאן:
אחת הבעיות הקשות ביותר של הציבור הרחב בישראל היא אבדן האמונה שאפשר עוד לשנות את מציאות החיים שלנו. אני שומע את זה כל הזמן: עזוב, אין סיכוי.
לכן, כדי לקדם באמת את ישראל להיות מקום שטוב וראוי לחיות בו, צריך להתחיל בעניין פעוט לכאורה, אבל עצום בהיקפו: תקווה. צריך להשיב את התקווה שאפשר עוד לשנות.
ביטול אגרת הטלוויזיה הוא נושא שולי. בסך הכל כמה מאות שקלים למשפחה בצירוף תחושה רעה כאשר מגיע מכתב הגבייה. אבל הוא נושא מאחד ויש לו תמיכה רחבה מאוד בקרב הציבור.
אנחנו רוצים לבטל את גביית האגרה גם כי הדרישה צודקת, אבל יותר מזה – כדי להשיב את התקווה.
בחודשים האחרונים התכנסנו סביב הנושא אלפי אנשים. ועכשיו, לקראת הבחירות הכלליות, יש הזדמנות להפעיל לחץ, לקבל התחייבות של חברי כנסת, ולהעביר את החוק הדרוש עם כינוסה של הכנסת החדשה.
לאחרונה קיבלנו התחייבות בכתב מ-19 חברי כנסת ממפלגות שונות אשר תומכים בהצעת החוק לביטול גביית אגרת רשות השידור – הרשימה מפורטת למטה – וזה בדיוק הזמן להמשיך את הלחץ גם על יתר המועמדים והמפלגות.
איך אפשר לעזור?
קחו את התמונה למטה ושתפו אותה כמה שיותר, עדיף על עמודים של מועמדים ומפלגות. הלחץ הציבורי עובד וביחד יש לנו כוח לשנות.
חברי הכנסת התומכים בביטול אגרת הטלוויזיה – רשימה ראשונה
רוחמה אברהם בלילא, עפו אגבאריה, ישראל אייכלר, אריה אלדד, אורי אריאל, זאב בילסקי, מסעוד גנאים, עינת וילף, ציפי חוטובלי, אכרם חסון, איתן כבל, חיים כץ, אורלי לוי-אבקסיס, שלמה מולה, חנא סוייד, מרינה סולודקין, אברהים צרצור, שכיב שנאן, עתניאל שנלר. מי עוד מצטרף?
הבהרה: בעד שידור ציבורי עצמאי ואיכותי
ביטול אגרת הטלוויזיה לא יפגע בשידור הציבורי שאותו דווקא היינו רוצים לשפר ולהפוך לאיכותי ועצמאי. אפשר לתת שירות טוב גם ללא גבייה בזבזנית של אגרה מיותרת ורגרסיבית ואפילו לדאוג לעובדי האגף בדרך (על ידי קליטתם ברשות המיסים המרחיבה את שורותיה). עוד על המאבק אפשר למצוא כאן: מבטלים את אגרת הטלוויזיה.
לא, זה לא שוטר צעק עלי. המפיקה של רזי ברקאי, בתכנית "מה בוער" בגלי צה"ל, צעקה עלי שלא שומעים טוב ותכף עולים לשידור… ככה התחיל הראיון. בניסיון נואש שלי, בדרכי לעבודה בבוקר, למצוא מקום שקט לעמוד בו עם הרכב.
אפשר להאזין לכל הראיון כאן (שודר במקור: 19.9.2012, 08:45):
והתוצאות הן… בצורה בולטת מאוד נושא החינוך מפריע מאוד לישראלים. נושא השקעה במורים ובכיתות קטנות נמצא בראש סדר היום ובצורה ניכרת מעל יתר הדברים.
מה שפוגשים ביומיום הוא מה שמה שמטריד. אם נסתכל על הנושאים שהגיעו למקום השני והשלישי – יוקר המחיה ומערכת הבריאות … בבוקר לקחת את הילד לבית הספר, בערב לקחת את הסבתא או האמא המבוגרת לבית החולים, ובין לבין לעמוד בתור לבנק או בסופר, היומיום הוא מה שמטריד.
הבחירות של עורו הסתיימו, אבל העבודה בעצם רק מתחילה.
אנחנו רוצים להשפיע על המפלגות לפעול להיות יותר קשובים למה שהציבור באמת רוצה. יש לנו תחושה שחברי הכנסת היום נקרעים בין לוביסטים וסקטורים צרים, ואין מי שידחף אותם לפעול בשביל מה שהקבוצה הגדולה ביותר בישראל רוצה לעשות.
תוצאות מסע הבחירות – 4.9.2012
מסע הבחירות של תנועת עורו לייצוג הרוב בישראל הוכתר בהצלחה רבה. יותר ממליון ישראלים נחשפו לתנועת עורו באמצעות סדרת מפגשים, מסע ברחבי ישראל, כיסוי תקשורתי נרחב ופעילות נמרצת ברשת. תודה לכל מי שהשתתף בבחירות – ביחד נמשיך לפעול לקידום סדר יום אזרחי חדש למדינת ישראל.
במהלך מסע הבחירות כ-65 אלף גולשים ביקרו באתר התנועה, ושהו בו בממוצע יותר מ-3 דקות – זמן גבוה מאוד יחסית לצפוי, ולמדו על עורו ועל היכולת שלהם להשתתף בעיצוב סדר היום בישראל. ערוץ היוטיוב של עורו זכה ללמעלה מ-76 אלף צפיות בהובלה של סרטון "חברי הכנסת המעופפים", שהפך ללהיט ויראלי ברשת.
קרוב ל-20 אלף ישראלים הצטרפו לפעילות עורו והצביעו בתוך זמן קצר – היקף חסר תקדים בישראל – באתר האינטרנט של התנועה ובקלפיות ברחבי הארץ, ואלה התוצאות:
1. החינוך הוא הנושא המטריד ביותר את הישראלים. הדרישה לחינוך טוב יותר, עם הגדלת ההשקעה בתגמול והכשרת מורים ובכיתות קטנות, בולטת מעל כל נושא אחר בצורה ניכרת, עם 33% יותר הצבעות מהנושא שדורג אחריה.
2. תושבי ישראל מתקשים לגמור את החודש. הפחתת יוקר המחיה הוא עדיין נושא בוער, ועמו הדרישה להפחית את עמלות וריביות הבנקים ללקוחות ועסקים קטנים, שהגיעה למקום השני בדירוג. גם הדרישה להוזלת הדיור דורגה גבוה והגיעה למקום הרביעי.
3. במקום השלישי, לפני נושאים מדוברים יותר, דורגה עוד בעייה יומיומית כואבת – בריאות נגישה והדרישה להעלות משמעותית את מספר המיטות האשפוז והסגל בבתי החולים. נראה כי רווחת הפרט והקשיים ברמת המשפחה מדורגות גבוה יותר מנושאים חברתיים רחבים יותר.
4. ההצעה לקדם את נושא "גיוס לכל" לא נכנסה לשלישייה הפותחת ואינה מסתמנת כדרישה מובילה של הציבור הרחב, כאשר הדרישה המובילה לחינוך טוב יותר קיבלה 70% יותר הצבעות.
לאחר מגע עם אלפי אנשים, התחושה היא שהישראלים כמעט איבדו את האמונה שאפשר עוד לתקן את מציאות החיים בישראל, אבל עדיין לא מאוחר מדי. ההתעוררות של הציבור הרחב וההתלהבות היחסית מהפעילות של התנועה נותנות תקווה חדשה. צעקו לנו ברחוב 'הלוביסטים של העם' ואנחנו מתכוונים לממש. עכשיו, אחרי הבחירות, תנועת עורו תפעל לקידום מה שחשוב לציבור הישראלי בשטח, ברשת, בתקשורת, בכנסת ובממשלה. בעצם, העבודה רק מתחילה עכשיו וכולם מוזמנים להצטרף לפעילות.
השקמתי קום והתייצבתי הבוקר באולפן "רשת" של תכנית "העולם הבוקר", בהנחיית אברי גלעד ועינב גלילי בערוץ 2.
סיפרתי שם על תוצאות מסע הבחירות של עורו והזמנתי את המראיינים ואת הצופים להצטרף לפעילות. מדובר בשני-שליש הצוות המקורי של התכנית המיתולוגית "העולם הערב" ושמחתי מאוד שגם הם התלהבו. טוב, באופן יחסי לשעת הבוקר.
ציטוטים נבחרים
מה הכי חשוב לישראלים? עוד לפני התוצאות עצמן, הם נורא רוצים להגיד מה חשוב להם ולהביע דיעה. עשרים אלף איש – זה חסר תקדים.
זה לא מדגם מייצג. זה מדגם של הקבוצה הזאת, שפעם קראו לה מעמד הביניים, אבל היא כבר לא ממש מרגישה כמו מעמד. אחר כך קראו להם הרוב הדומם, אבל נמאס להם לשתוק. והם עדיין הקבוצה הכי גדולה בישראל.
רוב האנשים באופן מובהק רוצים חינוך טוב יותר עם דגש על השקעה במורים ועל כיתות. אנשים לוקחים בבוקר את הילדים שלהם לגן ולבית הספר ומרגישים שמשהו לא בסדר שם. את הדבר שהכי חשוב להם, מוסרים למקום שלא סומכים עליו. רוב האנשים מסכימים על זה, אבל הם לא מרגישים שיש שיפור. כולנו מסכימים על משהו, והוא עדיין לא מקבל את המקום שלו בסדר העדיפות הלאומי.
מיד אחרי חינוך באים שני הדברים שהם היומיום שלנו – הורדת יוקר המחיה ואחר כך באופן די מפתיע מערכת הבריאות. בבוקר לוקחים מישהו לבית הספר, אחר הצהריים עומדים בתור בבנק או בסופר, ובערב מלווים מישהו לצערנו לבית החולים. ובכל מקום אנחנו נפגשים בפחות ממה שהיינו רוצים.
הציבור מוכיח שהוא יותר חכם ממה שחושבים והוא לא מוכן ללכת על פתרונות קסם ועל דווקא ללכת נגד מישהו.
העניין הזה של לשים פתק קטן פעם בארבע שנים ואז… נחכה ונראה מה קורה, כבר לא כל כך מתאים לנו.
למערכת הביטחון, לסקטורים הצרים ולהבעלי ההון יש לוביזם חזק מאוד, הם מיוצגים בכנסת ובממשלה… אבל את רוב האוכלוסיה, את החלק הגדול שצף באמצע, אף אחד לא מייצג.
אנחנו מזמינים אנשים לבוא לאתר של עורו, להגיע להסכמות, ואז אנחנו פועלים יחד להוציא את זה לפועל.
הגיע הזמן לרענן את הדמוקרטיה, שתהיה דו כיוונית, שיהיה קשר בין נבחרי הציבור והציבור.
אברי גלעד: זה בעצם הדמוקרטיה החדשה! הלוואי שיקרה מזה משהו.
תוצאות הבחירות לייצוג הרוב בישראל שת תנועת "עורו": יותר השקעה בחינוך, יותר מיטות בבתי-החולים והפחתת הריביות
מאת: יובל קרני
פורסם במקור: ידיעות אחרוונות 19.9.2012 (עמוד 20)
הציבור במדינת ישראל חושב כי קבלת חינוך איכותי יותר, הפחתת יוקר המחיה ונגישות לשירותי רפואה הם שלושת הנושאים המטרידים והחשובים ביותר בסדר היום של המדינה.
כך עולה מתוצאות הבחירות לייצוג הרוב בישראל, שקיימה תנועת "עורו" בשבוע שעבר במסגרת הקמפיין לשינוי מציאות החיים בישראל.
מתוצאות הבחירות עולה כי תחום החינוך הוא הנושא המטריד ביותר את הישראלים. הציבור בישראל רוצה חינוך איכותי יותר, תוך הגדלת ההשקעה בתגמול המורים ובהכשרתם ובמעבר לכיתות קטנות יותר. יוקר המחיה הוא הנושא השני בחשיבותו המפריע לציבור בישראל. בראש סולם הדרישות של הישראלים בתחום זה: הפחתת עמלות וריביות הבנקים ללקוחות ועסקים קטנים. במקום השלישי נמצא תחום הבריאות עם הדרישה להגדיל את מספר מיטות האשפוז ואת מספר הרופאים בבתי-החולים.
בתנועת "עורו" הביעו שביעות רצון מהשתתפותם של כ-20 אלף איש שהצביעו באתר האינטרנט ובקלפיות שפוזרו ברחבי הארץ. "אחרי מגע עם אלפי אנשים, התחושה היא שהישראלים כמעט איבדו את האמונה שאפשר עוד לתקן את מציאות החיים בישראל", סיכם תומר טרבס, מנכ"ל תנועת "עורו". "אבל עדיין לא מאוחר מדי. ההתעוררות של הציבור הרחב וההתלהבות היחסית מהפעילות של התנועה נותנות תקווה חדשה. צעקו לנו ברחוב 'הלוביסטים של העם' ואנחנו מתכוונים לממש את הכינוי הזה. 'עורו' תפעל לקידום מה שחשוב לציבור הישראלי בשטח".
מה אנחנו רוצים? הנושאים החשובים ביותר לישראלים
מה אנחנו רוצים? תוצאות בחירות עורו – ידיעות אחרונות – 19.9.2012
