לאחר שמונה חודשים של מאבק ציבורי, יש תקווה חדשה בדרך לביטול אגרת הטלוויזיה. סיכום ביניים מעודד
התנעת המאבק הציבורי לביטול האגרה
בחודש יוני 2012 פרסמתי כאן בבלוג "הישראלים" פוסט תחת הכותרת: "לבטל את אגרת הטלוויזיה מיד – מי בעד?" בניסיון לעורר את הדיון סביב ביטול האגרה. אמנם ידעתי שמדובר בנושא בוער, אך עדיין הופתעתי מעוצמת והיקף התגובות. בפייסבוק נספרו למעלה משלושים אלף שיתופים ואלפי אנשים הגיבו בהתלהבות רבה ובקריאה למאבק ציבורי מסודר.
באותה תקופה פעלתי להשקתה של תנועת "עורו" בניסיון לעורר את הציבור למעורבות חברתית. התגובה השכיחה ביותר שנתקלנו בה ברחובות הייתה ייאוש. עזבו אתכם, אנשים אמרו, אין שום סיכוי לשנות את המצב. החלטתי שדווקא ביטול האגרה יכול להיות מקרה בוחן – נלמד את הנושא לעומק, נתארגן, נפעל בצורה מסודרת, ואולי כך נחזיר לאנשים את התקווה שעדיין אפשר לשנות את מציאות החיים בישראל.
מאז אני פועל בזמני החופשי המועט לטובת העניין. מדי פעם אני מתעייף, אבל אז שוב פונה אלי משפחה נזקקת הנרדפת על ידי רשות השידור או מישהו שקיבל שיחת טלפון מתחזה, ואני מקבל דחיפה להמשיך ולהתמיד. עתה, לקראת הקמתה של ממשלה חדשה בישראל, יש תקווה חדשה להצלחת המאבק. הכל תלוי בהתמדה של הציבור. של כולנו בעצם.
מבטלים את האגרה – לחיצה על התמונה מובילה לעמוד הפייסבוק
מדוע לא מבטלים את האגרה
לא ארחיב כאן מה רע כל כך באגרה. זה כבר די ברור, ומי שרוצה להעמיק מוזמן לקרוא את כל הפוסטים הקודמים בנושא אגרת הטלוויזיה כאן: ביטול אגרת הטלוויזיה בבלוג הישראלים.
מטריד אותי הרבה יותר בשלב זה לגלות מה עוצר את השינוי – מדוע בעצם לא מבטלים את האגרה?
כדי לרדת לעומק הנושא, שוחחתי עם אישי ציבור שעסקו בו בעבר, קראתי פרסומים והצעות חוק שנכשלו, פניתי בכתב לכל אחד מחברי הכנסת… בשורה התחתונה הסתבר, כי יש רוב מוצק בציבור הישראלי הדורש לבטל את אגרת הטלוויזיה. כמעט כולם מסכימים כי מדובר במס מיושן ורגרסיבי כנגד החלשים, אשר גבייתו מעצבנת את האנשים וגרוע מכך – היא בזבזנית מאוד. אפשר לחסוך למדינה ארבעים מיליון שקלים מדי שנה, וכנראה שאף יותר, מעצם ביטול מנגנון הגבייה המיותר.
ובכל זאת, דווקא כדי לשפר את סיכויי ההצלחה של המאבק שלנו, מצאתי חמש סיבות לכך שלמרות דרישת רוב, אגף הגבייה של רשות השידור ממשיך להתקיים, ובגיבוש ההצעה יש התייחסות לכל אחת מהן.
1. עצמאות השידור הציבורי
הסיבה המרכזית לכך שטרם בוטלה האגרה טמונה למעשה בטעות. הנימוק המושמע ביותר מטעם המצדדים בהמשך גביית האגרה הוא הרצון לקיים שידור ציבורי איכותי ועצמאי. לטענתם, גביית האגרה מבטיחה את עצמאותה של רשות השידור מן הממשלה.
ובכן, גם אני בעד שידור ציבורי איכותי ועצמאי, אולם אין קשר לוגי מחייב בינו ובין האגרה. כיום, כאשר כן גובים את האגרה, קשה לתאר את שידורי הערוץ הראשון בתור עצמאיים או איכותיים. כלומר, גביית אגרה לא מבטיחה עצמאות או איכות. ומנגד, ישנם גופים ציבוריים אחרים, כדוגמת מבקר המדינה או משטרת ישראל, אשר פועלים באופן עצמאי ואיכותי מבלי לגבות אגרה מן הציבור.
2. הרפורמה ברשות השידור
מזה עשרות שנים ברור לכל מי שעוסק בנושא, כי רשות השידור מנוהלת בצורה מיושנת ובזבזנית וחייבת לעבור רפורמה ניהולית משמעותית. למרבה הצער, במשך השנים נכרך נושא גביית האגרה וגובהה בדיונים אודות הרפורמה, וכך ככל שנדחה יישום הרפורמה, נדחה גם הטיפול בגביית האגרה.
והנה, ממש לאחרונה התבשרנו כי בשעה טובה החל הביצוע המיוחל של רפורמה ברשות השידור, כמובן ללא ביטול גביית האגרה, ובכך הוסר נימוק זה כנגד ביטול האגרה. יש רפורמה ואפשר להפסיק להיאחז בה.
3. היעדר הנהגה אמיצה
חלק ממי שעסק בנושא האגרה בעבר מספר, כי חברי כנסת חששו כי פעילותם כנגד האגרה תגרור סיקור תקשורתי עוין מטעם עיתונאי רשות השידור. לפיכך, גם כאשר הועלו הצעות חוק לביטול האגרה, הן מימין (למשל רובי רבלין) והן משמאל (למשל איתן כבל), קשה היה למצוא להן תומכים.
אישית, אני מעריך הרבה יותר את עיתונאי רשות השידור ומתקשה להאמין כי הם יתנקלו לשליחי ציבור שמנסים ליישם את רצון הרוב. מה גם שההצעה המובאת כאן לא באה לפגוע בהם, אלא דווקא לחזק את מעמדם בסופו של דבר.
כדי לאתר את ההנהגה הדרושה, פניתי לכל חברי הכנסת והמפלגות. והנה, בטרם הבחירות התחייבו בפניי תשעה-עשר חברי כנסת כי יתמכו בהצעת החוק וכן מספר מפלגות הביעו תמיכה בהצעה המתגבשת. את הפרטים פרסמתי כאן: חברי כנסת תומכים בביטול האגרה, וכן כאן: מבטלים את האגרה – משאל מפלגות.
אפשר לקוות שריבוי חברי הכנסת החדשים בכנסת הנכנסת לצד הרייטינג הנמוך כל כך של הערוץ הראשון יהווה קרקע פוריה לגיבושה של ההנהגה האמיצה הדרושה.
4. לחץ עובדי אגף הגבייה
אף שאין לי נתונים מדוייקים, דומה כי אגף הגבייה שימש במשך שנים מקום נוח לסידורי ג'ובים, דבר שמבטיח לעובדיו לובי חזק בכנסת. אין ספק כי הם הפעילו לחץ כנגד סגירת האגף ואפשר להבין את החשש למקום עבודתם.
דווקא נימוק זה נכון בעיניי ולכן חשוב לוודא כי הפגיעה בעובדים תהיה הקטנה ביותר האפשרית. ככל הידוע לי, מדובר בכמאה וחמישים עובדים עם התמחות בגבייה, ובימים אלה בדיוק מרחיבה רשות המיסים את שורותיה בכמה מאות תקנים. יש כאן הזדמנות לנייד את העובדים המתאימים מאגף הגבייה של רשות השידור לרשות המיסים ובכך למזער את הפגיעה בהם.
5. התקציב ומשרד האוצר
נותרה אם כן הסיבה שמכשילה כמעט כל הצעה טובה – עמדת משרד האוצר. גם השנה, כבכול שנה למעשה, יטען משרד האוצר כי בימים של קיצוצים בתקציב, לא נשאר כסף לביצוע ההצעה.
נכון, ההצעה לביטול האגרה אכן דורשת הקצאת כספים מתוך תקציב המדינה. ואולם, מדובר בדיוק באותם כספים שגם כך נגבים כיום מן הציבור דרך אגף הגבייה, וסגירה של זה מחד, והקצאה של סעיף תקציבי מקביל מאידך, הם בסך הכל ניוד משאבים ללא שינוי. למעשה, יש שינוי לטובה – ההוצאה תהיה קטנה יותר בזכות החיסכון שינבע מסגירת מנגנון הגבייה הכפול והמיותר.
בנוסף, זה בדיוק תפקיד הממשלה – לקבוע סדרי עדיפות בתקציב הממשלה. במקרה הזה, השינוי לא בא על חשבון דברים אחרים, ובמקרה הקיצוני ביותר, אפשר אפילו להעלות את מס ההכנסה, אשר גבייתו פרוגרסיבית, זולה יותר ומקיפה יותר, ובזכות הרחבת מעגל המשלמים – יוקל הנטל. לטעמי אין בכך הכרח, אבל במקרה של התנגדות האוצר, זו יכולה להיות פשרה בכיוון הנכון.
הצעת הפשרה והעצומה לביטול אגרת הטלוויזיה
חלק מן ההצעות לביטול האגרה כוללות גם צעדים מרחיקי לכת יותר, כדוגמת הפרטת רשות השידור או סגירתה לחלוטין, אולם חלק מן הכוח של ההתארגנות הוא מציאת פשרה אשר מתאימה לחלקים נרחבים יותר בעם ובכנסת.
כדי לחזק את הפשרה, פתחתי עמוד עם עצומה לביטול האגרה, ובה הבאתי את עיקרי הצעת הפשרה, בזו הלשון.
אנו קוראים לכנסת ישראל לבטל לאלתר את גביית אגרת הטלוויזיה.
האגרה של רשות השידור היא מס מיושן, מיותר, הפוגע בחלשים וגורם לעגמת נפש רבה בקרב הציבור הרחב. אפשר וצריך לבטל את האגרה, תוך חיזוק ושיפור השידור הציבורי, בשלושה צעדים:
1. אישור הצעת חוק לביטול גביית האגרה על ידי רשות השידור.
2. הבטחת שידור ציבורי עצמאי ואיכותי יותר על ידי קביעת מקור תקציבי רב-שנתי בלתי תלוי.
3. סגירת אגף הגבייה של רשות השידור ועשיית מאמץ לקלוט את עובדיו ברשות המיסים.
הצלחת המהלך לביטול האגרה חשובה לנו גם כדי להחזיר את האמון בדמוקרטיה ובכוחם של אזרחים מאורגנים לשנות ולשפר את פני המדינה.
על העצומה חתמו עד כה, בשמם המלא ובצירוף כתובת דואר אלקטרוני, למעלה מ- 3,600 אנשים, והמספר עולה בהתמדה.
דברי הסבר להצעה לביטול האגרה
בקצרה אסביר, כי בבסיס ההצעה עומדת הצעת חוק קצרה מאוד, המבטלת את גביית האגרה על ידי רשות השידור וסוגרת למעשה את אגף הגבייה.
לאחר מכן, על מנת לנטרל את הנימוק של המגוננים על השידור הציבורי, מוצע לקבע את תקציב רשות השידור על ידי סעיף תקציבי רב-שנתי. אפשר, למשל, לקבוע את בסיס התקציב בתור חצי אחוז מן המסים הישירים, ובכך גם לתרום לגבייה פרוגרסיבית – העשירים משלמים יותר מן העניים. נכון שיש בכך תלות מסוימת בממשלה, אבל תלות זו קיימת ממילא. דווקא מקור תקציבי רב-שנתי בלתי תלוי יחזק את עצמאות רשות השידור.
הסעיף השלישי מבקש להגן על עובדי אגף הגבייה ולעשות ניסיון כן לקלוט אותם ברשות המיסים, אשר ממילא מרחיבה את שורותיה.
תקווה חדשה לביטול האגרה
עם כינונה של הקואליציה החדשה בכנסת ה-19, יש סיכוי כי ימצא רוב לאישור הצעת הפשרה לביטול האגרה. כדי שזה יקרה והמאבק יבשיל להצלחה, לטובת כלל הציבור, עלינו האזרחים להמשיך את הלחץ כדי שחברי הכנסת החדשים ישמעו אותו חזק וברור – אנחנו בעד ביטול גביית האגרה.
אין ספק כי ישנם נושאים חשובים יותר במשא ומתן הקואליציוני, אבל מעל כולם ניצב הצורך בתקווה. הציבור הישראלי נוטה לייאוש מן היכולת להשפיע על מציאות החיים בישראל, והצלחת המאבק לביטול גביית האגרה יכול לספק תקווה חדשה.
אם טרם עשיתם זאת, אתם מוזמנים לחתום על העצומה כאן: עצומה לביטול האגרה.
כבר חתמתם? מעולה, עכשיו שלחו את הקישור לכמה שיותר אנשים במייל ובפייסבוק. בהצלחה לכולנו!
