ארכיון תגיות: גלי צה"ל

ביטול האגרה – שמועות, שאלות ותשובות

המאבק הציבורי לביטול האגרה הצליח. באופן טבעי, מתעוררות שמועות ועולים ספקות. לא להיבהל. אנחנו נמשיך בנחישות עד ליישום ההחלטה. ובינתיים, מצורפות תשובות ראשוניות וכתבה של גל"צ

ההחלטה החשובה, מבחינת המאבק הציבורי, היא להפסיק את גביית האגרה. על כך נלחמנו, ואפשר לשמוח ולברך על התוצאה. למעשה, יצאתי למאבק לביטול האגרה כדי להשיב את התקווה, כי התארגנות אזרחית יכולה עדיין לשנות דברים במדינה, ואני מקווה שההצלחה של כולנו ביחד תפיח רוח חדשה במאבקים חברתיים חשובים אחרים.

* רוצים לדעת עוד על הבית החברתי? לחצו על הקישור: "הבית החברתי".

ביטול האגרה נעשה במסגרת רפורמה רחבה יותר ברשות השידור, אשר במסגרתה מתוכננת סגירת רשות השידור במתכונתה הנוכחית ופתיחת גוף שידור ציבורי אחר, איכותי ועצמאי, שאינו נסמך על אגרה ואינו תלוי בפוליטיקאים. שילוב הנושאים גרם לבלבול מסויים וקיבלתי מספר רב של שאלות לגבי שמועות שליליות לגבי הצלחת המאבק. ניסיתי לרכז כאן שאלות שחוזרות על עצמן ולהשיב ככל הניתן. אתם מוזמנים לפנות אלי עם שאלות נוספות.

כתבה של גלי צה"ל בנושא ביטול האגרה

במקביל לקריאה, אתם מוזמנים להאזין ברקע לכתבה של עומר קידרון, בתכנית בוקר טוב ישראל בגלי צה"ל עם אסף ליברמן, מיום שישי, 7.3.2014, שבה מתוארים צדדים שונים של ההחלטה. בין היתר, אמרתי שם: "בלי הלחץ החברתי של 85 אלף חברי העמוד "מבטלים את אגרת הטלוויזיה" והעתירה שלנו לבג"ץ, נושא האגרה לא היה נכלל ברפומה של רשות השידור. המאבק הציבורי כאן הוכיח, שהתארגנות אזרחית יכולה לשנות את המציאות".

אפשר לבטל את הוראת הקבע של האגרה

נכון, ואפילו רצוי! אגף הגבייה של רשות השידור פועל ללא תקציב שנתי מאושר, כנדרש בחוק, ללא שקיפות וללא פיקוח. אין איש יודע מה בדיוק קורה שם, ומעט המידע שדולף מרמז על שחיתות גואה. על כן, לתת לאגף הגבייה גישה חופשית לחשבון הבנק שלנו נשמע כמו רעיון גרוע. ממילא, בזכות המאבק שלנו, האגרה תבוטל וזו של שנת 2014 תהיה האחרונה. כל עוד לא שונה החוק, יש לשלם, אבל נותרה רק עוד מחצית אחת, בסך 172.5 ש"ח, לתשלום בחודש יולי. אפשר לשלם בקלות באתר האינטרנט של הרשות או בדואר. היתרון של הוראת הקבע הוא בחלוקה לתשלומים, אבל זה כבר לא רלוונטי. כדי להימנע ממצב שברגע האחרון ינסה אגף הגבייה להוריד לכם תשלומים נוספים, אולי אפילו בראשית 2015, כדאי לבטל את הוראת הקבע. אפשר לעשות זאת בקלות בהוראה לבנק שלכם. למה אתם מחכים?

ביטלו את האגרה, אבל יגבו את הכסף מאיתנו דרך מס הכנסה

לא נכון. ביטלו את האגרה והמצב החדש יהיה טוב בהרבה. אמנם רשות השידור החדשה שתקום תקבל תקציב ממשרד האוצר, אבל יש בכך ארבעה הבדלים משמעותיים מן האגרה: (1) התקציב יהיה נמוך בהרבה, כך שהנטל על הציבור יפחת במחצית לפחות; (2) הכנסות האוצר נגבות באופן פרוגרסיבי, כלומר בעלי הכנסה גבוהה משלמים יותר מבעלי הכנסה נמוכה, בשונה מן האגרה שנגבתה באופן רגרסיבי, כך שמשפחה עם שלושה מסכי פלזמה ענקיים שילמה אותו דבר כמו משפחה עם מסך קטנטן שחור-לבן; (3) אגף הגבייה הפעיל מנגנון בזבזני, שעלה בעצמו מיליוני שקלים, וכן השיג גבייה לא יעילה של כמחצית בלבד – כל אלה מבוטלים; (4) עגמת הנפש העצומה שנגרמה לציבור מן הגבייה הישירה עם קבלת מכתבי האיומים תיעלם מן העולם ותעלה את רמת האושר של כולנו.

ביטלו את האגרה, אבל היה צריך לסגור את רשות השידור

לא נכון. אין קשר בין האגרה ובין רשות השידור. ההישג הגדול הוא ביטול האגרה. ההחלטה בנוגע להמשך קיומו של שידור ציבורי אינה קשורה וניתן היה לעשותה עם או בלי אגרה. באופן אישי, אני סבור ששידור ציבורי אמיתי, מנותק מאימת הפוליטיקאים, עם צוות מקצועי איכותי ותקציב שמרני ומנוהל היטב, יכול לעשות שירות עצום עבור הציבור. הרפורמה הנוכחית מנסה להקים שידור ציבורי כזה, וימים יגידו אם זה יצליח, אבל אין שום קשר להישג של ביטול האגרה.

ביטלו את האגרה, אבל יגבו את כל הכסף דרך רשיון הרכב

לא נכון. קודם כל, את האגרה שנדרשנו לשלם במשך שנים באמצעות הוראת קבע או טופסי תשלום מבטלים ולא נידרש לשלמה יותר. כחלק מהתשלום השנתי על רשיון הרכב, נגבה סכום נוסף המשמש כמקור תקציבי של רשות השידור, כשריד היסטורי של אגרת הרדיו. למיטב הבנתי, אין שינוי בגביית סכום זה, אבל עוד מוקדם מכדי לדעת מה יעלה בגורלו. בכל אופן, מדובר במס שנגבה בצורה יעילה מאוד, יש לו חסרונות ויתרונות, אבל הוא אינו חלק מן האגרה שיצאנו כנגדה ואכן בוטלה. מה שבטוח, לא יעלו את הסכום הזה כדי לפצות על אבדן האגרה.

ביטלו את האגרה, אבל זו רק המלצה והיא בטח לא תבוטל באמת

נכון ולא נכון. אמנם כרגע מדובר רק על המלצה, אשר יישומה מתוכנן להימשך שנה עד מרץ 2015 ונדרשים אישורים בכנסת ובממשלה, אלא שיש סיכוי טוב שהיא כן תיושם. מאחורי ההמלצה ניצבים שר התקשורת ביחד עם שר האוצר וגם ראש הממשלה הביע תמיכתו. בנוסף, גם מטה המאבק מתכוון להמשיך בהתמדה בליווי התהליך כדי לוודא שיבוצע כמובטח. מותר להיות פסימיים, אבל זה לא עוזר לשום דבר בחיים. עדיף להיות אופטימיים וגם לעזור למציאות לנוע בכיוון הנכון. האגרה תבוטל.

אל תיבהלו משמועות. בזכות המאבק - האגרה תבוטל

אל תיבהלו משמועות. בזכות המאבק – האגרה תבוטל

המאבק הציבורי הביא לביטול האגרה ושר התקשורת מנסה לקחת קרדיט

נכון, אבל מגיע לו קצת. בלעדי המאבק הציבורי העיקש, ביטול האגרה לא היה נכלל ברפורמה ברשות השידור. פעמים רבות הטיחו בנו שאין לנו סיכוי, כולל בשמו של שר התקשורת ומתוך לשכתו, ובכל זאת התמדנו כנגד הזרם. למעשה, עד לסמוך להגשת המלצות הוועדה המקצועית, ביטול האגרה לא נכלל בהמלצות. רק הלחץ המתמיד של חברי המאבק ולקראת הישורת האחרונה העתירה לבג"ץ, דחפו את שר התקשורת לכלול את ביטול האגרה ברפורמה. עוד יותר מכך, כבר שנים רבות ידוע שיש רוב גדול בציבור בעד ביטול האגרה, אבל זה לא קרה. היה זה המאבק הציבורי שהפך את ביטול האגרה לשיחת היום, משך נציגי ציבור להתבטא כנגדה, ולבסוף אילץ את שר התקשורת לפעול. למרבה הצער, כאשר הכריז שר התקשורת על הרפורמה, הוא לא נתן קרדיט לציבור ולמטה המאבק, וחבל. זו לא בושה להיות קשוב לציבור. ובכל זאת, אנחנו לא קטנוניים. זה התפקיד שלו לקחת קרדיט ואנחנו שמחים על התוצאה. מגיע לשר התקשורת קרדיט על האומץ לקבל את ההחלטה, במקום שקודמיו לא עשו זאת, ואני מברך אותו על כך ומקווה לסייע לו בתהליך היישום ככל הניתן.

בזכות המאבק - האגרה תבוטל. מתוך צינור לילה, ערוץ 10, עם אביב פרנקל

בזכות המאבק – האגרה תבוטל. מתוך צינור לילה, ערוץ 10, עם אביב פרנקלבזכות המאבק – האגרה תבוטל. מתוך צינור לילה, ערוץ 10

ביטלו את האגרה, אבל מאות עובדים יפוטרו בשל כך

לא נכון. אמנם עומדים לפטר רבים מן העובדים ברשות השידור, אך אין לכך קשר לביטול האגרה. אפשר היה לבטל את גביית האגרה ולהמשיך לקיים את רשות השידור על קלקוליה. פיטורי העובדים הם חלק מן הרפורמה ברשות השידור, שנועדה לפתח שידור ציבורי איכותי ועצמאי, ואפשר היה לעשות כן גם עם אגרה. בשורה התחתונה, ביטול האגרה לא הביא כשלעצמו לפיטורי עובדים, למעט עובדי אגף הגבייה. אגב, מתחילת הדרך קראנו להציע לעובדי אגף הגבייה להשתלב ברשות המיסים, שמרחיבה את שורותיה, בהנחה שהם מתאימים.

ביטלו את האגרה, אבל עדיין צריך לשלם

נכון, אבל יש תקווה. ההמלצה לביטול האגרה הציבה תאריך יעד בחודש מרץ 2015, בעוד כשנה. עד ליישום ההחלטה, החוק עודנו בתוקף ולכאורה יש לשלם את אגרת 2014, ובוודאי חובות עבר. עם זאת, העתירה לבג"ץ כנגד האגרה תלויה ועומדת ונקבע כי יערך דיון בפני הרכב שופטים. בין היתר, אנחנו טוענים בעתירה, כי בהיעדר תקציב מאושר – כנדרש בחוק שרשות השידור מתעלמת ממנו – אין לרשות השידור כל סמכות לגבות אגרה כלל. אפשר לקוות שבית המשפט יעצור את גביית האגרה ולכן המלצתי לשלם רק את המחצית הראשונה של אגרת 2014 (המחצית השנייה נדרשת רק בחודש יולי 2014). לרשות השידור יש מספיק נכסים למימוש, כדי לממן את שנת הפעילות האחרונה ואת הרפורמה.

ביטלו את האגרה, האם יתנו לכולם החזרים?

כן, בחלומות. וגם שם לא בטוח 🙂

ראיון של תומר טרבס בערוץ 2 אצל אברי גלעד והילה קורח

* יש לכם פייסבוק? תנו בבקשה לייק לעמוד של תומר כדי לשמור על קשר: קישור פייסבוק.

** הרבה עוד לפנינו. הקדישו בבקשה דקה להצטרפות לעצומה, כדי לחזק את המאבק, לשמור על קשר ולהתעדכן לגבי פעולות נוספות במסגרת המאבק הציבורי. כל קול משפיע וביחד – נבטל את האגרה ובכלל נשפר את מציאות החיים בישראל. לחצו על הקישור – עצומה לביטול האגרה.

מבטלים את האגרה – ראיון אצל יעל דן בגלי צה"ל

עם החרפת המאבק הציבורי לביטול אגרת הטלוויזיה תחת הכותרת "העם דורש לבטל את האגרה", התראיין תומר טרבס אצל יעל דן בגלי צה"ל היום, 28 באוקטובר 2013, סיפר על חרם הצופים הגדול והזמין את המאזינים להצטרף. ההקלטה מצורפת כאן. תודה רבה ליעל דן ולצוות תכנית הרדיו עושים צהריים.

מתוך הראיון: לנפץ את המיתוס

צריך לנפץ את המיתוס שיש קשר בין שידור ציבורי איכותי ובין אגרה. עובדה, האגרה עד היום נכשלה ביצירה של שידור ציבורי איכותי ומנגד יש הרבה שירותים ציבוריים אחרים בלי אגרה.

יש רוב מוחלט בציבור שצריך לבטל את האגרה, אבל מורחים את זה עוד שנה ועוד שנה בעלות של מעל מיליארד שקלים בשנה. זה סכום עצום!

לי חשוב שלאנשים תהיה תקווה שמאבק ציבורי יכול עדיין לשפר את מציאות החיים בישראל.

יעל דן (אחרי תגובת רשות השידור): אתה מסית לעבור על החוק תומר…

אני פועל כמתנדב מהבית והם ישר שולחים עורכי דין ומהלכים אימים… הם יורים לעצמם ברגל.

* האזנתם וקראתם עד כאן ורוצים עוד מידע? אתם מוזמנים לצפות בקטע וידיאו של חמש דקות: ראיון בערוץ 10 אצל אורלי וגיא בנושא ביטול האגרה.

** הקדישו בבקשה דקה להצטרפות לעצומה, כדי לחזק את המאבק, לשמור על קשר ולהתעדכן לגבי פעולות נוספות במסגרת המאבק הציבורי. כל קול משפיע וביחד – נבטל את האגרה ובכלל נשפר את מציאות החיים בישראל. לחצו על הקישור – עצומה לביטול האגרה.

*** אל תשכחו לבקר בעמוד המאבק בפייסבוק ולהצטרף עם לייק: מבטלים את אגרת הטלוויזיה.

חרם הצופים הגדול - לא צופים בערוץ 1 עד לביטול האגרה!

חרם הצופים הגדול – לא צופים בערוץ 1 עד לביטול האגרה!

למי להצביע? ראיון אצל רזי ברקאי

למי להצביע בבחירות?

לקראת הבחירות הכלליות, העלתה תנועת עורו משחק שעוזר למתלבטים להחליט עבור מי להצביע.

השבוע התראיינתי בגלי צה"ל אצל רזי ברקאי וסיפרתי על עורו ועל המשחק החדש:

משחק הבחירות של עורו

המשחק מציג ציטוטים בעילום שם של ראשי מפלגות, אתם מוזמנים לדרג את מידת ההזדהות שלכם, ובסופו של דבר לקבל ניתוח של העדפותיכם האישיות ומידע נוסף אודות המועמדים.

מוכנים להתחיל? לחצו על הקישור: פוליטיקלי קורקט – תנועת עורו.

קטעים מתוך הראיון

שודר במקור: גלי צה"ל, רזי ברקאי, 15 בינואר 2013.

(לא תמלול מדוייק)

תומר טרבס, ממייסדי תנועת עורו.

עורו היא תנועה חברתית לייצוג הרוב – אנחנו מנסים לעורר את הציבור למעורבות. בקשר עם הבחירות, זה אומר קודם כל לצאת ולהצביע – ויחד עם התאחדות הסטודנטים ומתפקדים אנחנו עורכים סדרה של אירועים ומפגשים לעידוד הצבעה.

אבל הרבה מתלבטים פונים ושואלים: למי להצביע?

העלנו באתר תנועת עורו משחק בשם "פוליטיקלי קורקט" שם תוכלו לראות מי המועמדים חושבים כמוכם, ללמוד על הדיעות שלהם ולקרוא מה הם עשו בכנסת האחרונה ובכלל.

המשחק מציג ציטוטים אנונימיים, ולגבי כל אחד אתה צריך ללחוץ אם אתה מזדהה או לא. רק אז ייחשף מי אמר את הציטוט, ותמשיך הלאה.

בסוף המשחק, יוצג לך מי המועמדים שאיתם אתה מזדהה במיוחד, וגם מידע נוסף משותפים של עורו, כמו התנועה לאיכות השלטון וכנסת פתוחה.

רזי, ברשותך יש לי אזהרה חשובה. אתה יודע, כשמתכנן המשחק של עורו, דור קונפורטי, הציג לי את הקונספט, אני חשבתי שהציבור לא ירצה לשחק. אבל הנה האזהרה: מדובר במשחק מדבק מאוד ואלפים כבר השתתפו. אני מזמין את הציבור לבחון בעצמו באתר של עורו.

תוצאות הבחירות של עורו וראיון עם רזי ברקאי

מה בוער עם רזי ברקאי

"תעצור בצד! אתה חייב לעצור בצד!"

לא, זה לא שוטר צעק עלי. המפיקה של רזי ברקאי, בתכנית "מה בוער" בגלי צה"ל, צעקה עלי שלא שומעים טוב ותכף עולים לשידור… ככה התחיל הראיון. בניסיון נואש שלי, בדרכי לעבודה בבוקר, למצוא מקום שקט לעמוד בו עם הרכב.

אפשר להאזין לכל הראיון כאן (שודר במקור: 19.9.2012, 08:45):

[youtube http://www.youtube.com/watch?v=N_GW0Llq4hQ&w=380&h=200]

ציטוטים נבחרים

והתוצאות הן… בצורה בולטת מאוד נושא החינוך מפריע מאוד לישראלים. נושא השקעה במורים ובכיתות קטנות נמצא בראש סדר היום ובצורה ניכרת מעל יתר הדברים.

מה שפוגשים ביומיום הוא מה שמה שמטריד. אם נסתכל על הנושאים שהגיעו למקום השני והשלישי – יוקר המחיה ומערכת הבריאות … בבוקר לקחת את הילד לבית הספר, בערב לקחת את הסבתא או האמא המבוגרת לבית החולים, ובין לבין לעמוד בתור לבנק או בסופר, היומיום הוא מה שמטריד.

הבחירות של עורו הסתיימו, אבל העבודה בעצם רק מתחילה.

אנחנו רוצים להשפיע על המפלגות לפעול להיות יותר קשובים למה שהציבור באמת רוצה. יש לנו תחושה שחברי הכנסת היום נקרעים בין לוביסטים וסקטורים צרים, ואין מי שידחף אותם לפעול בשביל מה שהקבוצה הגדולה ביותר בישראל רוצה לעשות.

תוצאות מסע הבחירות – 4.9.2012

מסע הבחירות של תנועת עורו לייצוג הרוב בישראל הוכתר בהצלחה רבה. יותר ממליון ישראלים נחשפו לתנועת עורו באמצעות סדרת מפגשים, מסע ברחבי ישראל, כיסוי תקשורתי נרחב ופעילות נמרצת ברשת. תודה לכל מי שהשתתף בבחירות – ביחד נמשיך לפעול לקידום סדר יום אזרחי חדש למדינת ישראל.

במהלך מסע הבחירות כ-65 אלף גולשים ביקרו באתר התנועה, ושהו בו בממוצע יותר מ-3 דקות – זמן גבוה מאוד יחסית לצפוי, ולמדו על עורו ועל היכולת שלהם להשתתף בעיצוב סדר היום בישראל. ערוץ היוטיוב של עורו זכה ללמעלה מ-76 אלף צפיות בהובלה של סרטון "חברי הכנסת המעופפים", שהפך ללהיט ויראלי ברשת.

קרוב ל-20 אלף ישראלים הצטרפו לפעילות עורו והצביעו בתוך זמן קצר – היקף חסר תקדים בישראל – באתר האינטרנט של התנועה ובקלפיות ברחבי הארץ, ואלה התוצאות:

1. החינוך הוא הנושא המטריד ביותר את הישראלים. הדרישה לחינוך טוב יותר, עם הגדלת ההשקעה בתגמול והכשרת מורים ובכיתות קטנות, בולטת מעל כל נושא אחר בצורה ניכרת, עם 33% יותר הצבעות מהנושא שדורג אחריה.

2. תושבי ישראל מתקשים לגמור את החודש. הפחתת יוקר המחיה הוא עדיין נושא בוער, ועמו הדרישה להפחית את עמלות וריביות הבנקים ללקוחות ועסקים קטנים, שהגיעה למקום השני בדירוג. גם הדרישה להוזלת הדיור דורגה גבוה והגיעה למקום הרביעי.

3. במקום השלישי, לפני נושאים מדוברים יותר, דורגה עוד בעייה יומיומית כואבת – בריאות נגישה והדרישה להעלות משמעותית את מספר המיטות האשפוז והסגל בבתי החולים. נראה כי רווחת הפרט והקשיים ברמת המשפחה מדורגות גבוה יותר מנושאים חברתיים רחבים יותר.

4. ההצעה לקדם את נושא "גיוס לכל" לא נכנסה לשלישייה הפותחת ואינה מסתמנת כדרישה מובילה של הציבור הרחב, כאשר הדרישה המובילה לחינוך טוב יותר קיבלה 70% יותר הצבעות.

לאחר מגע עם אלפי אנשים, התחושה היא שהישראלים כמעט איבדו את האמונה שאפשר עוד לתקן את מציאות החיים בישראל, אבל עדיין לא מאוחר מדי. ההתעוררות של הציבור הרחב וההתלהבות היחסית מהפעילות של התנועה נותנות תקווה חדשה. צעקו לנו ברחוב 'הלוביסטים של העם' ואנחנו מתכוונים לממש. עכשיו, אחרי הבחירות, תנועת עורו תפעל לקידום מה שחשוב לציבור הישראלי בשטח, ברשת, בתקשורת, בכנסת ובממשלה. בעצם, העבודה רק מתחילה עכשיו וכולם מוזמנים להצטרף לפעילות.

סדר יום חדש – ראיון גל"צ עם יעל דן 12.8.12

תנועת עורו מכריזה על בחירות בארבעה בספטמבר

ראיון של מנכ"ל תנועת עורו, תומר טרבס, עם יעל דן בתכנית "עושים צהריים" בגלי צה"ל

שודר במקור: 12.8.12 בשעה 13:40

לחצו להאזנה:

 

הראיון במלואו

יעל דן: עורו – תנועה שמבטיחה לנו בחירות בארבעה בספטמבר. אמנם הבחירות לכנסת לא יתקיימו, המועד הזה בוטל, אבל תנועת עורו מבטיחה לנו יתקיימו גם יתקיימו בחירות. שלום תומר טרבס, מנכ"ל תנועת עורו.

תומר טרבס: צהריים טובים, יעל.

יעל דן: מה אנחנו בוחרים בארבעה בספטמבר?

תומר טרבס: קודם כל מה אנחנו לא בוחרים. אנחנו לא בוחרים מפלגות, כדי שעוד פעם נתאכזב. אלא במקום לבחור אנשים, אנחנו בוחרים את הנושאים. אבל אולי בכמה שניות על מה זה עורו –

יעל דן: אנחנו צריכים לעשות את זה בקיצור, אבל אתה מעמיד לנו את רשימת הנושאים ומתוכה אנחנו צריכים לבחור?

תומר טרבס: יותר מזה. תנועת עורו היא תנועה לייצוג הרוב בישראל. מתוך הרגשה שלא ממש סופרים אותנו, ושפעם בכמה שנים לזרוק פתק זה לא מספיק, הקמנו תנועה רחבה מאוד שבאה לאגד הרבה אנשים, שיחליטו יחד מה חשוב להם, ואז בכל החלטה חשובה בישראל, להשמיע את הקול של הרוב חזק וברור. כדי להתחיל, אנחנו מזמינים באמת לבחירות בארבעה בספטמבר. חברי התנועה, שזה בעצם הציבור הרחב בישראל, יקבע מה הדברים הראשונים שעליהם נצא לדרך.

יעל דן: באיזה אופן זה יהיה?

תומר טרבס: קודם כל יש לנו אתר אינטרנט מדהים שבו כל אחד יכול לקחת חלק, גם אחרי הבחירות בכל מה שנעשה, וזה פשוט – או באינטרנט, באתר שלנו, או — בקלפיות.

יעל דן: מה אנחנו צריכים לעשות שם? יש לנו אפשרויות בחירה? אנחנו צריכים להמציא את סדר העדיפויות שלנו… מה אתם נותנים לנו לבחור בעצם?

תומר טרבס: האלפים הראשונים של החברים בתנועת עורו קבעו רשימה של נושאים שבהם התנועה עוסקת.

יעל דן: או! אוקיי.

תומר טרבס: תחת כל נושא בחרנו שתי הצעות לטיפול, שהן כרגע נמצאות כבר בדיון ומעצבים את מה אפשר לעשות בהן.

יעל דן: אז אנחנו צריכים לבחור אחת משתי אפשרויות בכל נושא שאתם בחרתם?

תומר טרבס: פחות או יותר. בגדול, אפשר לבחור חמש אפשרויות מתוך מגוון, אפשר גם להציע דברים נוספים, כאשר בסוף הבחירות אנחנו עם הדברים האלה נצא החוצה.

יעל דן: דוגמה?

תומר טרבס: למשל, תחת משק וכלכלה, חברי התנועה הציעו את הנושא של עמלות וריביות הבנקים ללקוחות ועסקים קטנים כמשהו שצריך לטפל ולעסוק בו כדי לעשות שינוי אמיתי בישראל.

יעל דן: אוקיי.

תומר טרבס: יש עוד הרבה דוגמאות. תחת נושא ביטחון אישי, מדובר על החמרת אכיפה בנושא עבריינות. דברים שבדרך כלל לא זוכים לתשומת לב בבחירות רגילות, כי אנחנו רגילים להתחלק על הנושאים המדיניים ולא לעסוק בסדר היום –

יעל דן: תומר טרבס, כשאני מסתכלת על הרשימה של האנשים שחברים בתנועה, זה באמת רשימה מאוד מפוארת של אנשים שלא מזוהים פוליטית אלא יש להם עניין אזרחי מאוד חשוב, אבל תן לי להגיד לך – אתם קצת מדברים על סדר היום של הקיץ שעבר. נדמה שהיום בקיץ הנוכחי, לקראת הסתיו הבא, סדר היום הוא אחר לגמרי, הוא יהיה בטחוני לחלוטין, ולא נראה לי שהציבור באמת יודע לתת פה תשובות. סדר היום הבטחוני לא נתון בידיו של כל אחד.

תומר טרבס: אין ספק, במשך 40 שנה, לקראת שנת בחירות אנחנו חוזרים לדבר על הביטחון, מתפצלים בנושא המדיני, ולא מצליחים לקדם שום דבר בנושא האזרחי, מערכת הבריאות למשל –

יעל דן: תראה מה עומד על הפרק – תקיפה באירן!

תומר טרבס: לכן עורו אומרת – תמשיכו לדון בנושא המדיני והבטחוני, יש מספיק מקומות לעסוק בזה, אבל אנחנו נהיה כאן גם יום אחרי הבחירות בשביל להזכיר שאם לא נתקן את מה שקורה בתוך הגבולות שלנו, אז עד שלא ייקבעו פה הגבולות והביטחון, כבר אף אחד לא ירצה לגור פה יותר.

יעל דן: כן. אוקיי. היום זה מתחיל, אתה עוברים במין מסע ברחבי הארץ?

תומר טרבס: התנועה עצמה היא תנועה כלל ארצית. שלושים המייסדים הראשונים של התנועה באמת מגיעים מקריית שמונה ועד אילות, מכל מני מקומות, מכל מני מגזרים וסוגים של אנשים. אנחנו מנסים להרחיב את היריעה כמה שיותר והיום אנחנו יוצאים ממש לשטח עם אנשים שיעברו מכרמיאל ועד באר שבע, ירושלים, תל אביב, בכל מקום.

יעל דן: תודה רבה, תומר טרבס, מנכ"ל תנועת עורו.

תומר טרבס: יעל, עוד מילה אחת.

יעל דן: אתה יכול לעשות את זה על הרקע של דני סנדרסון, הוא האורח הבא שלי – מילה אחת, כן.

תומר טרבס: דני סנדרסון, גם אתה בבקשה, בואו לאתר שלנו uru.org.il ותצטרפו לבחירות.

יעל דן: תודה רבה, תומר, תודה.