ארכיון פוסטים מאת: תומר טרבס

מכתב לשר גלעד ארדן – כך תבטל את האגרה

כך ניפטר מהאגרה אחת ולתמיד

אגרת הטלווזייה היא מס מיושן הפוגע בחלשים, והציבור מאס בה בכללותו ומסרב לשלמה. תומר טרבס מציע לשר ארדן שיטה להיפטר מהעול הזה בכמה שלבים פשוטים שיועילו לכל הצדדים

כך ניפטר מהאגרה, פורסם בוואלה 23.4.2013

כך ניפטר מהאגרה, פורסם בוואלה 23.4.2013

זהו מכתב גלוי לשר התקשורת החדש, מר גלעד ארדן, לו אנו מאחלים הצלחה רבה בתפקידו ומעודדים אותו לבטל את הגבייה הבזבזית של אגרת הטלוויזיה. פורסם במקור כטור אורח באתר וואלה, ביום 23.4.2013.

כבוד השר גלעד ארדן, עם כניסתך למשרד התקשורת, יש בידיך הזדמנות נדירה לחסוך עשרות מיליוני שקלים של כספי ציבור, לעשות צדק היסטורי ולשמח את הציבור הרחב בהחלטה אחת פשוטה: בטל את הגבייה הנפרדת של אגרת רשות השידור. מדובר במס מיושן, רגרסיבי נגד החלשים – ולאחר חודשים של מאבק ציבורי, נוכל לספר לך כי הציבור הישראלי מאס בתשלום הזה באופן גורף.

אגף הגבייה של רשות השידור מסב עוגמת נפש למשפחות רבות, בהפעילו שיטות גבייה אגרסיביות ומיושנות. גם אתה ודאי מכיר את התחושה הרעה שמגיעה עם המעטפה בדואר. אך גרוע מכך, הגבייה אינה יעילה כלל. לאחר בזבוז של עשרות מילוני שקלים, עדיין קרוב למחצית מהחייבים כלל אינם משלמים – ובכך מתייקרת האגרה באופן מעשי פי שניים.

ביטול אגרת הטלוויזיה דורש אומץ פוליטי. אל תקשיב ליועצים כאשר יגידו לך שזה חלק מן הרפורמה ברשות השידור, שהאגרה קשורה לנושא התוכן, שזה יפגע בשידור הציבורי או חלילה שהערוץ הראשון יפגע בסיקור העיתונאי שלך. זה פשוט לא נכון. אפשר וצריך לבטל את גביית האגרה תוך חיזוק השידור הציבורי ובלי קשר אליו. כאשר יפחת זעם הציבור כלפי האגרה והערוץ הראשון, גם עובדיו עוד יודו לך.

השידור יישאר עצמאי

יצעד במורשת כחלון? השר ארדן (צילום: עומר מירון)

יצעד במורשת כחלון? השר ארדן (צילום: עומר מירון)

תחילה, נציע לך לבקש מאנשי המשרד דבר אחד פשוט – את הנתונים המלאים לגבי אגף הגבייה. משום מה, מסתירים מהציבור את התקציב של אגף הגבייה, כמה עובדים מועסקים בסניפיו השונים של האגף, כמה מתוכם קרובי משפחה ומקורבים, ומה היקף עלויות הגבייה העקיפות. להערכתנו, מדובר בעשרות מיליוני שקלים, אם לא למעלה מכך, שהציבור מבזבז מדי שנה על גבייה בזבזנית. האם תסכים, לכל הפחות, לבקש את הנתונים?

לאחר מכן, מבלי לגעת בשידור הציבורי כלל, כל מה שנדרש הוא להוביל מהלך להחלפת מנגנון הגבייה. למשל, העברת הגבייה לרשות המסים תחסוך באופן מיידי את העלות הכפולה של אגף הגבייה ברשות השידור ותשפר את הצלחת הגבייה באופן ניכר. אם האגרה תהיה חלק מהמסים הישירים ומס ההכנסה, אזי גם גבייתה תהיה פרוגרסיבית וצודקת יותר. גם את עובדי אגף הגבייה אפשר לנסות לקלוט ברשות המסים, אשר ממילא מרחיבה את שורותיה.

תוכל להתגבר בקלות גם על הטיעון הנפוץ בקרב תומכי האגרה, כאילו היא זו שמבטיחה את עצמאות הערוץ הראשון. למעשה, עצמאות רשות השידור גם כיום כפופה להחלטת הממשלה, שיכולה לקבוע את גובה האגרה, וכן – ישנן רשויות אחרות שמפגינות מקצועיות ועצמאות גם ללא גביית אגרה נפרדת. ובכל זאת, תוכל להוביל את הממשלה לקבוע את בסיס התקציב של רשות השידור באופן רב-שנתי ובלתי תלוי, וכך להימנע אפילו ממראית עין של פגיעה בשידור הציבורי ובעצמאותו.

לפני קרוב לשנה החלתי לעסוק בנושא ביטול האגרה ונדהמתי מעוצמת הרגשות השליליים נגדה בקרב הציבור הרחב. יחד עם עשרות אלפי אנשים, ביקשנו לבטל את האגרה ולו בכדי להחזיר לציבור את התקווה, כי התארגנות והתמדה יכולות עדיין לשנות את מציאות החיים בישראל.

מר ארדן, אנא שמע את קול הציבור. בדומה לשר לשעבר משה כחלון, שקצר שבחים על הישגיו בנושא עלויות התקשורת, גם לך יש כאן הזדמנות פז למלא את שליחותך הציבורית נאמנה – ובטוחני שהציבור יידע להעריך זאת. נשמח לעזור לך לבטל את האגרה.

תומר טרבס הוא ממייסדי תנועת עוּרו – התנועה החברתית לייצוג הרוב, שמובילה מאבק ציבורי לביטול אגרת הטלוויזיה

עוד על המאבק לביטול האגרה, כפי שהתחיל כאן בבלוג "הישראלים": מבטלים את האגרה – תקווה חדשה.

קישור למקור באתר וואלה: כך ניפטר מהאגרה אחת ולתמיד – מאת תומר טרבס.

יחד מורים – התנדבות עם משמעות במערכת החינוך

שמעתם על "יחד מורים"?

רציתי לחלוק אתכם פעילות של מיזם מרתק, שמעניק הזדמנות מעשירה להתנדב ולסייע במערכת החינוך, שנקרא "יחד מורים" ומתואר כך באתר המיזם:

המיזם "יחד מורים" מאפשר לאנשים איכותיים מהעולם העסקי, הפרטי והציבורי מחוץ למערכת החינוך, המעוניינים להשתלב ולהשפיע בעשייה החינוכית באופן התנדבותי, לתרום מניסיונם וממנהיגותם האישית כ"תומכי הוראה".

בשקט בשקט, מדי שבוע ברחבי ישראל, מגיעים עשרות מתנדבי המיזם לבתי הספר ומלמדים תלמידים בקבוצות קטנות. צעירים ופנסיונרים, אנשי מדע ורוח, עסוקים מאוד וכאלה עם עודף זמן פנוי, אשר המשותף לכולם הוא הרצון לתרום באופן משמעותי לילדים ולמערכת החינוך.

על פי רוב, כל מתנדב מקבל קבוצות של חמישה תלמידים, בין חלשים ובין חזקים, ומלמד אותם את המקצוע הנדרש: חשבון, אנגלית, מדעים או כל דבר (יש אפילו מתנדב שמלמד כדוריד). התלמידים הנבחרים נהנים ממצרך נדיר – תשומת לב אישית. באותו זמן, מקבלת הכיתה שלהם הזדמנות מועילה במיוחד – ללמוד בכיתה קטנה יותר.

הסיפור האישי שלי כמורה

הצטרפתי לפעילות המיזם בעקבות שלושה חברים מן המושב כפר אוריה, ברק, ניר ושחר, אשר החלו להתנדב כבר בשנה שעברה וחזרו עם סיפורים נפלאים. ההתנדבות ב-"יחד מורים" מתחילה בקורס הכשרה של "תומכי הוראה" מטעם סמינר הקיבוצים. מדובר במפגשי ערב, פעם בשבוע, סך הכל כארבעים שעות לימוד, שנערכים במספר מקומות בארץ. אמנם זה לא פשוט למצוא לכך את הזמן, אבל הקורס מרחיב את האופקים בכל הנוגע למערכת החינוך שלנו ולאתגרים הניצבים בפני מורים בישראל.

חשוב אף יותר מן התכנים לטעמי הוא המפגש האנושי. במהלך הקורס נחשפתי הן לחבריי לקורס והן למורים ולמגוון אנשי חינוך, אשר בכל פעם מחדש עוררו בי תקווה אמיתית כי מצבנו הולך ומשתפר. המתנדבים, המורים והמנהלים שפגשנו מוכיחים עד כמה נושא החינוך בוער בעצמותינו וזוכה להתייחסות רצינית ומקצועית. כבר בשלב המוקדם ההוא, שמחתי על הצטרפותי, ועוד לא ידעתי עד כמה.

במהלך שנת הלימודים, הצטרפתי כמורה מתנדב לבית הספר היסודי "השחר" במושב טל שחר, ושם הציעו לי ללמד חשבון בכיתות קטנות, בנות חמישה תלמידים כל אחת, מקרב תלמידי כיתות ב'. עשיתי ככל יכולתי לעזור לצוות ההוראה בכך שהענקתי לכל תלמיד ותלמידה תשומת לב אישית והעשרה בחשבון, ואני רוצה להאמין שגם התלמידים וגם המורים הרוויחו מכך. אגב, חבריי לקורס בחרו כל אחד את בית הספר, המקצוע והגילאים המתאימים להם.

כל המעורבים במיזם נהנים ממנו – התלמידים, המורים, מנהלת בית הספר – אבל מעל הכל, אני מרגיש מורווח, ובגדול. אני נהנה מכל מפגש עם התלמידים ומכל שיחה איתם ויוצא בכל פעם מחדש מלא סיפוק. זכיתי ללמוד מקרוב על בית הספר, הצוות המקצועי והאתגרים הגדולים של מערכת החינוך ואני יוצא מחוזק לגבי מערכת החינוך הציבורית והשיפורים הנדרשים בה.

בתמונה אפשר לראות את התלמידים בונים פירמידה של מרשמלו ונהנים ללמוד גיאומטריה תוך כדי כך (טשטשתי את פניהם של התלמידים כדי לשמור על פרטיותם). לפעמים פשוט כיף ללמד וגם ללמוד.

יחד מורים - תומר טרבס בבית ספר השחר

יחד מורים – תומר טרבס בבית ספר השחר

התנדבו גם אתם להיות מורים

לאורך השנה קיבלתי גם ביקורת, בעיקר לגבי העובדה כי הורים מתנדבים ממלאים למעשה את תפקידה של המדינה. ובכן, אף שיש בכך אמת, אין זה מייתר את הצורך. בנוסף, ההתנדבות בבית הספר מעבירה מסר מצויין הן לילדים והן לצוות המקצועי – אכפת לנו מבית הספר.

התלבטתי לפני שפרסמתי את התנדבותי. יש בזה משהו פומבי מדי ואני התכוונתי לעשות זאת בשקט. ובכל זאת, החלטתי כן להעלות כאן את הסיפור, כדי לעזור להרחיב את מעגל המתנדבים והעשייה. אז… מי שיכול להקדיש בוקר אחד בשבוע, ואפילו שעה או שעתיים, מוזמן בחום להתנדב גם כן.

אפשר למצוא את פרטי הקשר ומידע נוסף באתר של יחד מורים, ואני מבטיח לכם, שאפילו רק המפגש הראשון עם הרוח החיה של המיזם, כפי שאני פגשתיה – עפרה מקובר הנפלאה – ימלא אתכם תקווה והרגשה טובה. מומלץ!

ואגב, עוד חלום קטן הוגשם על הדרך: מותר להיכנס לחדר המורים!

הגשמת חלום: מותר להיכנס לחדר המורים!

הגשמת חלום: מותר להיכנס לחדר המורים!

ראיון בערוץ 2 בנושא ביטול אגרת הטלוויזיה

אנחנו עוד נצליח – צריך להאמין ולהתמיד. בהמשך למאבק הציבורי בדרישה לבטל את אגרת הטלוויזיה, ולהצטרפות של תנועת עורו לחזית המאבק, התראיינתי ביום ד' 17.4.2013 בתכנית "העולם הבוקר" עם אברי גלעד והילה קורח וסיפרתי להם על ההתקדמות.

כמו תמיד, אשמח לתגובות. הנושא חשוב לי כתרופת נגד לציניות ולייאוש – אם נצליח להגיע להישגים כאן, אולי נשיב לציבור הישראלי את התקווה, כי בפעילות מאורגנת ותוך התמדה, אפשר לשנות ולשפר את מציאות החיים בישראל.

תנועת עורו מצטרפת למאבק לביטול האגרה

עדכון חשוב: תנועת עורו מצטרפת למאבק לביטול האגרה

המאבק הציבורי לביטול גביית אגרת הטלוויזיה תופס תאוצה ורושם עוד צעד חשוב: עוּרו – התנועה החברתית לייצוג הרוב – מצטרפת רשמית למאבק.

מדובר בחיזוק משמעותי של תנועה חברתית מובילה, שכבר הוכיחה את יכולתה לאגד ציבור רחב סביב נושאים מוסכמים ולהביא לשינוי מציאות החיים בישראל. ההצלחה האחרונה הייתה ביצירת לחץ ציבורי להקמת ממשלה קטנה וחסכונית, אשר גם הביא לתוצאות בפועל.

מחזירים את טופס תשלום האגרה

בפעולה ראשונה, קוראים חברי תנועת עורו לציבור לשלוח באופן סמלי את דרישת תשלום האגרה בחזרה לממשלת ישראל, בקריאה לממשלה לקחת אחריות ולבטל את הגבייה הבזבזנית והמרגיזה. בהמשך, תפעל התנועה בכל המישורים, לרבות בתקשורת, בכנסת ומול הממשלה, כדי להביא לביטול גביית האגרה.

למעלה מ- 4,200 איש חתמו על העצומה הקוראת לביטול האגרה, כאן בבלוג הישראלים, ועתה אנחנו ממשיכים. הלחץ שלנו נושא פרי וצריך להתמיד. אני מזמין את כולם להצטרף ולשלוח בחזרה את הטפסים (לא מדובר במרד תשלומים, אלא באקט סימבולי בעל משמעות ציבורית).

עמוד המאבק של עורו בפייסבוק: חברי עורו מבטלים את האגרה.

להחזרת טופס התשלום, לחצו כאן והשפיעו: מבטלים את האגרה עם עורו (דורש פייסבוק).

עמוד המאבק של עורו באתר התנועה (לא דורש פייסבוק): ביטול האגרה באתר עורו.

מבטלים את האגרה - מחזירים את דרישת התשלום

מבטלים את האגרה – מחזירים את דרישת התשלום

גילוי נאות: כידוע, אני נמנה עם פורום המייסדים של תנועת עורו ועד לאחרונה כיהנתי גם כמנכ"ל התנועה.

לתקציר הפרקים הקודמים של המאבק לחצו כאן: הישראלים מבטלים את האגרה.

מבטלים את אגרת הטלוויזיה – תקווה חדשה

לאחר שמונה חודשים של מאבק ציבורי, יש תקווה חדשה בדרך לביטול אגרת הטלוויזיה. סיכום ביניים מעודד

התנעת המאבק הציבורי לביטול האגרה

בחודש יוני 2012 פרסמתי כאן בבלוג "הישראלים" פוסט תחת הכותרת: "לבטל את אגרת הטלוויזיה מיד – מי בעד?" בניסיון לעורר את הדיון סביב ביטול האגרה. אמנם ידעתי שמדובר בנושא בוער, אך עדיין הופתעתי מעוצמת והיקף התגובות. בפייסבוק נספרו למעלה משלושים אלף שיתופים ואלפי אנשים הגיבו בהתלהבות רבה ובקריאה למאבק ציבורי מסודר.

באותה תקופה פעלתי להשקתה של תנועת "עורו" בניסיון לעורר את הציבור למעורבות חברתית. התגובה השכיחה ביותר שנתקלנו בה ברחובות הייתה ייאוש. עזבו אתכם, אנשים אמרו, אין שום סיכוי לשנות את המצב. החלטתי שדווקא ביטול האגרה יכול להיות מקרה בוחן – נלמד את הנושא לעומק, נתארגן, נפעל בצורה מסודרת, ואולי כך נחזיר לאנשים את התקווה שעדיין אפשר לשנות את מציאות החיים בישראל.

מאז אני פועל בזמני החופשי המועט לטובת העניין. מדי פעם אני מתעייף, אבל אז שוב פונה אלי משפחה נזקקת הנרדפת על ידי רשות השידור או מישהו שקיבל שיחת טלפון מתחזה, ואני מקבל דחיפה להמשיך ולהתמיד. עתה, לקראת הקמתה של ממשלה חדשה בישראל, יש תקווה חדשה להצלחת המאבק. הכל תלוי בהתמדה של הציבור. של כולנו בעצם.

מבטלים את האגרה

מבטלים את האגרה – לחיצה על התמונה מובילה לעמוד הפייסבוק

מדוע לא מבטלים את האגרה

לא ארחיב כאן מה רע כל כך באגרה. זה כבר די ברור, ומי שרוצה להעמיק מוזמן לקרוא את כל הפוסטים הקודמים בנושא אגרת הטלוויזיה כאן: ביטול אגרת הטלוויזיה בבלוג הישראלים.

מטריד אותי הרבה יותר בשלב זה לגלות מה עוצר את השינוי – מדוע בעצם לא מבטלים את האגרה?

כדי לרדת לעומק הנושא, שוחחתי עם אישי ציבור שעסקו בו בעבר, קראתי פרסומים והצעות חוק שנכשלו, פניתי בכתב לכל אחד מחברי הכנסת… בשורה התחתונה הסתבר, כי יש רוב מוצק בציבור הישראלי הדורש לבטל את אגרת הטלוויזיה. כמעט כולם מסכימים כי מדובר במס מיושן ורגרסיבי כנגד החלשים, אשר גבייתו מעצבנת את האנשים וגרוע מכך – היא בזבזנית מאוד. אפשר לחסוך למדינה ארבעים מיליון שקלים מדי שנה, וכנראה שאף יותר, מעצם ביטול מנגנון הגבייה המיותר.

ובכל זאת, דווקא כדי לשפר את סיכויי ההצלחה של המאבק שלנו, מצאתי חמש סיבות לכך שלמרות דרישת רוב, אגף הגבייה של רשות השידור ממשיך להתקיים, ובגיבוש ההצעה יש התייחסות לכל אחת מהן.

1. עצמאות השידור הציבורי

הסיבה המרכזית לכך שטרם בוטלה האגרה טמונה למעשה בטעות. הנימוק המושמע ביותר מטעם המצדדים בהמשך גביית האגרה הוא הרצון לקיים שידור ציבורי איכותי ועצמאי. לטענתם, גביית האגרה מבטיחה את עצמאותה של רשות השידור מן הממשלה.

ובכן, גם אני בעד שידור ציבורי איכותי ועצמאי, אולם אין קשר לוגי מחייב בינו ובין האגרה. כיום, כאשר כן גובים את האגרה, קשה לתאר את שידורי הערוץ הראשון בתור עצמאיים או איכותיים. כלומר, גביית אגרה לא מבטיחה עצמאות או איכות. ומנגד, ישנם גופים ציבוריים אחרים, כדוגמת מבקר המדינה או משטרת ישראל, אשר פועלים באופן עצמאי ואיכותי מבלי לגבות אגרה מן הציבור.

2. הרפורמה ברשות השידור

מזה עשרות שנים ברור לכל מי שעוסק בנושא, כי רשות השידור מנוהלת בצורה מיושנת ובזבזנית וחייבת לעבור רפורמה ניהולית משמעותית. למרבה הצער, במשך השנים נכרך נושא גביית האגרה וגובהה בדיונים אודות הרפורמה, וכך ככל שנדחה יישום הרפורמה, נדחה גם הטיפול בגביית האגרה.

והנה, ממש לאחרונה התבשרנו כי בשעה טובה החל הביצוע המיוחל של רפורמה ברשות השידור, כמובן ללא ביטול גביית האגרה, ובכך הוסר נימוק זה כנגד ביטול האגרה. יש רפורמה ואפשר להפסיק להיאחז בה.

3. היעדר הנהגה אמיצה

חלק ממי שעסק בנושא האגרה בעבר מספר, כי חברי כנסת חששו כי פעילותם כנגד האגרה תגרור סיקור תקשורתי עוין מטעם עיתונאי רשות השידור. לפיכך, גם כאשר הועלו הצעות חוק לביטול האגרה, הן מימין (למשל רובי רבלין) והן משמאל (למשל איתן כבל), קשה היה למצוא להן תומכים.

אישית, אני מעריך הרבה יותר את עיתונאי רשות השידור ומתקשה להאמין כי הם יתנקלו לשליחי ציבור שמנסים ליישם את רצון הרוב. מה גם שההצעה המובאת כאן לא באה לפגוע בהם, אלא דווקא לחזק את מעמדם בסופו של דבר.

כדי לאתר את ההנהגה הדרושה, פניתי לכל חברי הכנסת והמפלגות. והנה, בטרם הבחירות התחייבו בפניי תשעה-עשר חברי כנסת כי יתמכו בהצעת החוק וכן מספר מפלגות הביעו תמיכה בהצעה המתגבשת. את הפרטים פרסמתי כאן: חברי כנסת תומכים בביטול האגרה, וכן כאן: מבטלים את האגרה – משאל מפלגות.

אפשר לקוות שריבוי חברי הכנסת החדשים בכנסת הנכנסת לצד הרייטינג הנמוך כל כך של הערוץ הראשון יהווה קרקע פוריה לגיבושה של ההנהגה האמיצה הדרושה.

4. לחץ עובדי אגף הגבייה

אף שאין לי נתונים מדוייקים, דומה כי אגף הגבייה שימש במשך שנים מקום נוח לסידורי ג'ובים, דבר שמבטיח לעובדיו לובי חזק בכנסת. אין ספק כי הם הפעילו לחץ כנגד סגירת האגף ואפשר להבין את החשש למקום עבודתם.

דווקא נימוק זה נכון בעיניי ולכן חשוב לוודא כי הפגיעה בעובדים תהיה הקטנה ביותר האפשרית. ככל הידוע לי, מדובר בכמאה וחמישים עובדים עם התמחות בגבייה, ובימים אלה בדיוק מרחיבה רשות המיסים את שורותיה בכמה מאות תקנים. יש כאן הזדמנות לנייד את העובדים המתאימים מאגף הגבייה של רשות השידור לרשות המיסים ובכך למזער את הפגיעה בהם.

5. התקציב ומשרד האוצר

נותרה אם כן הסיבה שמכשילה כמעט כל הצעה טובה – עמדת משרד האוצר. גם השנה, כבכול שנה למעשה, יטען משרד האוצר כי בימים של קיצוצים בתקציב, לא נשאר כסף לביצוע ההצעה.

נכון, ההצעה לביטול האגרה אכן דורשת הקצאת כספים מתוך תקציב המדינה. ואולם, מדובר בדיוק באותם כספים שגם כך נגבים כיום מן הציבור דרך אגף הגבייה, וסגירה של זה מחד, והקצאה של סעיף תקציבי מקביל מאידך, הם בסך הכל ניוד משאבים ללא שינוי. למעשה, יש שינוי לטובה – ההוצאה תהיה קטנה יותר בזכות החיסכון שינבע מסגירת מנגנון הגבייה הכפול והמיותר.

בנוסף, זה בדיוק תפקיד הממשלה – לקבוע סדרי עדיפות בתקציב הממשלה. במקרה הזה, השינוי לא בא על חשבון דברים אחרים, ובמקרה הקיצוני ביותר, אפשר אפילו להעלות את מס ההכנסה, אשר גבייתו פרוגרסיבית, זולה יותר ומקיפה יותר, ובזכות הרחבת מעגל המשלמים – יוקל הנטל. לטעמי אין בכך הכרח, אבל במקרה של התנגדות האוצר, זו יכולה להיות פשרה בכיוון הנכון.

הצעת הפשרה והעצומה לביטול אגרת הטלוויזיה

חלק מן ההצעות לביטול האגרה כוללות גם צעדים מרחיקי לכת יותר, כדוגמת הפרטת רשות השידור או סגירתה לחלוטין, אולם חלק מן הכוח של ההתארגנות הוא מציאת פשרה אשר מתאימה לחלקים נרחבים יותר בעם ובכנסת.

כדי לחזק את הפשרה, פתחתי עמוד עם עצומה לביטול האגרה, ובה הבאתי את עיקרי הצעת הפשרה, בזו הלשון.

אנו קוראים לכנסת ישראל לבטל לאלתר את גביית אגרת הטלוויזיה.

האגרה של רשות השידור היא מס מיושן, מיותר, הפוגע בחלשים וגורם לעגמת נפש רבה בקרב הציבור הרחב. אפשר וצריך לבטל את האגרה, תוך חיזוק ושיפור השידור הציבורי, בשלושה צעדים:

1. אישור הצעת חוק לביטול גביית האגרה על ידי רשות השידור.

2. הבטחת שידור ציבורי עצמאי ואיכותי יותר על ידי קביעת מקור תקציבי רב-שנתי בלתי תלוי.

3. סגירת אגף הגבייה של רשות השידור ועשיית מאמץ לקלוט את עובדיו ברשות המיסים.

הצלחת המהלך לביטול האגרה חשובה לנו גם כדי להחזיר את האמון בדמוקרטיה ובכוחם של אזרחים מאורגנים לשנות ולשפר את פני המדינה.

על העצומה חתמו עד כה, בשמם המלא ובצירוף כתובת דואר אלקטרוני, למעלה מ- 3,600 אנשים, והמספר עולה בהתמדה.

דברי הסבר להצעה לביטול האגרה

בקצרה אסביר, כי בבסיס ההצעה עומדת הצעת חוק קצרה מאוד, המבטלת את גביית האגרה על ידי רשות השידור וסוגרת למעשה את אגף הגבייה.

לאחר מכן, על מנת לנטרל את הנימוק של המגוננים על השידור הציבורי, מוצע לקבע את תקציב רשות השידור על ידי סעיף תקציבי רב-שנתי. אפשר, למשל, לקבוע את בסיס התקציב בתור חצי אחוז מן המסים הישירים, ובכך גם לתרום לגבייה פרוגרסיבית – העשירים משלמים יותר מן העניים.  נכון שיש בכך תלות מסוימת בממשלה, אבל תלות זו קיימת ממילא. דווקא מקור תקציבי רב-שנתי בלתי תלוי יחזק את עצמאות רשות השידור.

הסעיף השלישי מבקש להגן על עובדי אגף הגבייה ולעשות ניסיון כן לקלוט אותם ברשות המיסים, אשר ממילא מרחיבה את שורותיה.

תקווה חדשה לביטול האגרה

עם כינונה של הקואליציה החדשה בכנסת ה-19, יש סיכוי כי ימצא רוב לאישור הצעת הפשרה לביטול האגרה. כדי שזה יקרה והמאבק יבשיל להצלחה, לטובת כלל הציבור, עלינו האזרחים להמשיך את הלחץ כדי שחברי הכנסת החדשים ישמעו אותו חזק וברור – אנחנו בעד ביטול גביית האגרה.

אין ספק כי ישנם נושאים חשובים יותר במשא ומתן הקואליציוני, אבל מעל כולם ניצב הצורך בתקווה. הציבור הישראלי נוטה לייאוש מן היכולת להשפיע על מציאות החיים בישראל, והצלחת המאבק לביטול גביית האגרה יכול לספק תקווה חדשה.

אם טרם עשיתם זאת, אתם מוזמנים לחתום על העצומה כאן: עצומה לביטול האגרה.

כבר חתמתם? מעולה, עכשיו שלחו את הקישור לכמה שיותר אנשים במייל ובפייסבוק. בהצלחה לכולנו!

למי להצביע? ראיון אצל רזי ברקאי

למי להצביע בבחירות?

לקראת הבחירות הכלליות, העלתה תנועת עורו משחק שעוזר למתלבטים להחליט עבור מי להצביע.

השבוע התראיינתי בגלי צה"ל אצל רזי ברקאי וסיפרתי על עורו ועל המשחק החדש:

משחק הבחירות של עורו

המשחק מציג ציטוטים בעילום שם של ראשי מפלגות, אתם מוזמנים לדרג את מידת ההזדהות שלכם, ובסופו של דבר לקבל ניתוח של העדפותיכם האישיות ומידע נוסף אודות המועמדים.

מוכנים להתחיל? לחצו על הקישור: פוליטיקלי קורקט – תנועת עורו.

קטעים מתוך הראיון

שודר במקור: גלי צה"ל, רזי ברקאי, 15 בינואר 2013.

(לא תמלול מדוייק)

תומר טרבס, ממייסדי תנועת עורו.

עורו היא תנועה חברתית לייצוג הרוב – אנחנו מנסים לעורר את הציבור למעורבות. בקשר עם הבחירות, זה אומר קודם כל לצאת ולהצביע – ויחד עם התאחדות הסטודנטים ומתפקדים אנחנו עורכים סדרה של אירועים ומפגשים לעידוד הצבעה.

אבל הרבה מתלבטים פונים ושואלים: למי להצביע?

העלנו באתר תנועת עורו משחק בשם "פוליטיקלי קורקט" שם תוכלו לראות מי המועמדים חושבים כמוכם, ללמוד על הדיעות שלהם ולקרוא מה הם עשו בכנסת האחרונה ובכלל.

המשחק מציג ציטוטים אנונימיים, ולגבי כל אחד אתה צריך ללחוץ אם אתה מזדהה או לא. רק אז ייחשף מי אמר את הציטוט, ותמשיך הלאה.

בסוף המשחק, יוצג לך מי המועמדים שאיתם אתה מזדהה במיוחד, וגם מידע נוסף משותפים של עורו, כמו התנועה לאיכות השלטון וכנסת פתוחה.

רזי, ברשותך יש לי אזהרה חשובה. אתה יודע, כשמתכנן המשחק של עורו, דור קונפורטי, הציג לי את הקונספט, אני חשבתי שהציבור לא ירצה לשחק. אבל הנה האזהרה: מדובר במשחק מדבק מאוד ואלפים כבר השתתפו. אני מזמין את הציבור לבחון בעצמו באתר של עורו.

מבטלים את האגרה – משאל מפלגות

המאבק הציבורי לביטול אגרת הטלוויזיה צובר תאוצה. לקראת הבחירות, אנחנו מגייסים מפלגות להצטרף אלינו ובקרוב נגיש את הצעת החוק. הפעם זה קורה

מבטלים את האגרה – עיקרי ההצעה

אנו קוראים לכנסת ישראל לבטל לאלתר את גביית אגרת הטלוויזיה. בחודשים האחרונים הצטרפו והביעו תמיכה בפייסבוק כבר למעלה מ- 25,000 אלף איש. הירשמו גם אתם לעצומה כאן: לבטל את אגרת הטלוויזיה.

האגרה של רשות השידור היא מס מיושן, מיותר, הפוגע בחלשים וגורם לעגמת נפש רבה בקרב הציבור הרחב. אפשר וצריך לבטל את האגרה, תוך חיזוק ושיפור השידור הציבורי, בשלושה צעדים:

  1. אישור הצעת חוק לביטול גביית האגרה על ידי רשות השידור.
  2. הבטחת שידור ציבורי עצמאי ואיכותי יותר על ידי קביעת מקור תקציבי רב-שנתי בלתי תלוי.
  3. סגירת אגף הגבייה של רשות השידור ועשיית מאמץ לקלוט את עובדיו ברשות המיסים.
מבטלים את האגרה - מפלגות ראשונות תומכות

מבטלים את האגרה – מפלגות ראשונות תומכות

למה חשוב לבטל את אגרת הטלוויזיה?

אמנם יש נושאים חשובים יותר על סדר היום הלאומי, אבל המאבק לביטול האגרה נולד מתוך צורך להוכיח כי אנחנו, אזרחי ישראל שעדיין אכפת להם, יכולים להתאגד סביב נושאים משותפים ולשפר את מציאות החיים בישראל. עוד לא אבדה תקוותנו. אחרי ביטול האגרה, נמשיך לפעול יחד סביב נושאים נושפים.

ההצעה שלנו היא הצעת פשרה. סגירת אגף הגבייה וביטול גביית האגרה יחסכו למדינה מעל 34 מיליון שקלים, שמבוזבזים כיום על מנגנון הגבייה. קביעת מקור תקציבי רב שנתי בתקציב המדינה יאפשר את המשך הרפורמה ברשות השידור, בדרך לקידום שידור ציבורי עצמאי ואיכותי. ומעל הכל, ביטול האגרה יחסוך לציבור הרחב עגמת נפש רבה במפגש עם הגבייה השרירותית והלא יעילה.

אפשר לקיים שידור ציבורי איכותי ועצמאי גם ללא גביית אגרה. ולראייה, כיום, עם גביית האגרה, קשה לתאר את שידורי הערוץ הראשון בתור איכותי ועצמאי במיוחד, ומנגד – רשויות ממשלתיות אחרות מצליחות הרבה יותר גם ללא גביית אגרה בנפרד.

הוגשו לנו הצעות מחמירות יותר, אך למדנו כי הצעות כאלה הועלו ונפלו בעשור החולף מדי שנה כמעט, ולכן אין טעם לנסותן. מוטב לנו להתאחד סביב נושא משותף עם פשרה טובה והוגנת ולהגיע יחד להצלחה המיוחלת.

לקראת הבחירות – משאל מפלגות

במהלך כהונת הכנסת ה-18 פנינו לחברי הכנסת וקיבלנו תמיכה ראשונית של תשעה-עשר חברי כנסת. לקראת הבחירות לכנסת ה-19, כחלק מהמשך המאבק הציבורי, פנינו למפלגות המתמודדות בבקשה לקבל את עמדתן בטרם הבחירות.

בשלב זה, קיבלנו תשובות מעשר מפלגות, רובן תומכות, ונמשיך יחד להפעיל לחץ כדי לקבל התחייבות מכמה שיותר. שלוש המפלגות הראשונות שנוכל לפרסם כי הן תומכות ביוזמה לביטול האגרה הן: ישראל ביתנו, עוצמה לישראל ו-חד"ש. אפשר לראות, כי על אף המחלוקות בנושאים אחרים, החזון של גיבוש הסכמה חוצת מגזרים ועמדות מדיניות, לטובת האינטרס של הציבור הכללי, מוכיח את עצמו.

* עדכון: מפלגות נוספות הצטרפו לתמיכה ביוזמה לביטול האגרה: ארץ חדשה ועלה ירוק – הרשימה הליברלית.

** עדכון: ההתארגנות המסודרת והלחץ העקבי עובדים וחברי כנסת נוספים תומכים, גם מיהדות התורה וגם מרשימת רע"מ-תע"ל (אם כי ללא אישור פורמלי של הרשימה כולה).

*** עדכון: מפלגת מרצ השיבה כי היא בעד סגירת אגף הגבייה (אבל כן לקבוע איזשהו תשלום אחיד בצורה אחרת), ומפלגת יש עתיד השיבה כי יש לצמצם את הוצאות רשות השידור וגם את האגרה.

לפחות בינתיים. נמשיך לפרסם את עמדת כל המפלגות – בעד, נגד או מתעלמים – ונקפיד להיות כאן גם אחרי הבחירות, כדי להוציא את ההבטחות אל הפועל. בהצלחה לכולנו!

איך אפשר לעזור לבטל את האגרה?

הצטרפו לעצומה כאן: לבטל את אגרת הטלוויזיה.

תנו לייק לעמוד ההתארגנות בפייסבוק: הישראלים בפייסבוק.

שתפו את התמונות כמה שיותר, בעיקר על עמודים של מפלגות: תמונה לשיתוף בפייסבוק.

* חלפו כבר כמה חודשים של מאבק, שהתארך עקב הבחירות. לקריאה נוספת על ראשית הדרך: המאבק הציבורי לביטול האגרה.

שלג על הר הבית

שלג בירושלים, ינואר 2013

השלג של ינואר 2013 ירד גם על הר הבית, ומשני הצדדים של ההר, היהודי והמוסלמי, מתפללים לא נסוגו.

קרובים כל כך, אבל גם רחוקים כל כך. אולי יום אחד הם גם ידברו ישירות זה עם זה.

Jerusalem Snow - So Close, So Far

Jerusalem Snow – So Close, So Far

מקור התמונות: dailymail.co.uk.

תעמולת בחירות באינטרנט – ראיון רדיו רשת ב'

איריס לביא מראיינת את תומר טרבס, ברשת ב' של קול ישראל, בנושא תעמולת בחירות באינטרנט, בעקבות ההחלטה התקדימית בעניין הבית היהודי נ' הליכוד ופייסבוק, המחילה את חוק דרכי התעמולה על תעמולת בחירות ברשת

שודר (חי) במקור ביום ג', 8 בינואר 2013, בשעה 18:45, שבועיים לפני בחירות ינואר 2013

תעמולת בחירות באינטרנט – קטעים מתוך ראיון הרדיו של רשת ב'

תומר טרבס אצל איריס לביא

* לקריאה נוספת והעמקה מעט יותר "משפטית": החלת חוק דרכי תעמולה על האינטרנט – חידוש משפטי.

(לא תמלול מדוייק)

איריס, בחדשות עדכנו כי יו"ר ועדת הבחירות הורה לצנזר משפט בתשדיר תעמולה של "עוצמה לישראל", אבל במקביל אני רואה את אותה המודעה בפייסבוק, כולל המשפט המצונזר מהטלוויזיה.

השכל הישר אומר, שאם משפט מסויים מסית לגזענות, אז הוא צריך להיות אסור הן בטלוויזיה והן באינטרנט, ללא קשר לאמצעי התקשורת.

בעיניי, מוטב לא להתערב בתכנים של התעמולה, אבל בכל מקרה – הדין צריך להיות אחיד: אסור או מותר בטלוויזיה, אותו הדבר גם באינטרנט.

הסיפור של תעמולת הבחירות באינטרנט מתחיל לפני קצת יותר מעשור, כשמפלגת ש"ס עתרה נגד השתתפות של אופיר פינס בצ'ט מקוון ודרשה לאסור על תעמולת בחירות באינטרנט באופן גורף.

השופט חשין קבע אז כי בהיעדר הוראות מפורשות בחוק דרכי התעמולה, אין סיבה להגביל את חופש הביטוי ברשת, ולכן – החוק לא חל על תעמולה ברשת.

אפשר להבין את הפסיקה אז לאור הדרך שהחוק התפתח לאורך השנים – בכל פעם שנוסף אמצעי תקשורת, תקנו את החוק והוסיפו הוראות לגבי תעמולה – מודעות מודפסות, פרסום חוצות, רדיו, טלוויזיה, רדיו אזורי.

המחוקק רדף אחרי הטכנולוגיה, אבל לגבי האינטרנט – לא תוקן החוק, ולכן נקבע שהרשת מחוץ לתחולת חוק דרכי התעמולה והכל מותר.

מאז ההחלטה בעניין ש"ס, זה היה הכלל ויושבי ראש וועדת הבחירות דחו בקשות שנגעו לתעמולה ברשת. למעשה, גם מפלגת ש"ס הכירה בכך וכיום היא פעילה מאוד ברשת. לאחרונה אפילו ראיתי מודעה שלה בתוך אפליקציה באייפון שם היא מקדמת את עמוד הפייסבוק שלה.

והנה, בשבוע שעבר, יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, קיבל החלטה תקדימית, שהופכת את ההלכה בפועל ופותחת פתח להחלת כללי תעמולת הבחירות גם באינטרנט.

סיפור המעשה היה שרשימת הבית היהודי עתרה נגד הליכוד, בטענה כי אנשי הליכוד פרסמו בפייסבוק מודעות תעמולה כנגד הבית היהודי, מבלי להזדהות על גבי המודעות.

עכשיו, החוק אוסר על תעמולת בחירות אנונימית, אבל הסעיף נקבע במפורש ביחס למודעות מודפסות. לפי ההלכה עד היום, אפשר היה לצפות שמכיוון שמדובר ברשת, השופט ידחה את הבקשה ויאפשר תעמולה חופשית.

אלא שהשופט רובינשטיין קבע, כי על פי תכלית החוק ומבחן השכר הישר, ההגבלה על תעמולה אנונימית צריכה לחול גם ברשת. הוא אף הרחיב וכתב כי אין מקום לקביעה גורפת, לפיה החוק אינו חל על פרסום מודעות באינטרנט.

בהתאם, קבע כי על הליכוד להבהיר אם המפלגה עומדת מאחורי הפרסום באינטרנט ואם היא תואיל להימנע מפרסום אנונימי שכזה, לרבות ברשת האינטרנט.

לאור התקדים, המצב החדש הוא כי, בשינויים המחוייבים, אפשר לצפות שהמהות של מגבלות בחוק התעמולה תחול גם באינטרנט. דוגמאות אפשריות:

  • איסור על שימוש בצה"ל באופן העשוי ליצור רושם כי הצבא מזוהה עם המפלגה.
  • איסור שימוש בנכסי ציבור ובכספים של גוף ממשלתי.
  • הגבלה על שיתוף ילדים מתחת לגיל 15 (למעט בפעילות שגרתית).
  • איסור על מודעות אנונימיות מטעם מפלגות.
  • איסור על הפרעה בלתי הוגנת.

עוד דוגמה מעניינת: חוק הבחירות קובע (סעיף 129), שיש להפסיק את התעמולה ברדיו ובטלוויזיה החל מהשעה 7 בערב ביום שלפני יום הבחירות. אם יידרש לכך יו"ר ועדת הבחירות, הוא יצטרך לקבוע האם זה נכון גם לגבי הרשת, שבה חלק מן השידורים זהים למעשה לטלוויזיה, עם אולפן ושידור חי ווידיאו והכל. עוד נראה.

לטעמי, ההחלטה היא צעד בכיוון הרצוי. בכנסת הבאה, אפשר לקוות, שהמחוקק יתקן את חוק דרכי התעמולה ויתאים אותו למציאות, אבל הפעם – במקום להוסיף תיקון בנוגע לאינטרנט, אני הצעתי במחקר שלי ועדיין מציע – לקבוע הוראות מהותיות, אשר יחולו באופן נייטרלי מבחינה טכנולוגית, בלי קשר לאמצעי התקשורת.

חשוב שתעמולת הבחירות תיעשה בצורה הוגנת ומזמינה, כדי לא להרחיק את הציבור מהמשחק הפוליטי. התעמולה אמורה לעודד אנשים להשתתף ולהצביע, ולא להיפך.

לסיום, ברשותך איריס, כמו שיש משוגעים לאירוויזיון, יש גם מי שעוקבים בדריכות אחרי תעמולת הבחירות, ואני מזמין את מי שמתעניין עוד בנושא תעמולת הבחירות באינטרנט ובכלל לבקר בבלוג שלי "הישראלים" ולקרוא עוד.

תודה.

* לקריאה נוספת והעמקה מעט יותר "משפטית": החלת חוק דרכי תעמולה על האינטרנט – חידוש משפטי.

החלת חוק דרכי תעמולה על האינטרנט – חידוש משפטי

החלטה חדשה של יו"ר ועדת הבחירות מחילה בפעם הראשונה מגבלות חוקיות על תעמולת בחירות באינטרנט

חידוש משפטי: החלת חוק דרכי התעמולה על תעמולת בחירות באינטרנט

לאחר שנים שבהן נמנעו יושבי ראש ועדת הבחירות מלהחיל את המגבלות החוקיות על תעמולת בחירות באינטרנט, קבע לאחרונה שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, כי דווקא יש להחיל את חלק מהוראות החוק על הנעשה ברשת.

מדובר בחידוש משפטי מרענן. כפי שכתבתי כאן לגבי תעמולת בחירות באינטרנט, אף כי הוראות החוק אינן עוסקות ברשת האינטרנט במפורש, מוטב לנו לבחון את תכלית החוק ולהחילו באופן מידתי ללא קשר לשינויים הטכנולוגיים.

עמדה זו, שנולדה עקב ניתוח ביקורתי של ההחלטה בעניין ש"ס נ' פינס, לא התקבלה בעשור שחלף מאז, ויושבי ראש ועדת הבחירות חזרו על הגישה לפיה בהיעדר הוראה מפורשת, אין להחיל את המגבלות על הרשת. והנה, דומה שיושב ראש הוועדה הנוכחי דווקא מקבל אותה ומשלב אותה בדיני הבחירות.

הוראות מהותיות לגבי דרכי תעמולה

אם המחוקק קבע, למשל, בסעיף 2ב(ב) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, כי "לא ייעשה שימוש בתעמולת בחירות בצבא הגנה לישראל באופן העשוי ליצור רושם כי צבא ההגנה לישראל מזוהה עם מפלגה או עם רשימת מועמדים", הרי שמדובר בהוראה מהותית, והיא צריכה לחול באופן מידתי בכל אמצעי התקשורת. אין כל סיבה למנוע פרסום שמנצל את צה"ל בעיתון ולאפשר פרסום כזה בפייסבוק באו בגישה סלולרית לרשת.

תעמולת בחירות באינטרנט

תעמולת בחירות באינטרנט

הרחבת חוק דרכי תעמולה מהדפוס אל האינטרנט

סעיף 10(ב)(5) לחוק דרכי התעמולה עוסק באופן ברור בהגבלה של מודעות מודפסות ונועד להסדיר מודעות תעמולה בעיתונות הכתובה והמודפסת. כאשר הוא נחקק ותוקן, לא הייתה רשת האינטרנט בשימוש. סעיף זה קובע כי מודעה של תעמולת בחירות "תישא את שמו ומענו של האדם האחראי להזמנתה" ודורש לציין את הסיעה שעומדת מאחורי הפרסום. יש בכך הגיון והמחוקק בחר להגביל את האנונימיות בפרסום תעמולת בחירות, בעיקר מטעם מפלגות.

ובכל זאת, בהחלטתו של יו"ר ועדת הבחירות, השופט אליקים רובינשטיין, מיום 3 בינואר 2013, בתב"כ 16/19 בעניין הבית היהודי נ' הליכוד ופייסבוק, קבע מפורשות, כי דווקא יש להחיל את ההוראות על האינטרנט:

"לדידי, אין כן מקום לקביעה גורפת לפיה חוק דרכי תעמולה אינו חל (על) פרסום מודעות באינטרנט, הן בהיבטים תוכניים… והן בהיבטים שאינם תוכניים, והדברים צריכים להיבחן בנסיבותיהם, ובשינויים המחוייבים. באשר לסעיף 10(ב)(5) אציין, כי על פניו איני רואה טעם, מבחינת תכלית החוק והשכר הישר, שלא להחילו על פרסום מודעות באינטרנט. … ככל שהדברים אמורים ברשימת מועמדים, איני רואה סיבה להבדיל, בהקשר סעיף 10(ב)(5) לחוק דרכי תעמולה, בין פרסומים בעיתונות ועל גבי לוחות מודעות לבין פרסומים באינטרנט."

חוק דרכי התעמולה – לאן?

החלטה זו מחילה לראשונה מגבלות חוקיות על תעמולת בחירות באינטרנט: מפלגות לא תוכלנה לפרסם תעמולה באופן אנונימי, והיא אף פותחת פתח להחלת הוראות מהותיות נוספות מתוך חוק דרכי התעמולה על תעמולת בחירות באינטרנט, על פי תכלית החוק והשכר הישר.

כפי שהצעתי בעבר בעבודת המחקר בנושא תעמולת בחירות באינטרנט, החלטה זו הולמת את המדיניות הפרשנית הרצויה, ועל המחוקק יהיה לתקן את החוק בהתאם – לקבוע בו מגבלות מינימליות על חופש הביטוי ותעמולת הבחירות ולהחיל מגבלות אלה באופן גורף ללא הבחנה טכנולוגית בין אמצעי התקשורת השונים.

* נוסח ההחלטה המלא באתר ועדת הבחירות.

** עבודת המחקר המלאה: תעמולת בחירות באינטרנט ובתנאים של טכנולוגיה משתנה.